שבוע טוב לכולם,
סוף סוף יש לי טיפה זמן פנוי שוב לבלבל לכם את המוח....
----
אתה לא רואה לאן אתה הולך?!
בוקר אחד, כשמהרתי לאוטובוס כדי להגיע לבית הספר, מישהו נתקע בי. בלי לחשוב פעמיים צעקתי לעברו "תגיד לי! אתה לא רואה לאן אתה הולך?! י
ואז ראיתי את מקל העווירים שלו.
האמת, לשמחתי זה לא קרה. אבל הסיבה שהתרחיש הזה עלה בראשי היא שיש כאן, ברחובות העיר, לא מעט עיוורים. יוצא לראות לפחות שני עוורים בשבוע הולכים באופן עצמאי עם המקל שלהם (אבל לא יצא לי לראות עיוור עם כלב)י.
אני תוהה אם זה שיש כאן קהילת עוורים די גדולה, אומר משהו טוב על העיר, שהיא מקבלת גם בעלי מוגבלויות והם מרגישים נוח להשתלב בה. או אולי דווקא דבר רע, שיש כאן משהו באוויר שגורם להרבה אנשים להתעוור.
ובכל מקרה, זה ממש מעניין להתבונן בעיוור שהוא כמעט עצמאי לחלוטין, איך הוא מהלך ברחוב בביטחון מלא, ויודע למשש את הדרך עם מקל העווירם שלו.
אירוע הזוי נוסף הוא לראות שני עיוורים הוליכים זה מול זה ברחוב, לי זה נראה כאילו סיכויי ההמנעות מהתנגשות שלהם היום קלושים, ולמרות זאת, הם העבירו את המקל בלי להיות מודעים האחד לשני, ועברו בשלום. הפעם היחידה שלעיתים עיוור יזדקק ליד מכוונת היא בחצייה הכביש, ואני מבטיח לכם שהוא לא ימתין הרבה עד שזה יקרה. זו כנראה עוד הוכחה לכך, שבניגוד לערים האחרות שהייתי בהם בארה"ב, כאן יש אנשים טובים באמצע הדרך....
-----
כל שלישי.... זה קורה!
גבירותי ורבותי, קבלו במחיאות כפיים סוערות - את - המרצה!
לאחר שבועיים ראשונים של לימודים, אני יכול להגיד, שלחלק מהמרצים כאן יש כישורי משחק מפותחים. מאוד מעניין לראות סגנון של קורס שבו נוכחים, במקביל, שני מרצים באותה הכיתה! והם מנהלים את השיעור כאילו היה זה משדר חגיגי של חדשות ערוץ 10.
אחת הסיבות לזה, אני מניח, נעוצה בעובדה שמדובר ב"מוסד לימודי" בניגוד לטכניון שהוא "מכון המחקר" .
המרצים כאן לא בהכרך (למרות שהרבה פעמים כן) מהמובילים בתוחמם, או הובילו לתגליות או פיתוחים מרעישים, אלה פשוט, מורים ממש טובים.
כמובן, לא כולם כאלו, לוטם נתקלה במרצה ששמה בכיס הקטן את השיעמום הגדול ביותר בטכניון. אבל בקורסים שאני בחרתי (שכולם של שנה רביעית) המרצים, ברובם, מרתקים (למרות שהיקף חומר הקריאה שהם נותנים הוא לא ראילי... הם לא שמים לב שהכל באנגלית?!)
-----
אחרי שבועיים של לחץ, וסידורים, סוף סוף מצאנו מנוחה קלה, ועברנו לדירה שלנו.
הדירה ממוקמת בשכונת
"Naive Spring"
והדירה שלנו נמצאת בין רחוב
"cylinder"
לרחוב
"intermediate"
במרחק של כ15 דקות נסיעה בקו 61 לאוניברסיטה שבה אנחנו לומדים.
ביום שלישי אני צפוי לקבל את המצלמה שלי, אז אני מקווה שאוכל לשלוח לכם תמונות.
השכונה נקראת בפי המקומיים "גבעת הסנאים" או בלע"ז
Squirrel Hill
וזו שכונה שמתאפיינת באוכלוסיה היהודית העצומה שלה. אנחנו גרים במרחק של 7 דקות הליכה מה"נשר הענק" שזה ה"מגה" של פנסילווניה, ובדיוק מולו, נמצא המינימרקט "מורי כֹושר מימימרקט". מה שלא מונע מ90 אחוז מהמוצרים בנשר הענק, הסופר שגם כל הגויים באים לקנות בו, להיות כשרים. (בכלל, ההרגשה שלי בסופר כאן, היא כמו ההרגשה לעשות קניות לפסח, ולבדוק האם כל דבר כשר או לא, אבל כאן הסימנים ממש נוחים, וממש קל לזהות את זה בקלות)
רחוב "מורי" הוא הרחוב הראשי כאן, ויש בו המון חנויות, מסעדות ו4 פיציריות (מה שאומר שלא תהייה לי בעייה של אוכל כאן)
והספקנו להזמין כבר שלוש פעמים פיצה האט דרך האינטרנט, זה די מגניב, רק שלפעמים בדיוק לפני הביס האחרון - נתקע לך המחשב ואתה צריך להתחיל הכל מהתחלה....
מזל טוב לאילה ואיל על הולדת הבן,
מזל טוב לטלי ועינב, בקרוב אצלכם ;-)
שאמשיך לפספס רק שמחות....
