דבר ראשון, והכי מגניב, תראו את הפרוייקט המגניב שלנו בקורס של הרובוטים.
השיר "קיופד שאפפל" הוא להיט מטורף כאן במועדונים, ועוד מעט הוא יגיע לארץ, אז אתם יכולים להיות ראשונים שמכירים...
http://www.youtube.com/watch?v=qaybdmniUs8
אם יש לכם חשבון ביוטיוב, דרגו, ובלי קשר, אני מצפה לתגובות כמו "ווא, זה הדבר הכי מגניב שראיתי בחיים", "אני אתן לך את האקסבוקס החדש שלי אם תיתן לי את זה" וכמובן, "אייל! תתכנת לי רובוט!!!!!"
-----
70 שמות לירושליים.
זוכרים שסיפרתי לכם על הMIST במפלי הניאגרה?
ברוסית, מסתבר יש כמעט 20 מילים שונות לסוגים שונים של שלג, כשלאונטי סיפר לנו את זה (בזמן שנאלצנו לשיר ברוסית) זה היה נראה לי מגוכך.
בארץ יש מספר מסוים של מילים לחול.. חול,ש יש זיפזיפ, יש פודרה.... אבל זהו.
מחוויה קצרה של שבוע שלג בקור כאן (וזה עוד כלום לעומת מה שצפוי כאן בינואר) צריך מלא מילים לשלג.
כי אם התחזית אומרת לי "יורד שלג" אני לא יודע אם זה השלג הקטן שיחסית דליל ומחליק על המעיל לרצפה ולא באמת מפריע יותר מידי (זה מה שרואים בסרטים, שהשלג נראה מגניב וכיפי)
או שאולי מדובר באותו שלג בדיוק, אבל שהוא מגיע לרמת צפיפות של 90% מהאוויר, ואתה צריך לפתח זימים בנחריים כי אתה נושם כמויות של שלג שעף לך על הפרצוף.
או אולי זה הפתיתים הלא ברורים הענקיים של שלג, שנמסים ברגע שהם נוגעים לך בכובע הרוסי המגניב שלך, ואתה מבין את זה רק אחרי שהאוזניים שלך רטובות.
ואולי זה בכלל האבק של השלג שנערם שעולה חזרה למעלה עם רוח בטמפרטורה שמקפיאה את החנקן שבאוויר ואתה מקווה שהיית עכשיו דווקא בצד החשוך של פלוטו, כי שם בטוח יותר חם עכשיו.
קיצור, כל מי ששמע אותי אי פעם מתלונן על הקור פעם (ואני נוטה לעשות את זה הרבה), אז פעם סתם התבכיינתי. אם לא היו לי את הגעטקס הטרמים והאפודה, סביר להניח שהייתי הופך לנציב קרח.
----
עושים היפ הופ ציוני
לפני שבועיים אורגן כאן ע"י הארגונים היהודיים "יריד ישראל" שבו מנסים לקדם כל הארגונים היהודים תוכניות לימוד רבות ומגוונות בארץ, מ"תגלית" של 10 ימים, ועד תוכניות לימוד רב שנתיות ומסלולי עליה.
כדי למשוך "לקוחות פוטנציאלים" הזמינו את להקת "הדג נחש".
האירוע נערך ב"קארניגי הול" שזה היכל הופעות מרהיב, כמו בסרטים, שלוש קומות של יציעים עם פיתוחים ועיתורים על הקירות והתקרה (או בקיצור, תראו בתמונות).
----
פופקורן
אתמול לוטם החליטה לנסות לגרום לי לעשות קצת ספורט, והזמינה אותי למשחק "סקווש" או "רוקט-בול" שהבנתי שהם שונים, אבל זה לא באמת משנה. בדיעבד, הבנתי שמה שהיא רצתה זה להטיס עלי כדורי גומי במהירות אדירה (כנראה זה הדרך שלה לרמוז לי שעצבנתי אותה לאחרונה).
הסקווש הוא המשחק האידיאלי לצפונבון המצוי. למי שלא מכיר, זה טניס בתוך חדר. כשבמקום לשחק אחד מול השני, משחקים אחד ליד השני מול קיר, וכדי שלא יהיה צורך לרוץ ולהביא את הכדור, החדר סגור מכל ששת הכיונים.
שמתחילים לשחק זה מאוד מזכיר את המשחק "פופקורן" של פעם רק בתלת מימד.
http://games.nana10.co.il/Article/?ArticleID=401489&
(או את משחק ה"טנקים" של האטרי, עם הקירות הקופצים - לזה לא מצאתי קישור)
רק הבעסה שאף פעם לא קיבלתי איזה בונוס שאיפשר לי לירות ולשבור את הקיר....
---
מגבעות בקולנוע
בשבוע שעבר נערך כאן טקס הזכרון לנרצחים בפיגוע במומבאי. האירוע נערך בישיבה של חב"ד, בהשתתפות כל הארגונים היהודיים כאן (מסתבר שזה מחזה נדיר לראות אותם תחת קורת גג אחת, בגלל היריבות הפוליטית). שני דברים היו מאוד מעניינים, האחד, זה לשבת מאחורי כל החסידים עם המגבעות, זה כמו שמארג' סימפסון (או יונתן ברנולי) יתישבו לפניך בקולנוע.
באירועים שכאלו, נהוג לאסוף תרומות, והשיטה המקובלת בארה"ב זה להניח טופס התחייבות על המושבים. עיינו לרגע בטופס ההתחיבות שהונח על הכסאות בכנס זה.
http://picasaweb.google.com/lh/photo/rQUxTbX77tdD1rIbW-JyBg
----
צאו מהספר שלכם!
תרבות העם היהודי היא אחת הנפלאות בתבל, עם הספר, בעל שיעור האנאלפבתיות הנמוך ביותר, שהביא לעולם הרבה חוקי, מוסר וחוכמה. אבל השנים בגלות ככל הנראה גרמו לנו לאבד את כל מה שלא כתוב בספר.
לא שהייתי מחליף דבר בתמורה למשהו אחר, אבל אם אנחנו ב"ראשית צמיחת גאולתינו", אולי כדאי שננצל את הזמן לשחזר כמה מהדברים שאבדו.
בספר תהילים, אותו "טוחנים" בכל הזדמנות, בחלק נכבד מהפרקים יש מפתח (כמו מפתח סול) בפתיחה, כדי להבהיר לאיזה ז'אנר נכתב השיר. דוד המלך, שהיה העורך של הספר הזה, מכונה "נעים זמירות", כי כנראה פרט להיותו מלך, הוא היה זמר משהוא סוף (כמעט כמו נינט!). כנראה שבאלפיים שנה האחרונות, שבהם התחילו להשמיד להרוג ולאבד אותנו. מבין הדברים שבחרנו לברוח איתם לא היה העוגב הנבל והגיתית (כינור?) ברשימות הציוד לכוננות.
הלילה הייתי באירוע "כמעט חצות" - שבו כל המקהלות של האוניבריסטה עלו בזו אחר זו לשיר. השבוע גם נתקלתי במקהלה ששרה במקום ציבורי עם פעמונים, מאוד נחמד. בין המקהלות היו, פרט לשירי חג המולד ה"רגילים" גם מקהלת הודים (שהופיעו עם פאנג'אבי וג'ינס), מקהלת היפ-הופ, וגם מקהלת יהודים.
אז אומנם יש כאן באוניברסיטה פקולטה לאומנות שבה מחלקת פיתוח קול, אבל אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה יצאו הסטודנטים ב"רימון" או כל המקומות הנוראים שמשום מה את הוענשים שלהם אנו נאלצים לשמוע שוב ושוב בגלגל"צ לרחובות, כדי סתם להפיץ אומנות, בחינם, בשביל הכיף, בשיביל האווירה.
אומנים יקרים, אתם חלק חשוב מאוד בתרבות המתפתחת שלנו, אין כסף, אין מה לעשות, אבל אם תצאו לרחובת עם כובע, תרוויחו פעמיים....
----
כמו חברים רבים שלי בתקופה האחרונה שמתחילים בחיפושי עבודה, גם הקו"ח הללו הגיע לידי... שווה התיחסות...
http://letgiladgo.blogspot.com/2008/11/03-6975000-let.html
----
הסמסטר נגמר, ביום שני המבחן האחרון.... אני אשאר כאן עד אחרי החגים, ואז אטוס לדרום אמריקה.
בגלל שיש יותר מידי מהנדסי תעשייה וניהול, אז בצורה לא ברורה יוצא שיותר זול לי לחזור לארץ, ולטוס משם הלוך חזור... אז ככה גם אוכל לארוז כמו שצריך.
