כֹּמוֹ שאני אוהב...

כֹּמוֹ שאני אוהב...

לא הרבה פעמים קורה שעם ישראל מתאחד ומתקבץ ביחד, וגם שזה קורה, זה בדר"כ קורה בגלל משהו רע.
רק כשיש משבר לאומי אמיתי, כל ישראל, ולפעמים גם אחינו בגולה, מתקבצים ביחד בגלל מאורע אחד.
כך גם קורה הפעם.

אני אדחה את הסיפורי ההסתגלות שלי למקום החדש, להודעה הבאה,

יתכן שקיבלתי את הבשורה מעט מאוחר, וגם שהיו סימנים מקדימים לכך - פשוט סרבתי להאמין.
אבל הפעם, כך זה נראה.... אנחנו קרבים לסוף האמיתי.

ספינת הדגל, ששרתה אותנו במשך שנים, ששטה בגאון בתקופת החרם הערבי, טובעה לאחר תקופת אפורה ארוכה.
רשת ה"בורגר-ראנץ'" נסגרת.

את הבורגר ראנץ' הכרתי לראשונה עוד בתקופה שהייתי אוכל רק לחם עם מרגרינה, בצומת ביאליק (שעד היום נהגי מוניות וותיקים קוראים לה צומת הבורגר-ראנץ') שם, בדרך חזרה מסבתא בקרית אתא, לבית בקרית מוצקין, היינו עוצרים לקנות צ'יפס.

בתקופת הצבא, בכל פעם שהייתי יוצא מהבסיס, הדבר הראשון שהייתי חושב עליו זה "רוטב טאקוס" על "ספרדי כפול" .
כשנכנסים להסטורית חיובי הויזה שלי, אפשר לדעת היכן שירתתי בצבא בכל תקופה, על-פי סניף הבורגר ראנץ בו מופיע חיוב אחת לשבועיים. (אבל אל תגלו לאף אחד... כי האויב מאזין....)י

אני יודע, בורגר-ראנץ' זה זבל, אבל כאחד שאלרגי לויטמינים - זה המקום האידיאלי מבחינתי - לשילוב של ציונות וסעודה טובה.

פרט לחוויה הקולינרית הנהדרת בבורגר-ראנץ', זה גם היה מקום העבודה האמתי הראשון שלי, בסוף כיתה י"א, בעקבות נועם, הצטרפנו, רז ואני, לצוות הבורגר-ראנץ' של הקיריון ("קניון הצפון" בשפתו של אלי המנהל) גם יניב הצטרף מאוחר יותר, אבל הוא שובץ בסניף אחר....
כך התקדמנו אט אט במקום העבודה החדש, משטיפת המגשים, אל הגריל, דרך הצ'יפסר, עד לעמדה הנכספת - אחראי מטבח! ממש בהזמנות!
ובתקופה שלפני הגיוס, שהינו עובדים "בוקר" - רק רז נועם ואני, היתה לנו פעילות חברתית יום יומית, במקום לדבר שעות בטלפון היינו מדברים שעות עם "קליפס" ביד, מעל ה"בלמרי" י
תחרויות הכנת ראנצ'ים היו האתגרים האמיתיים שלנו, ושתילת מסרים סמויים שנכתבו עם רוטב הבר-בי-קיו על קציצות הבשר הייתה הדרך שלנו לאנרכיזם אמיתי! (לא סתם "יושבים על הגדר" כמו החבר'ה מבלעין ;-) י

השיר "ראנצ'יקס" המבוסס העל המנגינה של
Tragedy
השיר "טבעות בצל" שמבוסס על השיר
"הפסקת חשמל" של כוורת.
והשיר "שוקופאי" המבוסס, כמובן, על
Lollipop
מתנגנים עד היום בראשי כשאחד מהשירים הללו משודר ברדיו.


הססמא של הבורגר-ראנץ' "כמו שאני אוהב" גילמה את תמצית של הישראליות בתרבות הפאסט-פוד האמריקאית. בשונה מכאן, שאם אתה מבקש "בלי חמוצים" מסתכלים עליך בתדהמה של "מה זאת אומרת, אבל זה בא עם חמוצים". הבורגראנץ' ניסה לשלב את המהירות של ההמבורגר עם המגע האישי של הפלאפל (וטיפה טיפה חריף.....)י
המיקרופון שמכריז לעובדי המטבח על ההזמנה, שהיה המודל לחיקוי של כמה וכמה קומיקאים, היה למעשה דרך נוחה מאוד לעבוד, וללא ספק מיתוג מעניין מאוד.

אז נכון, בשנים האחרונות היה שם לא נקי במיוחד, וכמו שנכתב במדור של וואלה: י

"
הפעם האחרונה שביקרתי בורגר ראנץ' הייתה לפני כחודש. ..... כשסיפרתי על הביקור לחבריי לעבודה הם לא הבינו למה לעזאזל לבזבז 40 שקלים על ארוחת ראנץ', כאשר באותו מחיר אפשר להזמין מנת נודלס מאחת המסעדות הנחשבות בעיר.
האמת? גם אני לא ממש מבין. ובכל זאת אני ממשיך לעשות זאת, ממש כמו ללכת למילואים או לשלם מיסים מוגזמים......
" (נ. הדס, ואללה! אוג' 2008)י

הדרך הצינית שלי לסרב לטוס לטיולי נוף במקומות רחוקים ולא מעניינים (לטעמי) היא "מה נעשה שם?!, אין שם אפילו בורגר-ראנץ!'", אז עכשיו גם אין לי כ"כ מה לעשות בקריון....

אז אני מקווה, שבעתיד... שיהיה לי מספיק כסף להפסיד.... אני אוכל לפתוח לפחות סניף אחד של בורגר-ראנץ' באזור מגורי.

עד אז....

שים לי 2 , 2 גדול ותחליף את הברביקיו הדליל, יש עוד מעט ביקורת.

בתאבון!