שבוע טוב, והמשך צפייה מהנה
סוף סוף יש לי טיפה זמן פנוי שוב לבלבל לכם את המוח....
----
אתה לא רואה לאן אתה הולך?!
בוקר אחד, כשמהרתי לאוטובוס כדי להגיע לבית הספר, מישהו נתקע בי. בלי לחשוב פעמיים צעקתי לעברו "תגיד לי! אתה לא רואה לאן אתה הולך?! י
ואז ראיתי את מקל העווירים שלו.
האמת, לשמחתי זה לא קרה. אבל הסיבה שהתרחיש הזה עלה בראשי היא שיש כאן, ברחובות העיר, לא מעט עיוורים. יוצא לראות לפחות שני עוורים בשבוע הולכים באופן עצמאי עם המקל שלהם (אבל לא יצא לי לראות עיוור עם כלב)י.
אני תוהה אם זה שיש כאן קהילת עוורים די גדולה, אומר משהו טוב על העיר, שהיא מקבלת גם בעלי מוגבלויות והם מרגישים נוח להשתלב בה. או אולי דווקא דבר רע, שיש כאן משהו באוויר שגורם להרבה אנשים להתעוור.
ובכל מקרה, זה ממש מעניין להתבונן בעיוור שהוא כמעט עצמאי לחלוטין, איך הוא מהלך ברחוב בביטחון מלא, ויודע למשש את הדרך עם מקל העווירם שלו.
אירוע הזוי נוסף הוא לראות שני עיוורים הוליכים זה מול זה ברחוב, לי זה נראה כאילו סיכויי ההמנעות מהתנגשות שלהם היום קלושים, ולמרות זאת, הם העבירו את המקל בלי להיות מודעים האחד לשני, ועברו בשלום. הפעם היחידה שלעיתים עיוור יזדקק ליד מכוונת היא בחצייה הכביש, ואני מבטיח לכם שהוא לא ימתין הרבה עד שזה יקרה. זו כנראה עוד הוכחה לכך, שבניגוד לערים האחרות שהייתי בהם בארה"ב, כאן יש אנשים טובים באמצע הדרך....
-----
כל שלישי.... זה קורה!
גבירותי ורבותי, קבלו במחיאות כפיים סוערות - את - המרצה!
לאחר שבועיים ראשונים של לימודים, אני יכול להגיד, שלחלק מהמרצים כאן יש כישורי משחק מפותחים. מאוד מעניין לראות סגנון של קורס שבו נוכחים, במקביל, שני מרצים באותה הכיתה! והם מנהלים את השיעור כאילו היה זה משדר חגיגי של חדשות ערוץ 10.
אחת הסיבות לזה, אני מניח, נעוצה בעובדה שמדובר ב"מוסד לימודי" בניגוד לטכניון שהוא "מכון המחקר" .
המרצים כאן לא בהכרך (למרות שהרבה פעמים כן) מהמובילים בתוחמם, או הובילו לתגליות או פיתוחים מרעישים, אלה פשוט, מורים ממש טובים.
כמובן, לא כולם כאלו, לוטם נתקלה במרצה ששמה בכיס הקטן את השיעמום הגדול ביותר בטכניון. אבל בקורסים שאני בחרתי (שכולם של שנה רביעית) המרצים, ברובם, מרתקים (למרות שהיקף חומר הקריאה שהם נותנים הוא לא ראילי... הם לא שמים לב שהכל באנגלית?!)
-----
אחרי שבועיים של לחץ, וסידורים, סוף סוף מצאנו מנוחה קלה, ועברנו לדירה שלנו.
הדירה ממוקמת בשכונת
"Naive Spring"
והדירה שלנו נמצאת בין רחוב
"cylinder"
לרחוב
"intermediate"
במרחק של כ15 דקות נסיעה בקו 61 לאוניברסיטה שבה אנחנו לומדים.
ביום שלישי אני צפוי לקבל את המצלמה שלי, אז אני מקווה שאוכל לשלוח לכם תמונות.
השכונה נקראת בפי המקומיים "גבעת הסנאים" או בלע"ז
Squirrel Hill
וזו שכונה שמתאפיינת באוכלוסיה היהודית העצומה שלה. אנחנו גרים במרחק של 7 דקות הליכה מה"נשר הענק" שזה ה"מגה" של פנסילווניה, ובדיוק מולו, נמצא המינימרקט "מורי כֹושר מימימרקט". מה שלא מונע מ90 אחוז מהמוצרים בנשר הענק, הסופר שגם כל הגויים באים לקנות בו, להיות כשרים. (בכלל, ההרגשה שלי בסופר כאן, היא כמו ההרגשה לעשות קניות לפסח, ולבדוק האם כל דבר כשר או לא, אבל כאן הסימנים ממש נוחים, וממש קל לזהות את זה בקלות)
רחוב "מורי" הוא הרחוב הראשי כאן, ויש בו המון חנויות, מסעדות ו4 פיציריות (מה שאומר שלא תהייה לי בעייה של אוכל כאן)
והספקנו להזמין כבר שלוש פעמים פיצה האט דרך האינטרנט, זה די מגניב, רק שלפעמים בדיוק לפני הביס האחרון - נתקע לך המחשב ואתה צריך להתחיל הכל מהתחלה....
מזל טוב לאילה ואיל על הולדת הבן,
מזל טוב לטלי ועינב, בקרוב אצלכם ;-)
שאמשיך לפספס רק שמחות....
שבוע טוב, והמשך צפייה מהנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה