סחי זה הכי - אחי

למטיילים בדרום אמריקה איתם אני נמצא בהוסטל כאן יש ז'רגון משלהם
כיוון שרוב המטיילים כאן נוסעים למסע ממושך; בממוצע חצי שנה; עליהם לנצל כל רגע;
ניצול הזמן הינו בעיקר ע¨י זה שמטיילים על פי המלצות מבקרים אחרים באיזור; בדרך כלל ישראלים גם הם
כיוון שככל הנראה אין לי את הפזמ הדרוש; אינני יורד תמיד לסןפ דעתם;; אבל כן הצלחתי להבין שהמטיילים מתארים אחד לשני את הנופים הנשקפים מהעיירות השונות לאורך מסלול הטיול;בצבעים-
לדוגמא;שמעתי שבברילוצ'ה יש חום מדהים (מזל שיש לי נעלים נגד בוץ) בברזיל הירוק הוא המטריפ באמת (אני מניח שגם כאן זה ככה; כי אחרת איפה רועות כל הפרות כאן?)
ומשום מה הם אומרים שכאן הלבן זול בטירופ;; הם כנראה מדברים על החורפ;; כי עכשיו ממש אין סיכוי לראות כאן שלג בחמסין הזה;;

תכלס זה ממש ממש קל להתמכר כאן; כי זה כל-כך זול וכל כך זמין-
אני החלטתי שאחרוג מהמנהג השמרני שלי בחצי השנה האחרונה בארהב;; אבל כדי לעשות דברים במידה; לקחתי את המינון של ארכדי

אני לוקח מזה פעמיים ביום;

בבוקר אדום ובערב לומו;

גם כולם עושים את זה; אז זה מקובל חברתית

בת'כלם לומו זה גם סטייק אדום; אבל עם הרבה פחות שומן-

באמת שאי אפשר לסרב לסטייק ענק של בערך 700 גרם עם צ'יפס במחיר של מנת שווארמה עם צ'יפס-
אז זה אולי לא כל כך בריא; אבל זה כל כך טעים!!!

----

יום הכוון

כידוע לכולנו; פזמ הוא משהו שמתפתח אקספוננציאלית; ליאור מצטרפ אלי לטיול מחרתיים; אז הכנתי לו כמה נקודות ראשונת לתהליך החפיפה;
תכלס; כאיש צבא; לא יהיה לך ממש קשה להסתגל--- יש הרבה דברים ממש דומים-
1- מיד אחרי שתגיע; תעלה על ב'; המדים לא שונים בהרבה מהמדים של הודו; אבל כאן הנעלים התקניות הן נעלי ¨הבניאנס¨ ואם אתה רוצה להתקמבן על נעליים קלות אז זה ¨הבניאנס ברזיל¨- גם הנעליים הללו כמו הנעליים הצבאיות יעשו לך פצעים ויבלות עד שהרגליים יתרגלו אליהן-
2- הקפד על ניסוחים נכונים ומכובדים; בדיוק כמו בטירונות; שכל משפט צריך להסתיים במילה ¨המפקד¨ כאן מדובר בדיוק באותו חוק; אבל כל משפט צריך להסתיים במילה ¨אחי¨ בעקרון המהדרין מדברים ב¨סדנוויץ אחי¨ אבל זה כבר עניין של עדה-
אחי; אם יש לך את הבעיה שלי; שאני קורא רק לאלעד ¨אחי¨ אפשר להסוות את זה עם ¨גבר¨ אבל אני לא בטוח שזה לא יגרור שעות ביציאה

3- גבר; בדיוק כמו שאתה לא רוצה להתקע בצאלים באוגוסט עם שטר של 50 מול המכונת שתייה; ככה אתה לא רוצה להתקע כאן בלי מטבעות כשתרצה לעלות על אוטובוס-
ביום שישי אשכרה הסתובבנו שעה! בשביל לחפש מטבע של פזו אחד-
כל המחירים הנקובים כאן מתוכננים כך שיהיה ניתן לחזיר עודפ בשטרות של 2!!!
קבצנים כאן מבקשים שני פזו לא כי הם חמדנים; אלא כי הם מודעים לזה ששני פזו שווים פחות מפזו אחד!

