26.2.2009

יש לי לפעמים הרגשה של דה זה וו

משכנס אדר מרבים בשמחה.
כיוון שכך חיפשנו את המקום שבו יש הכי הרבה שמחה.
ואז נתקלנו בשלט
מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו*
(* לא כולל קרנבל ברזילאי)

אז הלכנו בעקבות האותיות הקטנות ואחרי ביקור במפלי האיגוואסו (שהיחס ביניהם לבין מפלי הניאגרה הוא כמו היחס בין מפלי הניאגרה למפל התנור)

האמת שאת "ה" קרנבל חוגגים בריאו; אבל כיוון שלאף אחד מאיתנו אין רשיון על משאית לקחנו אוטובוס לעיר פלוריאנפוליס

באוטובוס היה נורא קר-נבל הנהג שלא הסכים להנמיך את המזגן.
ביום הראשון לפני שהתחיל הקרנבל עצמו אחרי ששכרנו דירה שכדי להגיע אליה צריך לשוט בגונדולה (מגניב לאללה) יצאנו למרכז העיר שם היו במות השמחה וכמה משאיות עממיות שאחרים רוקדים כל המקומיים זו הייתה חגיגה קטנה מאוד נחמדה שהאווירה בה הזכירה את הרחובות בערב יום העצמאות.
למחרת רבצנו על חוף הים המהמם ורקדנו עם כל הרוחצים ריקודי שורות בפורטוגזית .(סימה זה למעלה אבזיו זה למטה~ סתם שתדעו)

ביום הקרנבל עצמו~ ניגשנו מצויידים בכרטיסים אותם רכשנו ב5 ריאל ביום הראשון שהגענו לאי (מי שלא היה מצוייד שילם 60 לספסרים) ונכנסנו שמחים וטובי לב ליציע F.
מוכר הבירה מכר גם קאפה~ שזו שקית זבל עם קפוצ'ון.
כמובן שישראלי לוחם לא עשוי מסוכר~ והוא לא יקנה שקית זבל ב5 ריאל!
(הוא יקנה אותה אחרי שהוא כבר רטוב ב10 ריאל) מה שמיד הזכיר לי את ההתבכינות הקבוע שלנו על הגשם שיש תמיד בארץ בפורים. כאן זה אמצע הקיץ ויורד מבול על הקרנבל! (הם פשוט עושים תחפושות מחומר יותר עמיד מאשר נייר קרפ...)

שעה אחרי השעה שנקובה בכרטיס~ התחיל המצעד~
בראש המצעד צעדו קבוצת הקשישים ולאחריהם הנכים (מי אמר חינוך חברתי סמוי?) ולאחר שעה (וכשפסק הגשם) התחיל המצעד עצמו.
במצעד צעדו 5 בתי ספר לסמבה ממחז סנטה קטרינה כל בית ספר צועד כשעה וחצי ולו כ4 עגלות ענק מקושטות ומעוצבות בדברים מדהימים.

לא רק העיצוב עצמו מרהיב~ אלא גם העבודה ההנדסית שם מעוררת השתאות (שתי פומות ענק מרחפות להן לפני עגלה... צריך לראות כדי להבין)
בין העגלות צועדות שתי סוגי קבוצות~ האחת - אנשים מחופשים בתחפושות יפות אחידות. השניה - רקדניות סמבה מקצועניות.
אני לא יודע אם זה בסדר או לא~ אבל למרות העגלות המרהיבות שאין לי ספק שעבדו עליהם חודשים ארוכים~ מספיקה רקדנית סמבה אחת לפני העגלה כדי למשוך את תשומת הלב. מה שמזכיר לי את האמרה הידועה שאני מסכים איתה לאחר ביקורי בחלקים נרחבים בעולם~ אבל חשוב לשים לב לאותיות הקטנות
הבחורת בישראל הן היפות ביותר בעולם*
(*לא כולל ברזיל)

ללא ספק הסיבה לכך היא הריקוד המושלם של הברזילאית. לא משנה אם הריקוד שלה קטן בינוני או גדול~ ריקוד של ברזילאית הוא תמיד מעוצב למשעי .(ובדכ גם עטוף בבגד מחמיא)
יש אנשים שטוענים שככבות ישראליות עושות ניתוחים כדי שיהיה להן ריקוד ברזילאי~ אבל אני חושב שבדיונים הקרובים על שיפור מערכת החינוך הישראלי פשוט צריך להכניס כדרישה מרכזית שבשיעורי ספורט מכיתה ד לבנות ילמדו סמבה~ כמו שיש כאן
ככה לכולן יהיה ריקוד ברזילאי, הערכה העצמית שלהן תהיה יותר גבוהה, וכולם יהיו מרוצים.

כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)
אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)

כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)
אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)

כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)
אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)

כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)
אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)


המצעד המרהיב הזה נמשך עד 5 בבוקר ולאחריו יצאנו לחזות בזריחה בחוף הים. (וכאן הזריחה היא באמת מהים)

עכשיו אני כותב לכם מהאי איליה דה מאול שזה אי מדליק בטירוף שאין בו מכוניות או רכבים ממונעים בכלל והחופים בו מקסימים. הבעיה שיורד עלינו מבול אז נשקול לצאת מכאן מוקדם מהצפוי לכיוון ריאו...

אולי בגלל שיורד כאן גשם ולא יהיה לי משהוא אחר לעשות אני אעדכן את אלבום התמונות אז אתם מוזמנים לעקוב בימים הקרובים.
http://picasaweb.google.com/dekel9000

נתראה בקרוב!

18.2.2009

הולכים לאיבוד בנחל עמוד

ראשית; הבנתי שכל מי שיש לו ג'ימייל מקבל את ההודעות שלי לספאם; אז אם אתם קוראים את ההודעה שלי; אבל יש לכם חברים בג'ימייל; תגידו להם את זה.

אחרי הסיור המרתק בבאונוס איירס; יצאנו לכיוון אל קלאפטה שבפטגוניה. (בגלל קוצר זמן החלטנו לוותר על ארץ העש; היא נמצאת דרומית מידי וגם שם צריך לשים אל-תוש גם על הבגדים כדי שהעש לא יאכל אותם...)
מאל-קלאפטה יצאנו לכיוון פורטו נטאלס כדי להתכוננן לטיול בן 4 ימים ב"טורוס דל-פיינה"
האתר הזה הוא כמו נחל עמוד; רק שבמקום שיהיה עמוד אחד; יש שלושה.
האתר הזה נחשב לאחד היפים ביותר בפטגוניה; ולכן הוא מלא בתיירים מכל קצוות תבל.

ליאור ואני ארזנו תיקי גב גדולים; עמוסים ביותר מידי ציוד ואוכל; והתחלנו לטפס על הטורוסים; באוטובוס לפארק הכרנו את טל ואדר מאורנית שאיתם זכינו לטייל בארבעת הימים הקרובים.

ההחלטה הראשונה שיש לקבל כאשר מתחילים לתור בטורוסים היא האם לעשות את ה W או את הW ההפוך; ההפוך נחשב מעט יותר קל; כיוון שאת החלק הקשה של הטיפוס עושים ביום האחרון בו התיקים ריקים יותר (כי אוכלים הרבה מהאוכל) (איזה מגניב זה סימן שאלה הפוך ¿)
את ההחלטה על פי טיפ של אלופים שקיבלנו מחואן; צריך לקבל בהתאם לראות ביום הראשון (כיוון שרבים הם אלו שרואים את הטורוסים מכוסים בעננים)
כשהאוטובוס הגיע ליעדו; כמובן שניסינו לשכנע את עצמנו שהראות לא טובה כדי לעשות את האופציה הקלה. אבל הראות הייתה כל כך טובה; שאפשר היה אפילו לראות את החרמון; אז נאלצנו לעשוות את הW הרגיל.

כבר בעיירה הסמוכה; פורטו נטאלס; מרגישים באחוז הישראלים הגבוה באיזור; אבל כשעושים את הטיול עצמו; רואים את כמה ההשפעה גדולה על תרבות הטראקים של כל המבקרים.
בביניני משרדים; כשנפתחת מולכם מעלית; אתם שואלים בנימוס אם המעלית ¨עולה¨ כאן כנראה בשביל הצחוקים שואלים העוברים אחד את השני בעליות ¨עולה¨. כיוון שהם לא מבינים עברית הם שואלים את זה גם בירידות; וכך יוצא שכל מעבר של שני אנשים אחד על פני השני מסתכם בהחלפת "עולה" ידידותית (¡Hola!) בגלל שגל הישראלים שהגיע אחרי הגל הראשון שהנחיל את ה"עולה" הופתע מאוד; בכל פעם שארופאי היה אומר לישראלי "עולה" הישראלי היה בהלם עונה "קטע" (¿Qué Tal?) וכך עד עצם היום הזה יש דו שיח בעברית בין כל שני מבקרים שעוברים אחד על פני השני.
שאלה בנימוסים והליכות; מי צריך להקדים ברכת "¡Hola!" למי; זה שעולה או זה שיורד?

בשונה מבטייולים אחרים; כמו טיולים במדבר הנגב; בטורוס דל פיינה לא צריך לקחת מים; משמעת המים כאן מסתכמת בבקבוק ליטר וחצי שיכול להיות חצי ריק; אני יכול לדמיין את המורה בטיול השנתי צועקת על הילדים "תשתו כאן לפחות כוס¡ ; יכל להיות שהנחל הבא יהיה רק בעוד 25 דקות הליכה מכאן !¡!
בכל 10 מטרים יש כאן איזה נחל תורן שנוצר מהפשרת מי שלגים; שהמיים בו כל כך נקיים שאפשר לעשות את בחינת הגיבוש של סיירת גדעון בקלות.
ביום הרביעי היה לנו יום סיור על קרחונים.
בוא נגיד ככה, אתה הסיפור הזה אתם חייבים לשמוע,
אבל דבר אחד אתם חייבים לדעת מראש קרחונים הם בלתי צפויים!
יש מעט תמונות באלבום החדש,
http://picasaweb.google.com/dekel9000
מחר אנחנו עוברים לברזיל לקראת הקרנבל...
בילוי נעים, אנד מאי דה ספאם בי וייז יו!