דבר הבוגרים - נאום סוף תואר

כאן תוכלו לקרא את הדברים שנשאתי בטקס קבלת תואר "מוסמך למדעים בהנדסת תעשייה וניהול" בטכניון בשנת תש"ע (2010).

הנאום נכתב לארח התיעצות עם גרעין החברים, ולאחר עידון נדרש למעמד, ולאחר לחצים "פוליטים" מצד מארגני הטקס.

בשורה התחתונה, כולנו ממליצים ללמוד בטכניון בכלל, ובפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בפרט.
הביקורת הנשמעת הינה מתוך אומונה בצורך בשיפור מתמיד.

קריאה/צפייה מהנה!

----------------------------------------------

ערב טוב, הקהל מתבקש לכבות מכשירים סלולרים ולא לנשוף בוובוזלות.

נשיא המדינה, מר שמעון פרס,
ראש-הממשלה, מר בנימין נתניהו,
הזמרת היוצרת, הגברת אפרת גוש,
ממלאת מקום ראש העיר, הגברת חדווה אלמוג,

אנשי הסגל, המשפחות ועמיתי הבוגרים היקרים.

לפני יותר מארבע שנים, ניצבנו בפני החלטה משמעותית, מה ללמוד והיכן.

מתוך הבנה כי לימודי התואר יהוו את אבן הדרך הראשונה בכיוון בו אנו מעוניינים להתקדם, שקלנו מספר גורמים מרכזיים:

- עניין ותשוקה אישית בחומר הלימוד.

- רמת הלימודים והאפשרות להתפתח.

- אפשרויות ההמשך, והתעסוקה לאחר סיום התואר.

את העניין כל אחד מצא בדרכו שלו. למשפחות היושבות כאן היום חלק מכריע בעיצוב ההחלטה הזו.

חלקן עודדו לקחת חלק בתיקון מכשירים בבית,
אחרות, ערבו בקבלת ההחלטות החשובות במשפחה,
וכולן הציבו את הלימודים במקום חשוב בסדר העדיפויות כבר מגיל צעיר.



בבחירת מוסד הלימודים עמדו בפנינו כל האפשרויות השונות. הבחירה בטכניון אינה טריוויאלית, שמו של הטכניון הולך לפניו גם בצדדים שמקשים על ההחלטה.

~ תחשבו על זה, חזרנו מהטיול, רצינו להמשיך להינות, ואז אומרים לך שהאפשריות שלך הן: פאבים בתל-אביב, דשא בבאר-שבע, בבין-תחומי של את הבנות של כל המי-ומי או שיח אקדמי משובך עם עתודאים בטכניון והכרמלית.... החלטה קשה...

אבל מצד שני, יש רק מקום אחד שישאיר את האמא הפולנייה שלנו מרוצה...~

רמת הלימוד הגבוהה, ושמו של המוסד הביאו אותנו להכרעה ללמוד כאן.

במהלך הלימודים נתקלנו באתגרים רבים, דרישות אקדמיות גבוהות, מחסור בזמן, מבחנים ארוכים ועוד דברים שדרשו מאיתנו להיות במיטיבנו, ואנו ניצבים היום כאן בגאון אחרי שעמדנו בהם.

אנשי הסגל המעולים של הפקולטה לימדו אותנו כי שאיפה למצוינות ומחשבה ביקורתית הן אבני היסוד של האווירה הטכניונית. לכן חשוב לנו להגיד כי מצאנו את עצמנו לא אחת עומדים מול מסוכות הנובעות מבירוקרטיה מיותרת, קיבעון מחשבתי, ואטימות מצד בעלי תפקידים.

התעלמות מתמשכת מנושאים אלו עלולה להוביל לירידת קרנו של הטכניון.

למרות המגבלות הכלכליות, במדינה בה אנו חיים, מחסור במשאבים לעולם אינו תירוץ לחוסר מצוינות.

כפי שבחברות ההזנק הרבות שקמות בארץ מתמודדים עם מחסור במשאבים ולמרות זאת מוצריהן עולים בעשרות רמות על המתחרים בעולם, בעלי תקציבים גדולים יותר.
כך על האקדמיה בכלל, והפקולטה בפרט, למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לה למשוך ולשמר את הטובים, ולתגמל את התורמים לה בדרכים שאינן בהכרח חומריות.

ניתן לציין דוגמאות מעשיות:
- עידוד פרויקטיי גמר המתמקדים במערכות מתקדמות לשירות הסגל והסטודנטים כמו מעקב אחרי מילוי דרישות התואר.
- שמירת קשר ושיתוף פעולה עם בוגרים.
- ועוד.

ארשה לעצמי להתאים את מילותיו של יאנוש קורצ'אק לעולם האקדמי:
הדואג לימים - משתתף בכנסים
הדואג לשנים - מפרסם מאמרים
הדואג לדורות - מחנך אנשים.

הקשבה כנה לדעות הסטודנטים, ויצירת מערכת תמריצים נכונה המתאימה לזמננו, תוביל להירתמות המובחרים לשימור ושיפור ההילה האופפת את המוסד.

בנוסף על האתגרים הללו, אף אחת משנות הלימודים לא הייתה כסדרה, בשנה הראשונה מלחמת לבנון השנייה, לאחר מכן שביתת הסטודנטים, שביתת המרצים, ולסיום - מבצע עופרת יצוקה.

רבים מבין הבוגרים והסטודנטים היושבים כאן, ואף כמה מחברי הסגל, נמנו בשורות המילואים בשנים האחרונות. בזכותם, אנו יכולים להתרכז כאן, ובזכותם השקט והביטחון הנדרשים לקיום תקין של הלימודים, תודה!

ישנם יתרונות בשירות מילואים, הניתוק מהשגרה מאפשר ומעודד את היצירתיות והחשיבה "מחוץ לקופסא" שכל-כך נחוצה בכלכלה של היום, ובכל תחומי החיים. אולם הניתוק הזה פוגע בצורה משמעותית בלימודים.

הפקולטה שלנו, יותר מכל הפקולטות האחרות פעלה בכדי לצמצם את הפגיעה בחיילי המילואים. ואנו קוראים מכאן להמשיך בשיתוף פעולה לחיזוק מגמה זו.

- על המזכירות והיועצות להמשיך לתת יחס אישי ולוודא כי הסטודנט מודע לכלים העומדים לרשותו. ~חיילי המילואים יודעים שנילי התקשרה באמצע המלחמה ושאלה אם אנחנו צריכים שמיכה או כל דבר אחר. אולם פרט לזה חשובה גם מודעות השירות בימי השגרה~

- על אנשי הסגל למצוא חלופות שאינן פוגעות ברמה האקדמית מחד, ומאידך מאפשרות לסטודנט להיכנס חזרה ללוח הזמנים האקדמי ככל עמיתיו הסטודנטים.

- על הסטודנטים האחרים למנוע מ"טרמפיסטים" להכביד על העגלה, ולסייע לחברים להשלים את הפערים מתוך תחושת ערבות ורעות.

ולבסוף אנחנו הבוגרים,

אנחנו מודים לאנשי הסגל, לפקולטה ולכל בעלי התפקידים שהעניקו לנו את הפלטפורמה הטובה ביותר בארץ ללימודי הנדסה.

אנו ניצבים כאן היום כבר כחלק פעיל בכלכלת ישראל. כבר היום ברור כי ההחלטה ללמוד בטכניון הייתה משתלמת. אחוז ההשתלבות במשק והתגמולים בהשוואה לחברינו ממוסדות אחרים ניכר, ו"הטבלה לא משקרת". הפקולטה שלנו ייחודית בכך שהיא מציבה בוגרים בכל תחומי המשק. מהנדסים ומנהלים בהיי-טק, בתעשיות הצבאיות, במכוני מחקר, בבתי תוכנה וחומרה, חברות יעוץ מובילות, תעשיות תרופות, ועוד תחומים רבים ומגוונים אחרים.

אם נשכיל לשמר את הקשרים החברתיים שנרקמו בארבע השנים האחרונות, ולהמשיך באותה אווירה המעודדת מצוינות, נוכל לשתף פעולה ולהעצים בסדר גודל, אחד את השני את כלכלת ישראל, ולהמשיך לבסס את תקוותינו - להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.

תודה רבה.