----
בגלל ההשמטה של מספר מכתבים, לא אמרתי כראוי מזל טוב לדור שפיספסתי את בר-המצווה שלו.
קיבלתי דיווחים שקראת בתורה בצורה רהוטה ומוצלחת, עלה והצלח!

רוחות טובות

סליחה מראש על החוסר בסימני פיסוק; המקלדת כאן בספרדית ומסתבר שזה עושה בעיות-
אז אחרי העדרות ממושכת מכתיבה שבעיקר נבעה מהעובדה שהתותחים רעמו (¨עוד פגז עוד חנ¨ה!¨) אני חוזר לבלבל לכם במוח-
מאירועי הפרקים הקודמים שלא שודרו בשל המצב הבטחוני¨סיימתי ללמוד בקרניגי בהצלחה; תיירתי בכל המוזיאונים של פיטסבורג; תפסתי טרמפ לניו0יורק והשארתי את החליפה היפה שלי על מכסה מנוע של מכונית ברחוב אלדרסון;הייתי בחג המולד וערב השנה החדשה בניו יורק ובכיכר טיים; תיירתי בוושינגטון וראיתי את הלימוזינה שלה הנשיא הנבחר אובמה חולפת ליידי; פיספסתי את שתי ההפגנות נגד ישראל ביום; חזרתי לארץ;אכלתי; יצאתי למילואים אזרחיים בבאר שבע;הכרתי את ישראל האחרת;היא באמת אחרת; אכלתי; אמא כיבסה לי;אכלתי;ארזתי; אכלתי ויצאתי בטיסה לבואנוס איירס

משמעות השם ¨בואנוס איירס¨ היא ¨אוויר טוב¨אולם ככל הנראה הכוונה כאן היא לא לאוויר הרים צלול כיין; אלא דווקא לרוחות הטובות שהביאו את קולמבוס וחבריו למפרץ החום כאן-
כמה דברים מאוד מעניינים קרו בטיסה הזו של ה 12 שעות ממדריד-1- ב12 שעות קפצנו 6 חודשים כלומר מה21 בינואר עברנו ל21 ביולי ; פשוט פתאום נהיה קייץ2- השפה העברית הפכה ללא רלוונטית- השמש אינה מוצפנת עוד מהצפון ואפ אחד לא דר ברום של הדרום-- מה שהופך את האינטואיציה בכיוונים למבלבלת3- כשראיתי את המיים בגוגל ארץ חשבתי שהם חומים בגלל שיש איזה בעיה בצילום של גוגל; אבל בהנחה שאין בעייה בחלונות של המטוס של איבריה; המים כאן באמת חומים-
כייון שנסעתי לכאן ללא נוהל קרב; אין לי עדיין תוכניות ומה לספר לכם; אולם החוויה של הכמה שעות הראשונות; ללא ספק שווה התיחסות-אחרי ההמלצות של הרב¨א ושל מושיק לגבי המלון ללון בו; החלטתי שאת הלילה הראשון אבלה עם אלעד פולק שפגשתי בטיסה (צירופ מקרים לא נעים למי שמכיר) - (ועוד עם הזכרון שלי אני אומר לו ¨יש מישהו מפורסם שקוראים לא אלעד פולק לא_ שכן מפורסם לצערינו---)
אלעד הוביל אותי להוסטל של הסטלנים הארד קור; שלהכניס אותי לשם זה כמו להכניס את אורנה בנאי למפעל של מעילי הפרווה של קאסטרו- (מה גם שאומר שאני צריך לקוות שיתפנה מקום באחד המומלצים של הרב¨א את מושיק לפני שליאור יגיע)
את המונית חלקנו עם עוד רועי מהטיסה; והאמת; שהכבישים נראו בדיוק כמו הכבישים בארץ- שנכנסנו לעיר היא ממש מזכירה את תל אביב; אבל לפני 10 שנים- באסטות קטנות בצידי הדרכים כמו ברחוב העצמאות בחיפה; וכל המבנים שאינם במרכז העיר נראם כמו שיכונים של עמידר-אבל מה זה משנה (סימן תמיהה) השפה כאן עושה חשק לקרנבל!
ואכן; בשעה 5 בערב לערך (וכאן שעון קייץ אז זה יותר 5 בצהריים) התחיל להתאספ קרנבל צבעוני תחת החלון של ההוסטל שנמצא בדיוק מול הפרלמנט המקומי-המצעד תוכנן לצעוד מהפרלמנט עד למבנה שנמצא ממש לא רחוק; כ10 דקות הליכה; שגם בו קרה אירוע מעניין בהסטוריה הלא רחוקה של העיר-מהר מאוד החלו להאספ אנשים רבים עם הרבה צבעים- הייתה הקבוצה האדומה;הקבוצה התכלת; כתומה ; כחולה ; צהובה ועוד קבוצות של שילובי צבעים-כולם עם תופים הסתדרו בשיירה; ולקול צלילה התופים החלו לצעוד עם שירים בספרדית שאי אפשר לא להניע את האגן כששומעים אותם-
כבר ביום הראשון - קרנבל! איזה כיפ!
מי שמכיר אותי יודע שעדלאידות זה אחד הדברים שאני הכי מחבב בעולם! הדבר היחיד שמנע ממני לקחת חלק פעיל בקרנבל ההמוני הזה; שבגלל שכאן חופשת קיץ אז גם המון ילדים ובני נוער השתתפו בו; זה שכל הקבוצות שתארתי צעדו אחרי הקבוצה השחורה; שבידם דגלים שחור לבן ירוק ומשולש אדום-המצעד ההמוני הזה (ממש המוני; אני לא יודע להעריך; אבל היו המון אנשים) בא נגד האגרסיביות הישראלית שהרגה מעל אלפ פלסטינים כחלק מהאמפריליזים האמריקאי-

