שבוע טוב לכולם
לאחר שברחנו מהגשמים הטרופים באיליה דה מאו (אי הדבש) הגענו לתחנה סופית לרכבת זו - ריאו דה זינרו.
נסענו באוטבוס ¨סמי קאמה¨ שזו חצי מיטה~ ועד עכשיו כואבות לי הברכים.כאן יש מחלקות באוטובוסים: רגילים~ סמי קאמה~ קאמה וסופר קאמה (שזו אמורה להיות ממש מיטה כי כשנוסעים כל כך הרבה שעות זה כדאי... ) אבל אף אחד לא משתווה לקאמה סוטרה של הודו....
ריאו (נהר) דה ז'ינרו (של ינואר) נקראת כך כיוון שהפורטוגלים שמצאו את המפרץ כאן מצאו אותו בינואר~ זה לא מסתדר לי עם העובדה שלטענת בעלת האכסניה כאן השבוע זה יום ההולדת ה444 של ריאו~ אבל מה זה משנה~ העיקר שיש קרנבל!
ההגעה הראשנית לריאו מממש מרהיבה (כלומר אחרי שמתגברים על הקבצנים ברחובות) בכל אופק עליו מביטים ניצב הר מבודד מורם מכל הסביבה (כמו מצדה~ רק יותר גדולים ויותר ירוקים) ובשונה מכל שאר העולם~ על ההר הגבוה ביותר בסביבה לא מוצבת אנטנה סלולרית (שכמובן מוצבת על ההר השני בגובהו) אלא ניצב פסל ע-נ-ק של ישו הנראה מכל נקודה אפשרית בעיר.
הגענו ערב לפני מצעד המנצחות~ שזה המצעד הסוגר של הקרנבל~ שלמעשה דומה מאוד למה שסיפרתי לכם על המצעד של שבוע שעבר בפלוריאנפוליס. אומנם התחפושות יותר מרשימות והעגלות יותר גדולות והרקדנים יותר מקצוענים~ אבל זה התקזז עם המקומות הפחות טובים שהיו לנו. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה.
רבצנו לנו על חוף קופה-קבאנה המפורסם~ וגם רחצה לילית עם הנערה מאיפנימה ומסיבת חוף ובערב יצאנו לשכונת לפה~ שזו שכונת עוני שמתמלאת במשטרה במהלך הלילה כך שיהיה בטוח לצאת לשם. זה היה המקום הכי מלוכלך שהייתי בו אי פעם (כולל הודו) אבל האווירה והאנשים הרוקדים ברחובות אפשרו להרגיש קרנבל אמיתי.
האוהד האמיץ שוויק
לאחר שברחנו מהגשמים הטרופים באיליה דה מאו (אי הדבש) הגענו לתחנה סופית לרכבת זו - ריאו דה זינרו.
נסענו באוטבוס ¨סמי קאמה¨ שזו חצי מיטה~ ועד עכשיו כואבות לי הברכים.כאן יש מחלקות באוטובוסים: רגילים~ סמי קאמה~ קאמה וסופר קאמה (שזו אמורה להיות ממש מיטה כי כשנוסעים כל כך הרבה שעות זה כדאי... ) אבל אף אחד לא משתווה לקאמה סוטרה של הודו....
ריאו (נהר) דה ז'ינרו (של ינואר) נקראת כך כיוון שהפורטוגלים שמצאו את המפרץ כאן מצאו אותו בינואר~ זה לא מסתדר לי עם העובדה שלטענת בעלת האכסניה כאן השבוע זה יום ההולדת ה444 של ריאו~ אבל מה זה משנה~ העיקר שיש קרנבל!
ההגעה הראשנית לריאו מממש מרהיבה (כלומר אחרי שמתגברים על הקבצנים ברחובות) בכל אופק עליו מביטים ניצב הר מבודד מורם מכל הסביבה (כמו מצדה~ רק יותר גדולים ויותר ירוקים) ובשונה מכל שאר העולם~ על ההר הגבוה ביותר בסביבה לא מוצבת אנטנה סלולרית (שכמובן מוצבת על ההר השני בגובהו) אלא ניצב פסל ע-נ-ק של ישו הנראה מכל נקודה אפשרית בעיר.
הגענו ערב לפני מצעד המנצחות~ שזה המצעד הסוגר של הקרנבל~ שלמעשה דומה מאוד למה שסיפרתי לכם על המצעד של שבוע שעבר בפלוריאנפוליס. אומנם התחפושות יותר מרשימות והעגלות יותר גדולות והרקדנים יותר מקצוענים~ אבל זה התקזז עם המקומות הפחות טובים שהיו לנו. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה.
רבצנו לנו על חוף קופה-קבאנה המפורסם~ וגם רחצה לילית עם הנערה מאיפנימה ומסיבת חוף ובערב יצאנו לשכונת לפה~ שזו שכונת עוני שמתמלאת במשטרה במהלך הלילה כך שיהיה בטוח לצאת לשם. זה היה המקום הכי מלוכלך שהייתי בו אי פעם (כולל הודו) אבל האווירה והאנשים הרוקדים ברחובות אפשרו להרגיש קרנבל אמיתי.
האוהד האמיץ שוויק
בראשון התמזל מזלנו והתקיים משחק הגמר של ליגת ריאוהקבוצה המובילה בליגה היא בוטהפוגו (שהפירוש המילולי של שמה הוא ¨יש לך אש?¨) היא הקבוצה שהקפטן שלה היה השחקן הברזילאי המפורסם פלא (תכלס אין לי שמץ של מושג אם זה נכון~ אבל גם לכם אין~ אז מה זה משנה...) ומולה התחרתה האנדרדוג המפתיע רזנדה.המשחק נערך באיצטדיון המפורסם מרקנה (ולא באיטריות-קנה) שהיה מלא כמעט לחלוטיןכשהולכים למשחק כדורגל~ חשוב מאוד להתאים את צבע החולצה. שגיאה בבחירת הצבע עלול לעלות לך בכך שתוכל לגלות ג'ל חדש לשיער שעשוי מליחת אדם טבעית.לכן הלכתי עם חולצה בצבע של אום אחרי שבררתי שאף אחת מהקבוצות לא בעלת צבע כזה.
לי אין נסייון רב עם משחקי כדורגל~ אבל פעם הלכתי עם ליאור למשחק של הפועל חיפה~הנסיעה לשם היתה דומה לנסיעה לקרית אליעזר~ רק שאוהדי הפועל חיפה הגיעו בפיאט אונו והאוהדים של בוטפוגו הגיעו עם כמה וכמה רכבות תחתיות.
כבר ברכבת הרגשנו את האווירה החמימה שהדלקנו את האוהדים לשיר את השירים שלהם בעודם מתופפים על קירות הרכבת כאילו היתה זו טילטולית של גולנציקים.בכניסה קנינו כרטיסים מאותו ספסר שמכר לנו את הכרטיסים ביום הקודם למצעד המנצחות~ עם האחוזים שג'ניפר הצליחה להוריד אותו במחיר~ אני לא בטוח שהוא אוהב אותנו יותר...
נכנסו למגרש בדקה או שתיים של איחור והגענו ליציע שלנו
לי אין נסייון רב עם משחקי כדורגל~ אבל פעם הלכתי עם ליאור למשחק של הפועל חיפה~הנסיעה לשם היתה דומה לנסיעה לקרית אליעזר~ רק שאוהדי הפועל חיפה הגיעו בפיאט אונו והאוהדים של בוטפוגו הגיעו עם כמה וכמה רכבות תחתיות.
כבר ברכבת הרגשנו את האווירה החמימה שהדלקנו את האוהדים לשיר את השירים שלהם בעודם מתופפים על קירות הרכבת כאילו היתה זו טילטולית של גולנציקים.בכניסה קנינו כרטיסים מאותו ספסר שמכר לנו את הכרטיסים ביום הקודם למצעד המנצחות~ עם האחוזים שג'ניפר הצליחה להוריד אותו במחיר~ אני לא בטוח שהוא אוהב אותנו יותר...
נכנסו למגרש בדקה או שתיים של איחור והגענו ליציע שלנו
האיצטדיון הענק הזה מרהיב כשהוא מלא באנשים~ אבל לא פחות מענינים הם הצלילים.גם לו הייתי עיוור הייתי נהנה מלשבת באיצטדיון שקריאות האכזבה מכל החמצה נשמעות כמו לצפות בשקיעה בפול היי דפנישין.מיד אחרי השער הראשון~ ביציע שמולנו הונפו עשרות דגלים שחור לבן (איזה צבע אתם הייתם בוחרים לקבוצה שקוראים לה יש לך אש?) אחרי שראיתי את הבלאגן שם החלטתי להצטרף לדוד מדוד צבעים.
רכשתי ב25 ריאל חולצת א' ראויה (כי כולנו יודעים מה אנשים חושבים על האום) וניסיתי להכנס ליציע של המשוגעים אחרי המחצית.כמובן שהיציע הזה היה מפוצץ לגמרי~ הדרך היחידה שלי למצא מקום היתה להשתמש בכישורים שלמדתי מפיטר פרקר ומצאתי את עצמי עומד על המעקה שמעל הכניסה ליציע. בימים כתיקונם הייתי חושש לשלומי במיקום שכזה~ אבל כיוון שמחכה לי צו מילואים מיד עם חזרתי~ חשבתי שמקסימום יהיו כמה גימ¨לים. הוראות הבטיחות העיקריות שהבהרתי לעצמי היו ¨אם ליפול - אז ימינה! ¨ חשוב להבהיר שבשער הזה הנושא של מרחב אישי מצטמצם לעניים אפ ופה~ פרט לזה כל חלק אחר בגוף הוא מושא לגיטימי להשענות לתמיכה ולתיפוף.
אבל האווירה שם היתה שווה את הכל! למרות שלא הבנתי את המילים שרתי בהתלהבות רבה
אבל האווירה שם היתה שווה את הכל! למרות שלא הבנתי את המילים שרתי בהתלהבות רבה
¨אפוי אקורדיון!¨
¨אין קרפיון!¨ (שאני מניח שזה קשור לצמפיון)
ומה שכן הבנתי
¨רזנדה פוטה¨
וכעשר דקות אחרי תחילת המחצית התחילה התקפה מתפרצת.
וכעשר דקות אחרי תחילת המחצית התחילה התקפה מתפרצת.
הדבר האחרון שאני זוכר זה את החלוץ עובר את המגן האחרון ובועט לשער ואז...
ואז הכל היה שחור לכמה שניות....
ואז הכל היה לבן לכמה שניות....
ואז שוב שחור...
ודגל ענקי מפוספס שחור לבן כיסה כמעט את כל היצע שעמדנו בו~ ומתחתיו האוהדים בהתלהבות אדירה צוהלים!
מאחורי היה אוהד שממש בכה~ זה היה ממש מצחיק....
בהצלחה לכולם.... נתראה בקרוב...
בהצלחה לכולם.... נתראה בקרוב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה