הולכים לאיבוד בנחל עמוד

ראשית; הבנתי שכל מי שיש לו ג'ימייל מקבל את ההודעות שלי לספאם; אז אם אתם קוראים את ההודעה שלי; אבל יש לכם חברים בג'ימייל; תגידו להם את זה.

אחרי הסיור המרתק בבאונוס איירס; יצאנו לכיוון אל קלאפטה שבפטגוניה. (בגלל קוצר זמן החלטנו לוותר על ארץ העש; היא נמצאת דרומית מידי וגם שם צריך לשים אל-תוש גם על הבגדים כדי שהעש לא יאכל אותם...)
מאל-קלאפטה יצאנו לכיוון פורטו נטאלס כדי להתכוננן לטיול בן 4 ימים ב"טורוס דל-פיינה"
האתר הזה הוא כמו נחל עמוד; רק שבמקום שיהיה עמוד אחד; יש שלושה.
האתר הזה נחשב לאחד היפים ביותר בפטגוניה; ולכן הוא מלא בתיירים מכל קצוות תבל.

ליאור ואני ארזנו תיקי גב גדולים; עמוסים ביותר מידי ציוד ואוכל; והתחלנו לטפס על הטורוסים; באוטובוס לפארק הכרנו את טל ואדר מאורנית שאיתם זכינו לטייל בארבעת הימים הקרובים.

ההחלטה הראשונה שיש לקבל כאשר מתחילים לתור בטורוסים היא האם לעשות את ה W או את הW ההפוך; ההפוך נחשב מעט יותר קל; כיוון שאת החלק הקשה של הטיפוס עושים ביום האחרון בו התיקים ריקים יותר (כי אוכלים הרבה מהאוכל) (איזה מגניב זה סימן שאלה הפוך ¿)
את ההחלטה על פי טיפ של אלופים שקיבלנו מחואן; צריך לקבל בהתאם לראות ביום הראשון (כיוון שרבים הם אלו שרואים את הטורוסים מכוסים בעננים)
כשהאוטובוס הגיע ליעדו; כמובן שניסינו לשכנע את עצמנו שהראות לא טובה כדי לעשות את האופציה הקלה. אבל הראות הייתה כל כך טובה; שאפשר היה אפילו לראות את החרמון; אז נאלצנו לעשוות את הW הרגיל.

כבר בעיירה הסמוכה; פורטו נטאלס; מרגישים באחוז הישראלים הגבוה באיזור; אבל כשעושים את הטיול עצמו; רואים את כמה ההשפעה גדולה על תרבות הטראקים של כל המבקרים.
בביניני משרדים; כשנפתחת מולכם מעלית; אתם שואלים בנימוס אם המעלית ¨עולה¨ כאן כנראה בשביל הצחוקים שואלים העוברים אחד את השני בעליות ¨עולה¨. כיוון שהם לא מבינים עברית הם שואלים את זה גם בירידות; וכך יוצא שכל מעבר של שני אנשים אחד על פני השני מסתכם בהחלפת "עולה" ידידותית (¡Hola!) בגלל שגל הישראלים שהגיע אחרי הגל הראשון שהנחיל את ה"עולה" הופתע מאוד; בכל פעם שארופאי היה אומר לישראלי "עולה" הישראלי היה בהלם עונה "קטע" (¿Qué Tal?) וכך עד עצם היום הזה יש דו שיח בעברית בין כל שני מבקרים שעוברים אחד על פני השני.
שאלה בנימוסים והליכות; מי צריך להקדים ברכת "¡Hola!" למי; זה שעולה או זה שיורד?

בשונה מבטייולים אחרים; כמו טיולים במדבר הנגב; בטורוס דל פיינה לא צריך לקחת מים; משמעת המים כאן מסתכמת בבקבוק ליטר וחצי שיכול להיות חצי ריק; אני יכול לדמיין את המורה בטיול השנתי צועקת על הילדים "תשתו כאן לפחות כוס¡ ; יכל להיות שהנחל הבא יהיה רק בעוד 25 דקות הליכה מכאן !¡!
בכל 10 מטרים יש כאן איזה נחל תורן שנוצר מהפשרת מי שלגים; שהמיים בו כל כך נקיים שאפשר לעשות את בחינת הגיבוש של סיירת גדעון בקלות.

ביום הרביעי היה לנו יום סיור על קרחונים.
בוא נגיד ככה, אתה הסיפור הזה אתם חייבים לשמוע,
אבל דבר אחד אתם חייבים לדעת מראש קרחונים הם בלתי צפויים!

יש מעט תמונות באלבום החדש,

http://picasaweb.google.com/dekel9000
מחר אנחנו עוברים לברזיל לקראת הקרנבל...

בילוי נעים, אנד מאי דה ספאם בי וייז יו!