ממש חבל לי שהאינטרנט כאן לא מהיר דיו ואינני יכול להעלות לכם תמונות וקטעי וידאו שצילמתי; אבל על החולצות השחורות של הקבוצה השחורה הודפס לוגו החיזבאללה; ובידם תמונות צבעוניות של ילדים פצועים והרוגים; הקבוצה השחורה הקפידה להדליק חזיזים במשך כל הצעדה; ובסופה; "קומץ" שרפ את דגל ארהב וזרק נעליים בוערות על בניין שגרירות ישראל_

למען האמת; הקבוצה השחורה לא הדאיגה אותי כלל; דווקא מה שהאיג אותי זה כן הצבעוניות הרבה שליוותה את הקבוצה השחורה; אנשים (ובתוכם מלא בחורות יפיפיות לבושות כתלאביביות בשלהי יולי) צועדים בלב שלם אחר הקבוצה השחורה; וצועקים עם כמה זה נורא שהפצצנו אוניברסיטה! (שהחליטה שבה צריך ללבוש שריעה גם בשלהי יולי) בשיחה שלי עם מיעוט קטן מאוד מהם שהצלחתי לתפוס שמבינים אנגלית (וכמובן שהצגתי עצמי כהודי שלומד בארה¨ב) קיבלתי שתי תגובות; אחד; מאנגלוסקסית שלבשה צעיפ של חיזבאללה; שאמרה שהיא תומכת בכל מי שמתנגד לישראל ולאמפריליזים האמריקאי (היא הייתה חלק מהקבוצה השחורה; למרות שלבשה גופיית ספגטי)והתגובה השניה; מאחד שלא נראה שונה בהרבה מהגולנצ'יק שבמיטה שמעלי בהוסטל;שהוא מתנגד רק להרג חפים מפשע; לא משנה מה היא הסיבה; ולו; באמת קשה להסביר...
אני תמיד מרגיש שאנרגיות של המונים יכולה להביא לשינוי; לקול צלילי התופים שרתי על פי המקצב ¨עוצה עצה ותופר; דברו דבר ולא יקום¨ למרות שזה של דוסים; זה הדבר היחיד שעזר לי- אני זוכר את עמנואל; וגם אני זוכר שהצדק עימנו-
אז כדי לסיים באופטימיות (כי אחרת איכ נמות מהגרעין האיראני שמחים?)
אצטט את דוד בן גוריון¨ לא משנה מה יאמרו הגויים - משנה מה יעשו היהודים¨
רוחות טובות עלק....
אני מקווה שהמכתב הבא יספר לכם על איזה מגניב הנופ כאן-

חיזקו ואימצו!