אז אם אתם בוגרי דרומאמריקה, אשמח לעצות (יש לי חודש ושבועיים, נוחת בבאונוס אירס וממריא מריאו...)
המשך צפייה מהנה!
השיר "קיופד שאפפל" הוא להיט מטורף כאן במועדונים, ועוד מעט הוא יגיע לארץ, אז אתם יכולים להיות ראשונים שמכירים...
http://www.youtube.com/watch?
אם יש לכם חשבון ביוטיוב, דרגו, ובלי קשר, אני מצפה לתגובות כמו "ווא, זה הדבר הכי מגניב שראיתי בחיים", "אני אתן לך את האקסבוקס החדש שלי אם תיתן לי את זה" וכמובן, "אייל! תתכנת לי רובוט!!!!!"
-----
70 שמות לירושליים.
זוכרים שסיפרתי לכם על הMIST במפלי הניאגרה?
ברוסית, מסתבר יש כמעט 20 מילים שונות לסוגים שונים של שלג, כשלאונטי סיפר לנו את זה (בזמן שנאלצנו לשיר ברוסית) זה היה נראה לי מגוכך.
בארץ יש מספר מסוים של מילים לחול.. חול,ש יש זיפזיפ, יש פודרה.... אבל זהו.
מחוויה קצרה של שבוע שלג בקור כאן (וזה עוד כלום לעומת מה שצפוי כאן בינואר) צריך מלא מילים לשלג.
כי אם התחזית אומרת לי "יורד שלג" אני לא יודע אם זה השלג הקטן שיחסית דליל ומחליק על המעיל לרצפה ולא באמת מפריע יותר מידי (זה מה שרואים בסרטים, שהשלג נראה מגניב וכיפי)
או שאולי מדובר באותו שלג בדיוק, אבל שהוא מגיע לרמת צפיפות של 90% מהאוויר, ואתה צריך לפתח זימים בנחריים כי אתה נושם כמויות של שלג שעף לך על הפרצוף.
או אולי זה הפתיתים הלא ברורים הענקיים של שלג, שנמסים ברגע שהם נוגעים לך בכובע הרוסי המגניב שלך, ואתה מבין את זה רק אחרי שהאוזניים שלך רטובות.
ואולי זה בכלל האבק של השלג שנערם שעולה חזרה למעלה עם רוח בטמפרטורה שמקפיאה את החנקן שבאוויר ואתה מקווה שהיית עכשיו דווקא בצד החשוך של פלוטו, כי שם בטוח יותר חם עכשיו.
קיצור, כל מי ששמע אותי אי פעם מתלונן על הקור פעם (ואני נוטה לעשות את זה הרבה), אז פעם סתם התבכיינתי. אם לא היו לי את הגעטקס הטרמים והאפודה, סביר להניח שהייתי הופך לנציב קרח.
----
עושים היפ הופ ציוני
לפני שבועיים אורגן כאן ע"י הארגונים היהודיים "יריד ישראל" שבו מנסים לקדם כל הארגונים היהודים תוכניות לימוד רבות ומגוונות בארץ, מ"תגלית" של 10 ימים, ועד תוכניות לימוד רב שנתיות ומסלולי עליה.
כדי למשוך "לקוחות פוטנציאלים" הזמינו את להקת "הדג נחש".
האירוע נערך ב"קארניגי הול" שזה היכל הופעות מרהיב, כמו בסרטים, שלוש קומות של יציעים עם פיתוחים ועיתורים על הקירות והתקרה (או בקיצור, תראו בתמונות).
----
פופקורן
אתמול לוטם החליטה לנסות לגרום לי לעשות קצת ספורט, והזמינה אותי למשחק "סקווש" או "רוקט-בול" שהבנתי שהם שונים, אבל זה לא באמת משנה. בדיעבד, הבנתי שמה שהיא רצתה זה להטיס עלי כדורי גומי במהירות אדירה (כנראה זה הדרך שלה לרמוז לי שעצבנתי אותה לאחרונה).
הסקווש הוא המשחק האידיאלי לצפונבון המצוי. למי שלא מכיר, זה טניס בתוך חדר. כשבמקום לשחק אחד מול השני, משחקים אחד ליד השני מול קיר, וכדי שלא יהיה צורך לרוץ ולהביא את הכדור, החדר סגור מכל ששת הכיונים.
שמתחילים לשחק זה מאוד מזכיר את המשחק "פופקורן" של פעם רק בתלת מימד.
http://games.nana10.co.il/
(או את משחק ה"טנקים" של האטרי, עם הקירות הקופצים - לזה לא מצאתי קישור)
רק הבעסה שאף פעם לא קיבלתי איזה בונוס שאיפשר לי לירות ולשבור את הקיר....
---
מגבעות בקולנוע
בשבוע שעבר נערך כאן טקס הזכרון לנרצחים בפיגוע במומבאי. האירוע נערך בישיבה של חב"ד, בהשתתפות כל הארגונים היהודיים כאן (מסתבר שזה מחזה נדיר לראות אותם תחת קורת גג אחת, בגלל היריבות הפוליטית). שני דברים היו מאוד מעניינים, האחד, זה לשבת מאחורי כל החסידים עם המגבעות, זה כמו שמארג' סימפסון (או יונתן ברנולי) יתישבו לפניך בקולנוע.
באירועים שכאלו, נהוג לאסוף תרומות, והשיטה המקובלת בארה"ב זה להניח טופס התחייבות על המושבים. עיינו לרגע בטופס ההתחיבות שהונח על הכסאות בכנס זה.
http://picasaweb.google.com/
----
צאו מהספר שלכם!
תרבות העם היהודי היא אחת הנפלאות בתבל, עם הספר, בעל שיעור האנאלפבתיות הנמוך ביותר, שהביא לעולם הרבה חוקי, מוסר וחוכמה. אבל השנים בגלות ככל הנראה גרמו לנו לאבד את כל מה שלא כתוב בספר.
לא שהייתי מחליף דבר בתמורה למשהו אחר, אבל אם אנחנו ב"ראשית צמיחת גאולתינו", אולי כדאי שננצל את הזמן לשחזר כמה מהדברים שאבדו.
בספר תהילים, אותו "טוחנים" בכל הזדמנות, בחלק נכבד מהפרקים יש מפתח (כמו מפתח סול) בפתיחה, כדי להבהיר לאיזה ז'אנר נכתב השיר. דוד המלך, שהיה העורך של הספר הזה, מכונה "נעים זמירות", כי כנראה פרט להיותו מלך, הוא היה זמר משהוא סוף (כמעט כמו נינט!). כנראה שבאלפיים שנה האחרונות, שבהם התחילו להשמיד להרוג ולאבד אותנו. מבין הדברים שבחרנו לברוח איתם לא היה העוגב הנבל והגיתית (כינור?) ברשימות הציוד לכוננות.
הלילה הייתי באירוע "כמעט חצות" - שבו כל המקהלות של האוניבריסטה עלו בזו אחר זו לשיר. השבוע גם נתקלתי במקהלה ששרה במקום ציבורי עם פעמונים, מאוד נחמד. בין המקהלות היו, פרט לשירי חג המולד ה"רגילים" גם מקהלת הודים (שהופיעו עם פאנג'אבי וג'ינס), מקהלת היפ-הופ, וגם מקהלת יהודים.
אז אומנם יש כאן באוניברסיטה פקולטה לאומנות שבה מחלקת פיתוח קול, אבל אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה יצאו הסטודנטים ב"רימון" או כל המקומות הנוראים שמשום מה את הוענשים שלהם אנו נאלצים לשמוע שוב ושוב בגלגל"צ לרחובות, כדי סתם להפיץ אומנות, בחינם, בשביל הכיף, בשיביל האווירה.
אומנים יקרים, אתם חלק חשוב מאוד בתרבות המתפתחת שלנו, אין כסף, אין מה לעשות, אבל אם תצאו לרחובת עם כובע, תרוויחו פעמיים....
----
כמו חברים רבים שלי בתקופה האחרונה שמתחילים בחיפושי עבודה, גם הקו"ח הללו הגיע לידי... שווה התיחסות...
http://letgiladgo.blogspot.
----
הסמסטר נגמר, ביום שני המבחן האחרון.... אני אשאר כאן עד אחרי החגים, ואז אטוס לדרום אמריקה.
בגלל שיש יותר מידי מהנדסי תעשייה וניהול, אז בצורה לא ברורה יוצא שיותר זול לי לחזור לארץ, ולטוס משם הלוך חזור... אז ככה גם אוכל לארוז כמו שצריך.
אז אם אתם בוגרי דרומאמריקה, אשמח לעצות (יש לי חודש ושבועיים, נוחת בבאונוס אירס וממריא מריאו...)
המשך צפייה מהנה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה