tag:blogger.com,1999:blog-55206156581685975132012-02-15T00:21:11.424+02:00ידית קטנה - חצי מיכל | ידית גדולה - מיכל מלאאייל דקלnoreply@blogger.comBlogger361100tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-62179574321614392042011-05-07T23:45:00.005+03:002011-05-08T15:31:30.128+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </div><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">קטע שלי מתוך תוכנית רדיו של אבא של רז לזכר בנו.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">הקטע נכתב על-בסיס הרשומות שלי מ<a href="http://keeeef.blogspot.com/2007/04/blog-post.html">יום הזכרון לאחר חמש שנים</a>, ומ<a href="http://keeeef.blogspot.com/2008/11/blog-post_13.html">האזכרה לאחר שבע שנים</a>.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-size:78%;">התוכנית תשודר ברדיו האיזורי משעה 13.00 עד 14.00 בצפון</span><span dir="LTR" style="font-size:78%;">: </span><span style="font-size:78%;"><span style=""> </span><span lang="HE">רדיו צפון ללא הפסקה 104.5 וגם 101.5 ומשעה 16.00 עד 17.00 במרכז</span></span><span dir="LTR" style="font-size:78%;">:</span><span style="font-size:78%;"> <span lang="HE">רדיו ללא הפסקה 103</span></span><span dir="LTR" style="font-size:78%;">.</span></p> <div style="border-style: none none solid; padding: 0in 0in 1pt;"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="border: medium none ; padding: 0in; text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">ותועלה <a href="http://www.ataraz.org/">גם לאתרז</a></span></p> </div> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"> </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">---</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני</span><span dir="LTR" lang="HE"> </span><span lang="HE">זוכר כשהייתי קטן, בבית הספר היסודי, בימי הזיכרון, המורה הייתה מספרת על גיבורי החיל, שהקריבו את עצמם למען מדינית ישראל.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"> אני זוכר בזמן הצפירה הייתי מביט מטה, אל</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">האספלט האפור של חצר בית הספר, ומדמיין בראשי תמונות שאז נראו לי כמו מלחמה. את התמונות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שראינו בטלוויזיה של טנקים, של נגמ</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>"</span><span lang="HE">שים ושל פיצוצים בשחור לבן, מדמיין את צליל הצפירה הצורם באוזניים כרעש ומהומה של מנועי טנקים, ירי תותחים ומעוף מטוסי קרב. הייתי מדמיין את השקופיות של החללים שנפלו, מוקרנים על המסך במהדורות החדשות במסגרת מרובעת לצד הנפשה של נר.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני זוכר שהיה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בליבי עצב על "חללי מערכות ישראל" הלא הם "יפי הבלורית והתואר"...י</span><span dir="LTR"><br /><br /></span><span lang="HE">אבל כבר כמעט 10 שנים שבצפירה אני לא מדמיין טנקים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /><br /></span><span lang="HE">היום, בזמן הצפירה, אני מדמיין ריצה יחפת רגליים על חוף ים נהדר ביוון, אני מדמיין מועדון ריקודים ומסיבות, אני מדמיין שיחות על בחורות, אני מדמיין תוכנית מצחיקה בטלוויזיה,<span style=""> </span>אני מדמיין מעשי קונדס בטיול השנתי, מעשה טוב בתנועת הנוער. אני משחזר בראשי מערכונים של פלטפוס, אני מדמיין הופעה של כוורת. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"> כבר במחצית הראשונה של הצפירה, חיוך רחב עולה על שפתי.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR"></span><span lang="HE">אני משחזר נסיעה ברכבת, אני נזכר במילק שייק של יטבתה, בבלאדי מרי, כריך עם לבנה, פחית קולה, ומצבת שיש</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE"><span dir="LTR"></span>.<br />אני חושב על זה שבארגון של המקומות בחתונות, צריך מושב אחד פחות בשולחן של הצעירים, ושולחן אחד יותר באזור של המבוגרים.</span><span dir="LTR"><br /><br /></span><span lang="HE">בזמן הצפירה אני חושב על רז מינץ - חבר שלי</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><br /></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"> צליל הצפירה מזכיר לי את צלצול הטלפון שבישר לי הבשורה המרה.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני מנסה לדמיין איך זה היה אם הייתה מצטרף אלינו לטיול אחרי הצבא?</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני מנסה לשער מה הייתה הולך ללמוד ואיפה?</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני מתאמץ לדמיין מה הייתה אומר על האהבה הקודמת שלי, ומה הייתה ממליץ בשביל למצוא את הבאה?</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">מה הייתה חושב עכשיו על המצב הכלכלי? איך מתמודדים עם ההפיכה במצריים? מה לדעתך הגישה הנכונה להביא לשחרורו של גלעד שליט?</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"> בכל רגע בחיים נוצרים זיכרונות חדשים, ואלו, באופן טבעי כנראה, תופסים את</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מקומם של זיכרונות ישנים. זיכרונות ישנים נדחסים לתמונות בודדות וחוויות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מרוכזות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /><br /></span><span lang="HE">בשנים הראשונות לאחר הנפילה שלו, כל אדם</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עם מבנה שיער כמו שלו הזכיר אותו, גם אנשים שמנופפים בידיהם בהליכה העלו</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">זכרונות. דוכיפת לא הזכירה את ע' הלל, והקונוטציה הראשונית לנגב הייתה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לנגביסט שאוחז בו במסע הכומתה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /></span><span lang="HE">בתחילת</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הלימודים האקדמאים נזכרתי בלימודים המשותפים שלנו בתיכון, ונזכרתי ברז כשהשתמשתי</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">במחשבון, כשאכלתי "כריך" בהפסקות עשר, וכשהיינו ממתינים במתח לתוצאות הבחינות.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR"><br /></span><span lang="HE">מאז, גם הזיכרונות הללו</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">נדרסו, המחשבון כבר מקושר בראש לפעולות חשבוניות, הכריך לג'ינג'ית החמודה שפגשתי בקפיטריה של האוניברסיטה, ואת כתובת האתר שבו מפורסמות תוצאות הבחינות אני זוכר בעל-פה עד היום</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /><br /></span><span lang="HE">זו הרגשה נוראית, ההרגשה ש"שכחת" את החבר הכי טוב שלך</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /><br /></span><span lang="HE">הדבר</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שמנחם, היא העובדה שלרז היו הרבה תכונות שהטביעו בכל חבריו קימורים שמשפיעים עלינו עד היום, וכך, אנחנו זוכרים אותו ומנסים "לעקוב" אחר דרכו</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /></span><span lang="HE">ה"דבק" של החבר'ה שמסוגל לפייס בין צדדים שרבים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>,<br /></span><span lang="HE">החכם שיודע הכול על הכול </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">והחשוב מכל, היועץ האמתי, שיכול לא רק להמליץ מהי הדרך הנכונה אלא גם מהי הדרך הנכונה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><b><span lang="HE">לך</span></b><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.<br /><br /></span><span lang="HE">דמעות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עולת בעיני כשאני מבין שמספר הסיפורים שאני יכול לספר על רז קטן</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>. </span><span lang="HE">אבל ליבי נמלא גאווה עזה כשאני עומד מול הדברים שעשינו בעקבות ההשפעה של רז.</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מהדברים הגדולים כמו יום רזי הארץ, ההצלחה בלימודים ובעבודה, <span style=""> </span>ועד הדברים הקטנים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">היום-יומיים, של סובלנות, עזרה ואהבת הזולת, ועמידה על עקרונות ללא פשרות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">תוך קיום דיון מנומס אבל חד וחריף ומלא הערכה לדעות מנוגדות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>.</span><span lang="HE"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"> אז רז מעולם לא יידע מה זה פייסבוק, ואני לא באמת יודע מה הוא חושב על תמונת הפרופיל שלי,</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אבל אני יודע,</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><span style=""> </span>שגם כשאנחנו לא מודעים לכך, </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">הוא משפיע על הבחירות שלנו</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><span style=""> </span>ועל המעשים שלנו</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><span style=""> </span>יום-יום.</span></p> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-6217957432161439204?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-11947549789804292812010-09-07T11:47:00.004+03:002010-09-07T12:01:02.515+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="color:#000099;">חיי כלב, קור כלבים, כלב של בנאדם.<br /></span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/TIX80e_geQI/AAAAAAAAC5w/hsJld48VHts/s1600/%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99+%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 175px; height: 232px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/TIX80e_geQI/AAAAAAAAC5w/hsJld48VHts/s320/%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99+%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5514091297387870466" border="0" /></a><br /><span style="color:#000099;">בעברית, הביטוי "כלב" מתייחס כמעט תמיד למשהו שלילי.<br />אבל ידוע לכול ש"כלב הינו ידידו הטוב ביותר של האדם".<br /><br />בלילה שבין שבת לראשון, מת הכלב הזקן שלנו "דואי", 13 שנים זה גיל מופלג לכלב מזן "כלב זאב" (רועה גרמני). באופן אירוני, בדיוק יצאתי לקנות לו חבילת בונזו חדשה כשראיתי שהוא מסרב לקום משינתו למרות קריאותי החוזרות והנשנות.</span><br /><span style="color:#000099;"><br />דואי היה כלב טוב, שמר על הבית באדיקות, אך היה מכניס אורחים לבבי.<br />קל להבין למה אומרים שכלב הוא ידידו הטוב של האדם. מי שמכיר כלבים מקרוב, ואת דואי בפרט, יודע שההנאות של החיים שלו הן לרצות את בעליו ("כשאתה מרוצה - אני מרוצה" במובן הכי פשוט)<br /><br />אז אומנם זה כלב, אבל ללא ספק הוא היה תוספת יקרה ונעימה למשפחה שלנו ב13 השנים האחרונות.<br />וללא ספק נתגעגע המון.<br /></span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/TIX-kF5T6pI/AAAAAAAAC54/fItceqW2DE8/s1600/%D7%98%D7%A4%D7%94+%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 178px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/TIX-kF5T6pI/AAAAAAAAC54/fItceqW2DE8/s320/%D7%98%D7%A4%D7%94+%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5514093214796343954" border="0" /></a><span style="color:#000099;"><br /><span style="font-size:78%;">(*לכל המנצלים את האינטרנט לדברים שלליים, לפני יותר משנה הותקנה בביתינו מערכת אזעקה מתקדמת)</span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-1194754978980429281?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-59166909081244345712010-06-24T20:30:00.000+03:002010-06-28T00:33:50.799+03:00כאן תוכלו לקרא את הדברים שנשאתי בטקס קבלת תואר "מוסמך למדעים בהנדסת תעשייה וניהול" בטכניון בשנת תש"ע (2010).<br /><br />הנאום נכתב לארח התיעצות עם גרעין החברים, ולאחר עידון נדרש למעמד, ולאחר לחצים "פוליטים" מצד מארגני הטקס.<br /><br />בשורה התחתונה, כולנו ממליצים ללמוד בטכניון בכלל, ובפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בפרט.<br />הביקורת הנשמעת הינה מתוך אומונה בצורך בשיפור מתמיד.<br /><br />קריאה/צפייה מהנה!<br /><br />----------------------------------------------<br /><br />ערב טוב, הקהל מתבקש לכבות מכשירים סלולרים ולא לנשוף בוובוזלות.<br /><object width="480" height="385"><param name="movie" value="http://www.youtube-nocookie.com/v/_6IVgSAZCkE&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x2b405b&color2=0x6b8ab6"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube-nocookie.com/v/_6IVgSAZCkE&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x2b405b&color2=0x6b8ab6" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object><br /><span style="font-weight: bold;">נשיא המדינה, מר שמעון פרס,</span><br /><span style="font-weight: bold;">ראש-הממשלה, מר בנימין נתניהו,</span><br /><span style="font-weight: bold;">הזמרת היוצרת, הגברת אפרת גוש,</span><br /><span style="font-weight: bold;">ממלאת מקום ראש העיר, הגברת חדווה אלמוג,</span><br /><br />אנשי הסגל, המשפחות ועמיתי הבוגרים היקרים.<br /><br />לפני יותר מארבע שנים, ניצבנו בפני החלטה משמעותית, מה ללמוד והיכן.<br /><br />מתוך הבנה כי לימודי התואר יהוו את אבן הדרך הראשונה בכיוון בו אנו מעוניינים להתקדם, שקלנו מספר גורמים מרכזיים:<br /><br />- עניין ותשוקה אישית בחומר הלימוד.<br /><br />- רמת הלימודים והאפשרות להתפתח.<br /><br />- אפשרויות ההמשך, והתעסוקה לאחר סיום התואר.<br /><br />את העניין כל אחד מצא בדרכו שלו. למשפחות היושבות כאן היום חלק מכריע בעיצוב ההחלטה הזו.<br /><br />חלקן עודדו לקחת חלק בתיקון מכשירים בבית,<br />אחרות, ערבו בקבלת ההחלטות החשובות במשפחה,<br />וכולן הציבו את הלימודים במקום חשוב בסדר העדיפויות כבר מגיל צעיר.<br /><br /><br /><br />בבחירת מוסד הלימודים עמדו בפנינו כל האפשרויות השונות. הבחירה בטכניון אינה טריוויאלית, שמו של הטכניון הולך לפניו גם בצדדים שמקשים על ההחלטה.<br /><br /><span style="font-style: italic;">~ תחשבו על זה, חזרנו מהטיול, רצינו להמשיך להינות, ואז אומרים לך שהאפשריות שלך הן: פאבים בתל-אביב, דשא בבאר-שבע, בבין-תחומי של את הבנות של כל המי-ומי או שיח אקדמי משובך עם עתודאים בטכניון והכרמלית.... החלטה קשה...</span><br /><br /><span style="font-style: italic;"> אבל מצד שני, יש רק מקום אחד שישאיר את האמא הפולנייה שלנו מרוצה...~</span><br /><br />רמת הלימוד הגבוהה, ושמו של המוסד הביאו אותנו להכרעה ללמוד כאן.<br /><br />במהלך הלימודים נתקלנו באתגרים רבים, דרישות אקדמיות גבוהות, מחסור בזמן, מבחנים ארוכים ועוד דברים שדרשו מאיתנו להיות במיטיבנו, ואנו ניצבים היום כאן בגאון אחרי שעמדנו בהם.<br /><br />אנשי הסגל המעולים של הפקולטה לימדו אותנו כי שאיפה למצוינות ומחשבה ביקורתית הן אבני היסוד של האווירה הטכניונית. לכן חשוב לנו להגיד כי מצאנו את עצמנו לא אחת עומדים מול מסוכות הנובעות מבירוקרטיה מיותרת, קיבעון מחשבתי, ואטימות מצד בעלי תפקידים.<br /><br />התעלמות מתמשכת מנושאים אלו עלולה להוביל לירידת קרנו של הטכניון.<br /><br />למרות המגבלות הכלכליות, במדינה בה אנו חיים, מחסור במשאבים לעולם אינו תירוץ לחוסר מצוינות.<br /><br />כפי שבחברות ההזנק הרבות שקמות בארץ מתמודדים עם מחסור במשאבים ולמרות זאת מוצריהן עולים בעשרות רמות על המתחרים בעולם, בעלי תקציבים גדולים יותר.<br />כך על האקדמיה בכלל, והפקולטה בפרט, למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לה למשוך ולשמר את הטובים, ולתגמל את התורמים לה בדרכים שאינן בהכרח חומריות.<br /><br />ניתן לציין דוגמאות מעשיות:<br />- עידוד פרויקטיי גמר המתמקדים במערכות מתקדמות לשירות הסגל והסטודנטים כמו מעקב אחרי מילוי דרישות התואר.<br />- שמירת קשר ושיתוף פעולה עם בוגרים.<br />- ועוד.<br /><br />ארשה לעצמי להתאים את מילותיו של יאנוש קורצ'אק לעולם האקדמי:<br />הדואג לימים - משתתף בכנסים<br />הדואג לשנים - מפרסם מאמרים<br />הדואג לדורות - מחנך אנשים.<br /><br />הקשבה כנה לדעות הסטודנטים, ויצירת מערכת תמריצים נכונה המתאימה לזמננו, תוביל להירתמות המובחרים לשימור ושיפור ההילה האופפת את המוסד.<br /><br />בנוסף על האתגרים הללו, אף אחת משנות הלימודים לא הייתה כסדרה, בשנה הראשונה מלחמת לבנון השנייה, לאחר מכן שביתת הסטודנטים, שביתת המרצים, ולסיום - מבצע עופרת יצוקה.<br /><br />רבים מבין הבוגרים והסטודנטים היושבים כאן, ואף כמה מחברי הסגל, נמנו בשורות המילואים בשנים האחרונות. בזכותם, אנו יכולים להתרכז כאן, ובזכותם השקט והביטחון הנדרשים לקיום תקין של הלימודים, תודה!<br /><br />ישנם יתרונות בשירות מילואים, הניתוק מהשגרה מאפשר ומעודד את היצירתיות והחשיבה "מחוץ לקופסא" שכל-כך נחוצה בכלכלה של היום, ובכל תחומי החיים. אולם הניתוק הזה פוגע בצורה משמעותית בלימודים.<br /><br />הפקולטה שלנו, יותר מכל הפקולטות האחרות פעלה בכדי לצמצם את הפגיעה בחיילי המילואים. ואנו קוראים מכאן להמשיך בשיתוף פעולה לחיזוק מגמה זו.<br /><br />- על המזכירות והיועצות להמשיך לתת יחס אישי ולוודא כי הסטודנט מודע לכלים העומדים לרשותו. ~חיילי המילואים יודעים שנילי התקשרה באמצע המלחמה ושאלה אם אנחנו צריכים שמיכה או כל דבר אחר. אולם פרט לזה חשובה גם מודעות השירות בימי השגרה~<br /><br />- על אנשי הסגל למצוא חלופות שאינן פוגעות ברמה האקדמית מחד, ומאידך מאפשרות לסטודנט להיכנס חזרה ללוח הזמנים האקדמי ככל עמיתיו הסטודנטים.<br /><br />- על הסטודנטים האחרים למנוע מ"טרמפיסטים" להכביד על העגלה, ולסייע לחברים להשלים את הפערים מתוך תחושת ערבות ורעות.<br /><br />ולבסוף אנחנו הבוגרים,<br /><br />אנחנו מודים לאנשי הסגל, לפקולטה ולכל בעלי התפקידים שהעניקו לנו את הפלטפורמה הטובה ביותר בארץ ללימודי הנדסה.<br /><br />אנו ניצבים כאן היום כבר כחלק פעיל בכלכלת ישראל. כבר היום ברור כי ההחלטה ללמוד בטכניון הייתה משתלמת. אחוז ההשתלבות במשק והתגמולים בהשוואה לחברינו ממוסדות אחרים ניכר, ו"הטבלה לא משקרת". הפקולטה שלנו ייחודית בכך שהיא מציבה בוגרים בכל תחומי המשק. מהנדסים ומנהלים בהיי-טק, בתעשיות הצבאיות, במכוני מחקר, בבתי תוכנה וחומרה, חברות יעוץ מובילות, תעשיות תרופות, ועוד תחומים רבים ומגוונים אחרים.<br /><br />אם נשכיל לשמר את הקשרים החברתיים שנרקמו בארבע השנים האחרונות, ולהמשיך באותה אווירה המעודדת מצוינות, נוכל לשתף פעולה ולהעצים בסדר גודל, אחד את השני את כלכלת ישראל, ולהמשיך לבסס את תקוותינו - להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.<br /><br />תודה רבה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-5916690908124434571?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-62207497841264569252010-04-12T18:52:00.000+03:002010-04-12T18:53:33.717+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="color:#000099;">את הטקסט הזה רציתי לכתוב עם שובי מהמסע לפולין... אבל ככל הנראה לא מצאתי את הזמן והמוזה.<br />היום, ביום הזכרון לשואה ולגבורה תש"ע, סוף סוף מצאתי את הזמן.<br /><br />דמיינו...<br />דמיינו לכם שורה ארוכה של אנשים נשים וטף, העומדים בתור כדי לצאת מביתם ולמצא עבודה או ללכת לעיסקי יומם.<br />בקצה התור, המופרד לגברים ונשים, חיילים מפשפשים בחפציהם, בודקים ונוגעים בכל חפץ ואף מחפשים על גופם.<br />דמיינו את המבט של הילד כאשר הוא מביט בעיני החייל שלוחץ אחד אחד על התפוזים שבשק שמחזיק אביו. אביו, שהוא מושא להערצה, שלימד אותו שחריצות ועבודה קשה הם הדרך להצלחה. עכשיו עובר אל מול עיניו השפלה בידי ילד במדים שגילו פחות ממחצית גילו של אביו.<br />הילד יודע, שבחברה שהחייל הזה גדל בה, ישנו עיתון שנחשב מונופול. הוא יודע שתחנות הרדיו הפופולריות ביותר הן תחנות של הצבא. והוא יודע שכל בן נעורים רק מחכה ליום בו גם הוא יוכל ללבוש מדים ולהנהג באופן דומה.<br />כשהוא עומד בתור הוא חושש להתקרב לאנשים עם הנעליים הגבוהות.<br />הוא זוכר איך לפני ימים אחדים פרצו אותן נעליים לבית של השכנים ביריות, והרגו את האבא והאח הגדול. גם חברו נפצע מהיריות.<br />הוא זוכר איך הדוד שלו יצא יום אחד מהבית - ולא שב לעולם...<br />והוא מפחד... הוא מפחד שגורלו יהיה דומה.<br /><br />אתם רק יכולים לנחש על איזה שנה בהסטוריה אני מדבר...<br /><br />הזהרו...<br />אם טעיתם לחשוב שדיברתי על שנת 1940, אתם טועים, אני דיברתי על שנת 2001.<br />קראו שוב. לא תארתי את סבי באירופה, אלה את עצמי כחייל בסמיכות לישוב "מבוא דותן".<br />העיתון "ידיעות אחרונות" מוגדר ע"פ חוק כמונופול במדינת ישראל, ותחנות הרדיו בעלות הרייטינג הגבוהה ביותר הן גלי-צה"ל וגלגל"צ, תחנות בפיקוד צה"ל.<br /><br />הזהרו מהשוואות...<br />בימים האחרונים כלי התקשורת מלאים בהשוואות השקולות, לדעתי, להכחשת שואה. קל מאוד להשוות גראפית, או בנתונים חלקיים את המצב שלנו למצב אז. אבל מה שעלינו "לזכור ולא לשכוח" זו לא הגרפיקה הזולה, אלה הערכים הפנימיים בתוכה.<br />מה קורה לילד כאשר הוא מגיע למחסום, ואחרי שלחצו על כל התפוזים בשק? הוא מושפל? או שהוא זוכה לחיוך וסוכריה? אביו נחבל או יוצא להמשיך בעיסוקיו באין מפריע?<br />למה בכלל מראש הם היו צריכים לעבור את הבידוק הזה? האם בגלל היותם "שורש הרוע בעולם?" או בגלל דתם או גזעם? או דווקא הסיבה זהה לזו שהאבא של השכן נהרג, והדוד נעלם? אולי בגלל שאנשים בסביבתם פעלו באופן אקטיבי מוחלט לפגיעה בחפים מפשע מהעם של אותם חיילים.<br />האם הוא נרדף בשל היותו ערבי/מוסלמי? אם כן, כיצד נוכל להסביר שאותם חיילים יושבים על ספסלי האוניברסיטאות עם ערבים/מוסלמים אחרים, לומדים בחבותא, וחולקים את אותו הכבוד בטקסי ההצטינות?<br /><br />בצעדי לפני כשנה ברחובות וורשה, באיזורים בהן היה הגטו, בין הבניינים הסמוכים לכיכר השילוחים, ובעמדות השמירה של החילים הגרמנים, חשבתי על ההשוואות שעושים אנשים, גם מתוך העם שלנו, לתקופה ההיא. והעובדה, שהרגשות ההזדהות שלי היו אך ורק בנושאים הטכנים והמקצועיים.<br />כן, אני הייתי שם את עמדת השמירה בדיוק כאן, וכך בדיוק הייתי מגדר את המתחם. את הקו של התור הייתי עוצר באותה הנקודה, ואת חצר ההמתנה היייתי ממקם דומה.<br />אבל התוכן... התוכן של הדברים לא דומה אפילו במעט. הצד השני של התור, הסיבה שהתור נוצר, וחשוב מכל - המבט בעיינים והתחושה שבלב.<br /><br />כחייל ב""צבא הכיבוש"", כ""קלגס"" פעיל במחסומים, אני יכול להגיד בלב שלם, שגם אם נעשות טעיות מידי פעם, וגם אם ישנם שוטים המסתננים לשורות. צבא ההגנה לישראל פועל בצורה מוסרית, אנושית ואולי מעל הכל, ודווקא בגלל ההשוואות הגרפיות שרבים מנסים לצייר, צבא ההגנה לישראל פועל בצורה יהודית.<br />כאשר אני עומד במחסום, בפעילות או במלחמה, גם אם מבט קשוח בעייני, וגם כשאצבעותי אוחזות בכלי משחית, על ליבי רקום התלאי הצהוב, ובראשי אני זוכר, בכל צעד "כי גר הייתי בארץ מצריים".<br />גאה אני לעמוד בנעליים גבוהות ומבריקות, ולאחוז בנשק, כאשר אני יודע מהן אמות המוסר שמובילות אותי ואת חברי לנשק.<br /><br />גאה אני להיות מגן פעיל בצבא החופש והצדק.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-6220749784126456925?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-78513013196859183282009-06-18T12:58:00.005+03:002010-03-21T00:18:30.671+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">הכתבה הבאה פורסמה <a href="http://www.asat.org.il/index.php?option=com_content&amp;view=category&amp;id=66&amp;Itemid=89">בעיתון "פקטור" - עיתון אגודת הסטודנטים בטכניון</a>, המופץ גם בדפוס וגם בגרסא אלקטרונית לכ12,000 סטודנטים וחברי סגל.<br /><br />גליון 23 עמוד 19 (<a href="http://dekel3000.googlepages.com/Factor_23.pdf">עמוד 10 בגרסא האלקטרונית</a>).<br />הכתבה המקורית (המופיעה כאן) קוצרה קלות בעיתן עצמו.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">לעולם לא עוד</span><br /><br />זאת לא עוד משלחת מגוונת המכסה את רוב תחומי הלימוד בארץ, וביניהם 14 סטודנטים שיצאו במסגרת אגודת הסטודנטים של הטכניון. זאת המשלחת החשובה ביותר היוצאת מדי שנה, אליה חוברים כמאה סטודנטים מכל המוסדות האקדמאים בארץ ישראל. זה “המסע לפולין”, מסע בעקבות אחד השיעורים החשובים ביותר בתולדות האנושות, שלימד את העולם כולו על גודלה<br />של שנאת חינם.<br />ההבדל המשמעותי בין ביקור במקומות לבין הלימוד והחשיפה הרבה שיש לנו לנושא בארץ הוא בטוטאליות, בהיקף, בצבע. לא מדובר בסרטון שחור-לבן, ולא בהקלטה מלאת רעשי רקע, אלה בהליכה באותם המקומות, באותם השבילים, ובאותם הנופים<br />בהם צעדו מילוני יהודים אל הסוף המר.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SjouYJXxIdI/AAAAAAAACBk/mP53kY6Mne4/s1600-h/DSC_1137.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 320px; height: 308px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SjouYJXxIdI/AAAAAAAACBk/mP53kY6Mne4/s320/DSC_1137.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5348638499823231442" border="0" /></a><br />אחד מהמראות היותר מפורסמים, אבל מסוג המראות שלא ניתן להעביר באף אמצעי אחר באותה עוצמה, הוא זה של ערמות הנעליים. שורות שלא נגמרות של מאות נעלים מסודרות בערמות גדושות. אחרי ההלם הראשוני מהכמות, מתחילים להתבונן בפריטים השונים שבערמות הגדולות. מבחינים במידות הנעלים השונות, בצורות השונות, ובמה שנשאר מהצבעים. נעל עקב לבנה אחת סחפה אותי וגרמה לי לדמיין בערמה אחת את נעלי ה”נייקי” הבוהקות של אבי, מוטלות על כפכפי ה”רייף” של רועי, לצד ה”טימברלנד” של עמית, שמתחת למגפוני “אלדו” האדומות של ענת, וסנדל של מותג כלשהו של גל. פתאום לא ראיתי מוצג מוזיאוני, אלא אנשים, חיים, דמויות מלאות אופי, מוטלות בערמה אחת.<br />החיים במציאות בארץ גורמים לי להימנע מלהרגיש “קורבן”, ובביקור בתאי הגזים, ברחתי לשכלתנות. בכניסה למקלחות, למרות שהיו לפנינו קבוצות רבות, לא נוצר תור כלל. חשבתי לי באיזו יעילות תוכנן המקום, חשבתי מי היה מהנדס התעשייה וניהול המוצלח שקבע את הנהלים. חשבתי על מהנדס המכונות ששיפר את המגש שסייע לעובדי הכפייה להכניס את הגופות<br />לקרמטוריום, חשבתי על מהנדס החשמל שחישב את ההתנגדות של הגדר ההיקפית של המחנה, ועל מהנדס הבניין שתכנן את<br />הארובה.<br />עייני עברו גם על החברים מהאוניברסיטאות האחרות שעמדו איתנו צפופים בחדר הקטן. חשבתי על הפסיכולוג שקבע שלהשמיע את “ווגנר” על רציף המשלוחים יקל את העבודה, על איש התקשורת שידע להעביר מסרים כה חדים וברורים למילוני הרופאים עד כדי כך שישתפו פעולה, ועל איש החינוך, שידע להעביר לכל כיתתו את תורת הגזע.<br />הסתכלתי סביב על הסטודנטים של ארץ ישראל, וחשבתי על הסטודנטים של גרמניה בשלהי שנות ה 30. הם לא היו חיות,<br />הם היו סטודנטים כמונו. אחות של סבי סיפרה לי איך היא נתנה לחברים לספסל הלימודים לרפרנס מהמחברת המסודרת שלה, איך בקיץ הם היו יושבים בהפסקה על הדשא בפארק, ואיך אף אחד לא הרים את קולו כשנאסר על אחיה להיכנס לשערי הקמפוס, בגלל היותם יהודים.<br />בעודי הולך בין גדרות המחנה, מוקף בדגלי ישראל, מתגבשת בראשי המחשבה ש”לזכור” זו רק חצי עבודה. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להיות משענת איתנה לעמים הנרדפים בגלל גזעם. אולי במקום המסע לפולין, מסע להנצחת השואה הוא דווקא לצאת למילואים בדרפור, או לאסוף עוד מודיעין על המחנות בצפון קוריאה, ולוודא שאנחנו מקיימים את “לעולם לא עוד” באופן מלא.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">נכתב לזכרם של אהרון ודב גינסבורג, אחיו של סבי, ולזכר האחרים,</span> <span style="font-weight: bold;">שעקבותיהם אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה.</span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-7851301319685918328?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-45450555179438628432009-06-15T16:51:00.000+03:002009-06-15T16:52:45.351+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl">אני נרדם....<br />לילות מטורפים לפני יום עבודה ארוך זה אף פעם לא טוב....<br />בכלל תכננתי ללכת לישון מוקדם, כבר ב11:15 נכנסתי למיטה. הייתי עייף כבר קודם, בכלל לא חשבתי שיקרה דבר כזה.<br />כיביתי את האור... ואז השובבה הזו התחילה.<br />עוברת לי ליד האוזן.... עם הקולות האלה שהיא עושה... אף אחד לא יכול לעמוד בפניהם.<br />מסתובבת סביבי, נוגעת - לא נוגעת.. מטריפה.<br />חשבתי כבר להתעלם, שאם אני לא אזוז היא תחשוב שנרדמתי ותרד מכל העניין.<br />אבל כנראה שדווקא אז היא החליטה לעשות מה שכולן בטוחות שיוביל לשיאים חדשים.<br />היא הביאה חברה!<br />אני ושתיהן במיטה אחת!<br />התחלתי להתפטל, לזוז מצד לצד... השמיכה התעופפה לכל הכיוונים...<br />מטריפות אותי.... בסטראו.... מיכוונים שונים ככה שאין לי לאן לברוח!<br />מבהירות לי מעבר לכל ספק אפשרי, שזה אני שהן רוצות ולא אף אחד אחר.<br />רוצות כאן, ועכשיו.<br /> לא לחשוב על ההשלכות, בלי יסורי מצפון. <a href="http://www.youtube.com/watch?v=NzizFz5aLII">ללא גינונים והתחסדות</a>.<br /><br />מתחילות לטרוף אותי, כאילו אין מחר. אני מנסה להתגבר על התחושה, לא מרשה לעצמי להכנע להן. "עוד מעט זה יעבור" אני חושב. "זה הכל בראש, נתמודד עם ההשלכות מחר" אני מנסה לשכנע את עצמי.<br />אבל הן בשלהן, ממשיכות למצוץ בתאווה, שוב ושוב.<br />אני נשבר, פרץ של זעם יוצא ממני. אני מדליק את האור כדי שלא יכלו להסתתר בצלליות.<br />מנסה להצליף בהן בכל הכוח - אם זה המשחק - אז עד הסוף!<br />אבל הן כמו ילדות קטנות... זריזות ומהירות, מתחמקות ממני... צוחקות עלי בתאום.<br />אני אוחז בקצה השמיכה, ומניף אותה לכל עבר - מה שלא עובד בסיכול ממוקד - יעבוד בארטילריה כבדה.<br />אך לשווא, הן רק גורמות לי להזיע יותר, ולהן לרצות עוד.<br />אני נכנע, נשכב שוב במיטה, ונותן להן לבצע את זממן בי... שלפחות הן תצאנה מסופקות...<br />כנראה ככה זה שהקיץ מגיע... זה פשוט באוויר.<br /><br />אני חייב ללכת לקנות דוחה יתושים, כדי שאולי הלילה אוכל לישון כמו שצריך.<br /><a href="http://dekel3000.googlepages.com/128.mp3">קיץ שמח</a>.<br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4545055517943862843?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-80147519868836233712009-06-13T17:09:00.003+03:002009-06-13T17:24:36.252+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl" style="text-align: right;">היות והבבילון הפסיק לעבוד לי, הכנתי תחליף לא רע.<br />זה משתמש בגוגל טראנסלייט וזה מתרגם לא רע מה שכותבים.<br />לחצו על הלינקים השונים (יש כאן שניים ארוכים)<br />הראשון יוסיף לכם סרגל חיפוש שיתרגם לאנגלית, והשני לעברית.<br /><br />(אחרי שנפתח הדף, לחצו על <span class="bo">OpenSearch plug-in<span class="gray"></span></span>, ליד הסמלים של אקספלורר ופיירפוקס)<br />אני חושב שזה מאוד שימושי.<br /><br /></div> <div><a href="http://ready.to/search/en/?sna=To+English&amp;prf=http%3A%2F%2Ftranslate.google.com%2Ftranslate_t%23auto%7Cen%7C&amp;img=iVBORw0KGgoAAAANSUhEUgAAABAAAAAQCAYAAAAf8/9hAAADGklEQVQ4jQXB22scVQDA4d+ZOTM7M5vdbJpLE0xqFQoKIU3SShtLhFAr1HdffJT+GYL/ioJa8AKCPkhQEKRQbVOt2KbGtE1ic2k22c1k53Lmcs7x+8SHn6zZb25/ia87eHWbUAZoXVPpAiEVwsuwnqaqNVla02pNEDQ9ekdbXPvgJrI8OcV29yg4oVQBqRa4NsAiqckwbgLSgONjrc9p74jEkwhjmfSnkDrrQdmnHTk4UtKQLYbCUVKlSKsBbgiVMahSE4URSQ+cwiPyhygPFbIuFJevzrHy9hJDtJF1SJkHrP+zxWG8y4XZEVwffv7pL3ZfxIwPv8b8xavkg12cWiHTOuXi0iILVxY42OxSxDW6rDBSMTHd5J0bcwx3Qja3ttl49oSJM+dZXlnk+VPoeyfIxGYEo6+yuXvMV59/T/9lhu+GJNkRC0vnKd2URBeMn4sYm/Eo9AuiiZwoqdjq7+MY10MZgYh8aACRpZSK0zwG12Vr+5B79/9mamaK5euXqZ0D+sUmjY5iUPaQQQCZOmblxhJXLn2MVYI7v/zOF5/eRmUpWV+g6xZ+5BI2mgjfYEyMKk7odNpIWRt8E/DDd+t8/dm3FIOMOqtJjnPmL7zFaOMcd9Z+5Sje573338VdDnFrgagsSZwgC6WRtkPaE8QvC5ITRa0KKpUTDzLqWiLdIbIYRN5mZvJNPO0grGWybXEaNiJ0mrT8Ju1mRNP3GfJDWo0WLX+EhttCW8F/ezus/fGAiclRrq28TqkhTRxkM/TIsy6X5qb56NZNtKrJBxXPNvYZ64xRVjlW1+RZytPnj7guFjk7OU2hUhq+izQY/nz4gHZbEroOjnDwmhFuEPDvzg7bewfs7u9Ta+h2T7j720PS/JBHj9eZnn0DWVWS+/c22HjShcqiC8Nw8wwqK+n3T/Gki+NWVDpgkLX4cfUxq6t3iXPF2dl5ZNBoI0RIr5vjiwBdOeSDBKMNRrto64Bp4IZTCDlCkihKFeO1xjFOB9mzAjE2Cr0+pSkh9NDGEvpthJUUZQ6uQbg+WXqKdXL8VxxkOEZsCv4Hd3uUmazDZS0AAAAASUVORK5CYII=&amp;in=utf&amp;ou=ono&amp;mod=pn">תרגום לאנגלית</a><br /><br /><br /><a href="http://ready.to/search/en/?sna=%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&amp;prf=http%3A%2F%2Ftranslate.google.com%2Ftranslate_t%23auto%7Ciw%7C&amp;img=iVBORw0KGgoAAAANSUhEUgAAABAAAAAQCAYAAAAf8/9hAAACrklEQVQ4jSXQv4pdVRTA4d9ae51z7mTuzCQGJsFixtgIVoJ5AIloY5pUUcFGQdHOwMRK8QUM2tmkEtKphSAatDAgoggKKsGgoCKMMpm/d+7cc87eey0Lv0f4hO7VaLsVPKD6nNAFKDAqODTh5EawSYfXhJcABGqCZh+jc8ZhQaoTiATSIdqhTKklk81JLtSjIAhETkFMCN9DkmCoIQ7miugKVYRahIgGDcOrU8uIKjTJCJxc9hAWtDrFRJxrW09z++Mf+fXeCc4pIHNuvXDt+jNsXf+AN7Yuc/78CrWCR0VSYXdnxns3PkXxOc8+f5HNh1qQE6qPwJwzp495+bXHSc02z73wKBsbjsQ/JNmhsQNgTs0DFqXHTLA0kPQIC4dYAIYmR5tjXAs3b37CnS9+Qi2RA/q8hKYz/x+Ewtn1hoc3AXWQCRuba4glSk1E7Ti3/iAXLhwSNBzMhO37PdasAKtX44fftmOeI45Phjic9bF/VOJg7nGQa7B0Ke7+8ncMszH6vRKzf2t8eOvnmOrr0corYcu+Ri3ClctvcefzP1EewGVg8xHh+7vv0FVnlnquXH2frz77C0kNWZ1BO2gy1lvBM6hNCZuSa0uVShGl9MaoE6x2lBoM6ZgQw0sDqmiXsdr3NFJReogTBKORjKG0OOoN6orKCY0uCIzsPUgLpWB4R0qK4EQUhIIQEIKQoKxiobz04hM89eRjCEZEsLt/zI13PyLJ0qW3T0+X+O7bP9i57wTLuLSIGpN2ldtf/s7a6hJDUYq3eBiiicUQfP3NPUTPvhlxOAMSyASiJUKATBuVsXHIAyRFAHEQFMyoaUQ9FpAcsQTqhIygFUkKycEXiLSIKIiQtCFpS80jSGCwS6Og6tSSqCQ0GUgh+j1kMtJ1y4zV8LxGQYEj0AwrR/wHjvdeNrfK5PQAAAAASUVORK5CYII=&amp;in=utf&amp;ou=ono&amp;mod=pn#"> תרגום לעברית</a><br /><br /><br />בילוי נעים.<br /><br />עברית קשה שפה<br /><br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/On9MAWKF5t4&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;rel=0"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/On9MAWKF5t4&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-8014751986883623371?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-41819543116960441592009-04-28T03:39:00.004+03:002009-04-28T03:51:26.231+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">לפי התאריך של הקובץ במחשב זה 15/11/2005 : <br />------- <br /> <br /><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 12"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 12"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <o:officedocumentsettings> <o:donotorganizeinfolder/> </o:OfficeDocumentSettings> </xml><![endif]--><link rel="themeData" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_themedata.thmx"><link rel="colorSchemeMapping" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_colorschememapping.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:trackmoves/> <w:trackformatting/> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:donotpromoteqf/> <w:lidthemeother>EN-US</w:LidThemeOther> <w:lidthemeasian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:lidthemecomplexscript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> <w:splitpgbreakandparamark/> <w:dontvertaligncellwithsp/> <w:dontbreakconstrainedforcedtables/> <w:dontvertalignintxbx/> <w:word11kerningpairs/> <w:cachedcolbalance/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> <m:mathpr> <m:mathfont val="Cambria Math"> <m:brkbin val="before"> <m:brkbinsub val="--"> <m:smallfrac val="off"> <m:dispdef/> <m:lmargin val="0"> <m:rmargin val="0"> <m:defjc val="centerGroup"> <m:wrapindent val="1440"> <m:intlim val="subSup"> <m:narylim val="undOvr"> </m:mathPr></w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" defunhidewhenused="true" defsemihidden="true" defqformat="false" defpriority="99" latentstylecount="267"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Normal"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="heading 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 7"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 8"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 9"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 7"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 8"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 9"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" name="header"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" name="footer"> <w:lsdexception locked="false" priority="35" qformat="true" name="caption"> <w:lsdexception locked="false" priority="10" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Title"> <w:lsdexception locked="false" priority="1" name="Default Paragraph Font"> <w:lsdexception locked="false" priority="11" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Subtitle"> <w:lsdexception locked="false" priority="22" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Strong"> <w:lsdexception locked="false" priority="20" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Emphasis"> <w:lsdexception locked="false" priority="59" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Table Grid"> <w:lsdexception locked="false" unhidewhenused="false" name="Placeholder Text"> <w:lsdexception locked="false" priority="1" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="No Spacing"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" unhidewhenused="false" name="Revision"> <w:lsdexception locked="false" priority="34" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="List Paragraph"> <w:lsdexception locked="false" priority="29" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Quote"> <w:lsdexception locked="false" priority="30" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Intense Quote"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="19" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Subtle Emphasis"> <w:lsdexception locked="false" priority="21" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Intense Emphasis"> <w:lsdexception locked="false" priority="31" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Subtle Reference"> <w:lsdexception locked="false" priority="32" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Intense Reference"> <w:lsdexception locked="false" priority="33" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Book Title"> <w:lsdexception locked="false" priority="37" name="Bibliography"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" qformat="true" name="TOC Heading"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:roman; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1610611985 1107304683 0 0 159 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} span.EmailStyle15 {mso-style-type:personal; mso-style-noshow:yes; mso-style-unhide:no; mso-ansi-font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt; font-family:"Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial; color:windowtext;} .MsoChpDefault {mso-style-type:export-only; mso-default-props:yes; font-size:10.0pt; mso-ansi-font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt;} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כמה זמן עבר? מ.... זה כבר דורש חישוב...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">חזרנו למסגרת של לימודים,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כיתה כיסא שולחן מורה...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">שוב האווירה שהכרתי אותך. אני מסתובב לחברים מאחור לשאול שאלות לספר בדיחות (אם אפשר לקרוא ליציאות הגרועות שלי בדיחות...) ורק עכשיו אני מתחיל להיזכר בך...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">מי חשב אז בכיתה, שלמדנו לחשב אינטגרלים,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">שיום יגיע ואהייה אחד מאלו שממש משתמשים בהם?</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"> <br /><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">השבוע צחקתי בפה מלא....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">אחרי ביס של הגון של חומוס ופסטרמה משהו הצחיק אותי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">מתוך נימוס שמתי את היד על הפה, ואז נזכרתי בדרך בה אתה הייתה צוחק.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">ואז חשבתי שאולי, שההנצחה האמיתית היא לא בתמונות, באנדרטאות, ובשירי הזיכרון, אלה אולי הדברים הקטנים חסרי המשמעות האלה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כמו אתמול, שבשעמום עז של לימודי פיזיקה כתבתי לעצמי דברים מצחיקים עם המספרים במחשבון, ובשבוע שעבר, הקראתי בביטחון תשובה לשיעורי הבית באנגלית ממחברת ריקה, ביום שני, ציינתי בפני אהוד שאני אוכל "כריך", ולא סתם "סנדוויץ' ".</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"> <br /><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">הזיכרונות מתערפלים, ולאט לאט הקישור לשם שלך מעורר בזיכרון את בית העלמין והסמל של דוכיפת, ולא את החבר שמוצא את השקפקפים שלו בתוך הירדן. כבר לא זוכרים את המלצות החוכמה שלך, ואתה כבר לא מספר אחת באיחורים שמגיע בריצה מהחדר מדרגות. "הספסל הישן המשותף" כבר לא מזכיר את השיחות על בחורות, אלא את התמונה שלך בכיכר ביום הזיכרון.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כל שנה היינו הולכים לעצרת הזיכרון בכיכר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">מי חשב אז בכיכר, שהקשבנו לרשימת הנופלים, <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">שיום יגיע ותהה אחד מהם?</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"> <br /><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">מאז - צונמי, רעידות אדמה, הוריקנים והתרסקות הקולומביה....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">אתה יודע מה הדבר האחרון שעבר לאילן רמון בראש לפני שהחללית התרסקה?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">מי חשב אז במכונית, שהרצנו בדיחות שחורות על אסונות,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">שיום יגיע והבדיחה תהייה עליך?</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"> <br /><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כן, כן, מי חלם אז בכיתה<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כשלמדנו לדקלם "על חומותייך ירושליים הפקדתי שומרים"<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">שיום יגיע ותהה אחד מהם....</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"> <br /><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">בדרך חזרה מים המלח, עצרנו לסיור בעיר העתיקה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">אני עומד על החומה,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">עומד בשמש עם כולם, וכל העיר העתיקה<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">לעיתים רחוקות מגיע לכן סתם להביט<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">אבל עכשיו אני כבר לא בתפקיד....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">כן, מי חלם אז בכיתה, כשנעלה לטייל בירושליים<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:14;" lang="HE">אתה לא תהה אחד מהם?<o:p></o:p></span></p> <br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=KrgGlIfY11w">שומר החומות - להקת פיקוד מרכז</a> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4181954311696044159?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-22185263833933781002009-04-28T03:16:00.005+03:002009-04-28T03:55:53.387+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"> <br />על <a href="http://keeeef.blogspot.com/2008/11/blog-post_13.html">מה שבע</a> כבר דיברנו נכון? <br />(יום הזכרון תשס"ט) <br />נדדה שנתי... והחלטתי לקרא לראשונה את מה שכתוב באתרז. למרות שלאחרונה אני מטפל בתקלות הטכניות שלו, מעולם לא קראתי אותו. <br />"חיי חברז (חברים מספרים)" קוראים לדף. אני לא שם - סגרתי שבת. <br />פתחתי את הקובץ וורד שיש לי במחשב תחת המסמכים שלי -> חברים -> רז -> אישי_לא_לקרא.doc . <br /> <br />עבר הרבה מאז..... יש לי דברים אחרים.... אני זוכר הרבה פחות. <br />אבל פתאום אני חושב שאולי - יש כאן צד שלך - שדרך המילים שלי אפשר להכיר. -ללא ספק יש כאן שרידים מחוש ההומור שלך. <br />חשבתי לערוך, לתקן שגיאות כתיב, למחוק... אבל החלטתי שלא... <br /> <br />"תגביר תגביר": <br />------------------------------------------------------------------- <br /> <br /><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 12"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 12"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><link rel="Edit-Time-Data" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_editdata.mso"><!--[if !mso]> <style> v\:* {behavior:url(#default#VML);} o\:* {behavior:url(#default#VML);} w\:* {behavior:url(#default#VML);} .shape {behavior:url(#default#VML);} </style> <![endif]--><o:smarttagtype namespaceuri="urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" name="PersonName"></o:smarttagtype><link rel="themeData" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_themedata.thmx"><link rel="colorSchemeMapping" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CEyal%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtmlclip1%5C01%5Cclip_colorschememapping.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:trackmoves/> <w:trackformatting/> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:donotpromoteqf/> <w:lidthemeother>EN-US</w:LidThemeOther> <w:lidthemeasian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:lidthemecomplexscript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> <w:splitpgbreakandparamark/> <w:dontvertaligncellwithsp/> <w:dontbreakconstrainedforcedtables/> <w:dontvertalignintxbx/> <w:word11kerningpairs/> <w:cachedcolbalance/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> <m:mathpr> <m:mathfont val="Cambria Math"> <m:brkbin val="before"> <m:brkbinsub val="--"> <m:smallfrac val="off"> <m:dispdef/> <m:lmargin val="0"> <m:rmargin val="0"> <m:defjc val="centerGroup"> <m:wrapindent val="1440"> <m:intlim val="subSup"> <m:narylim val="undOvr"> </m:mathPr></w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" defunhidewhenused="true" defsemihidden="true" defqformat="false" defpriority="99" latentstylecount="267"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Normal"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="heading 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 7"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 8"> <w:lsdexception locked="false" priority="9" qformat="true" name="heading 9"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 7"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 8"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" name="toc 9"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" name="header"> <w:lsdexception locked="false" priority="0" name="footer"> <w:lsdexception locked="false" priority="35" qformat="true" name="caption"> <w:lsdexception locked="false" priority="10" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Title"> <w:lsdexception locked="false" priority="1" name="Default Paragraph Font"> <w:lsdexception locked="false" priority="11" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Subtitle"> <w:lsdexception locked="false" priority="22" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Strong"> <w:lsdexception locked="false" priority="20" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Emphasis"> <w:lsdexception locked="false" priority="59" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Table Grid"> <w:lsdexception locked="false" unhidewhenused="false" name="Placeholder Text"> <w:lsdexception locked="false" priority="1" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="No Spacing"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" unhidewhenused="false" name="Revision"> <w:lsdexception locked="false" priority="34" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="List Paragraph"> <w:lsdexception locked="false" priority="29" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Quote"> <w:lsdexception locked="false" priority="30" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Intense Quote"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 1"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 2"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 3"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 4"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 5"> <w:lsdexception locked="false" priority="60" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Shading Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="61" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light List Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="62" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Light Grid Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="63" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 1 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="64" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Shading 2 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="65" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 1 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="66" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium List 2 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="67" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 1 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="68" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 2 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="69" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Medium Grid 3 Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="70" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Dark List Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="71" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Shading Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="72" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful List Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="73" semihidden="false" unhidewhenused="false" name="Colorful Grid Accent 6"> <w:lsdexception locked="false" priority="19" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Subtle Emphasis"> <w:lsdexception locked="false" priority="21" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Intense Emphasis"> <w:lsdexception locked="false" priority="31" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Subtle Reference"> <w:lsdexception locked="false" priority="32" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Intense Reference"> <w:lsdexception locked="false" priority="33" semihidden="false" unhidewhenused="false" qformat="true" name="Book Title"> <w:lsdexception locked="false" priority="37" name="Bibliography"> <w:lsdexception locked="false" priority="39" qformat="true" name="TOC Heading"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if !mso]><object classid="clsid:38481807-CA0E-42D2-BF39-B33AF135CC4D" id="ieooui"></object> <style> st1\:*{behavior:url(#ieooui) } </style> <![endif]--><style> <!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:roman; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1610611985 1107304683 0 0 159 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} h1 {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-link:"Heading 1 Char"; mso-style-next:Normal; margin-top:12.0pt; margin-right:0cm; margin-bottom:3.0pt; margin-left:0cm; text-align:center; mso-pagination:widow-orphan; page-break-after:avoid; mso-outline-level:1; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:16.0pt; mso-bidi-font-size:18.0pt; font-family:"Arial","sans-serif"; mso-bidi-font-family:David; color:gray; mso-color-alt:windowtext; mso-font-kerning:16.0pt; text-effect:emboss; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.MsoHeader, li.MsoHeader, div.MsoHeader {mso-style-unhide:no; mso-style-link:"Header Char"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 216.0pt right 432.0pt; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoFooter, li.MsoFooter, div.MsoFooter {mso-style-unhide:no; mso-style-link:"Footer Char"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 216.0pt right 432.0pt; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} span.Heading1Char {mso-style-name:"Heading 1 Char"; mso-style-unhide:no; mso-style-locked:yes; mso-style-link:"Heading 1"; mso-ansi-font-size:16.0pt; mso-bidi-font-size:18.0pt; font-family:"Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:David; color:gray; mso-color-alt:windowtext; mso-font-kerning:16.0pt; text-effect:emboss; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} span.HeaderChar {mso-style-name:"Header Char"; mso-style-unhide:no; mso-style-locked:yes; mso-style-link:Header; mso-ansi-font-size:14.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David;} span.FooterChar {mso-style-name:"Footer Char"; mso-style-unhide:no; mso-style-locked:yes; mso-style-link:Footer; mso-ansi-font-size:14.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David;} .MsoChpDefault {mso-style-type:export-only; mso-default-props:yes; font-size:10.0pt; mso-ansi-font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt;} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 81.0pt 72.0pt 63.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">פעם ראשונה שאני כותב (או חושב) על רז - ‏יום שני י"ח טבת תשס"ד<o:p></o:p></span></p> <h1 dir="rtl"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:David;font-size:18;" lang="HE">אישי, נא לא לקרוא!<o:p></o:p></span></h1> <h1 dir="rtl"><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:David;font-size:18;" lang="HE">טיוטא (אבל גם אח"כ זה לא יהיה משהו...)<o:p></o:p></span></h1> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השתחררתי....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אחרי 4 שנים השתחררתי...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אולי אחרי שנתיים השתחררתי...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בצבא אין לך זמן לחשוב, אין זמן לעצמך. אם יש שנייה פנויה מדברים בטלפון, ואם יש דקה פנויה ישנים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נהרגת...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נהרגת יומיים אחרי שסיימתי את קורס הקצינים...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בראש שלי רק מחשבות על חפיפה ואיפה אני ביום ראשון ואז הטלפון.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נועם מתקשר, נשמע הכי מפוחד בעולם, אני בלחץ דואג לו, נשמע לי כאילו הוא בדרך אלי מספר לי שמישהו שמכיר את רז מהצבא סיפר לו שחבר שלו נהרג. לא ממש הבנתי, אני שואל "אני יכול לעזור איכשהו?" . "לא הבנת, רז נהרג!" "מה!?" היד שלי רועדת עם הטלפון. כל המשפחה והדס, כולנו סביב השולחן של שבת, אחרי המרק, מסתכלים עלי בהלם. כולי רועד. "אני יכול לבוא עליך?" אני שואל. בוכה, בשוק.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השתחררתי...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">עברתי הרבה בצבא, מילד קטן ומעצבן הפכתי למישהו שחושב קצת (אבל עדיין מעצבן).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בשנתיים שאנחנו בצבא אנחנו בקושי מתראים, בין יום העצמאות ליום כיפור לא ראיתי אותך. מוצאי שבת אחרי יום כיפור הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותך. ישבנו כמה חבר'ה על הספסל הישן המשותף (לא ממש, אבל ככה זה יהיה יותר ציורי) ובהזדמנות נדירה ניהלנו שיחת גברים קלאסית. לא עשינו כלום, ישבנו באוטו, סתם בצומת (כן, כבר אמרתי שזה לא באמת היה הספסל) ודיברנו כל החבר'ה (כל מי שהיה זמין) יותר משעה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נהרגת....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אחרי שאני, תותחן, טוחן 8 חודש בשטחים, כשאין כלום ("שלום" עלק) אתה ב"אימון מתקדם" (למי שלא יודע זה לא באמת אימון) כבר באזור רמאללה. אני בקורס מ"כים, בשבת שסוגרים, סוף סוף קצת זמן לטלפונים לחברים. שומע ממך שירו על הבסיס שלכם, "יא בן זונה!" (אני לא לוקחת כסף...) "אני שמונה חודש טוחן ואתה רק מגיע ויש אקשן! איך זה?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ואיך זה נשמע? ומה עשיתם? סאאמק אדיר, וזה מפחיד? וירית?" המון שאלות של טיפש שמתלהב מרמבו. ובראש שלי איזה כיף לך (גם בראש שלך).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">לעיתים רחוקות מדברים, משתוקק לשמוע סיפורים על מה עושים בצבא האמיתי (אני תקוע בקורסים). אף פעם לא עוברת לי בראש המחשבה "ואם תפגע..." זה לא מה שחשוב, גם לא לך.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השתחררתי....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">כבר שנתיים אני לא מאזין לשירים של כוורת... מדחיק, למה להתמודד אם אפשר להתעלם? פעם אחת היינו בהופעה של יוצאי כוורת וב"הורה האחזות" אני בוכה (הדס לא הבינה מה עובר עלי), אבל שנגמר השיר אני מדחיק.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נהרגת....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">את כל השירים של כוורת אתה הבאת לנו, אני ידעתי את "הבלדה על ארי ודרצ'י" בעל-פה הרבה לפני ששמעתי את זה (יש המון זמן פנוי בשיעורי מחשבים...), דאגת לביום הוותיק ואנשי הארון, בערב סניפי כדי לחשוף את הדור הצעיר של הנל"ניקים לכוורת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">זוהי דוגמא לאיך השפעת על כולנו, בכל דבר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השתחררתי....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אני אוהב את טיפקס (קובי אוז הוא הסנדרסון של ימינו).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">פתאום אני מקשיב לאנשים, חושב, לא חושב שאני הכי החכם. תוהה אם הגדר זה רע או טוב, לפנות את הישובים?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">תמיד היה לי נוח בויכוחים פוליטיים לחזק את העמדה שלך. היא תמיד התאימה לי ואתה הייתה משכנע את האנשים אם טיעונים הגיוניים ומחוכמים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">לי גם יש טיעונים היום. אני גם חושב. אני מקשיב לאחרים.... אף פעם לא באמת הקשבתי לך. בניגוד ל<st1:personname st="on">ליאור</st1:personname> שזוכר איך הוא היה מתייעץ בך, מתווכח איתך, מריץ קטעים של סיינפלד, אני רק שלפתי מהמותן מה שבראש (ולא היו לי כבלים).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">מה הייתה ממליץ לי היום בסרטים שלי על הדס? מה אתה חושב על הסרבנים? מה את חושב על טיפקס?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נהרגת...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ההליכה שלך, הנהיגה שלך, החיוך שלך, ה"סתם סתם", האיחור שלך ל"איסוף", האופן שבו סידרת את השער (...דרושה הדגמה חזותית), ויותר מכל – ההומור. כל הערכים שלך, כל המוסר שלך, כל מי שאתה מועבר לכולם בדרך הטובה ביותר – הומור. הומור גאוני, מחוכם, ומצחיק כל פעם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השתחררתי....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בחצי שנה הראשונה הייתי שם לב פתאום לאנשים שהולכים כמוך, שדומים לך. שהקול והטון שלהם דומים לשלך. (למפקד שלי היה "סאאאמק" בול כמו שלך).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אבל זה מתערפל, מטשטש אט אט... ההומור שלנו השתנה (או במילים אחרות הדרדר), כל אחד הושפע בצורה אחרת מהצבא, וכולם חושבים אחרת (ואיך שהוא עדיין נשארו שמאלנים...)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אבל,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בצבא לומדים שמפקד טוב נמדד באיך הדברים עובדים כשהוא לא נמצא...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">וזו הוכחה ברורה לכך שאתה "ספלינטר" טוב...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אנחנו דואגים אחד לשני, מנסים לומר לאנשים הנכונים את הדברים הנכונים בצורה הנכונה כדי שיובילו אותם לתוצאות הנכונות (נכון?!)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">חושבים על החברים לפני שחושבים על עצמנו (אלה אם מדובר על בחורות ואז הפזל"ז מדבר...)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ומנסים להשלים את החסר...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אבל,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">זה בסדר? אנחנו עושים את זה טוב? ומה עם מה שאין לנו תשובה?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">העצות שלך מעולם לא היו "תקשיב... אתה צריך ל...." אלה הובלת אותנו לכיוון הנכון בעזרת המילים הקטנות בזמן הנכון (שוב, נכון?!). ככה, גם טיפש שחושב שהוא חכם מקבל את העצה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">פתאום,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">שאני לא מוצא פתרון, אתה כן חסר. מה אני צריך לעשות? לדבר איתה? לצאת עם אחרות עד שאני אמצא אהבה חדשה? לשנוא אותה, או לזכור את זה כמו שזה וזה יעבור לבד?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נהרגת....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בשנה הראשונה חשבנו מה יהיה כשנתחתן? בברית של הילדים? כשנהיה זקנים ונזכר בעבר?<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אחרי שהתגייסנו התרגלתי לא לראות אותך כך שאני לא ממש מתגעגע.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אבל כשאני נזכר בכל מה שנתת לנו(ולי), ויודע שלא תוכל לתת עוד, זה מה שעצוב לי, ובגלל זה כשאני שומע<span style=""> </span>את "הורה האחזות" אני נזכר בך ובוכה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">(טוב די עם השיטה הספרותית, גם ככה זה טיוטה, נתפרע)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">התקלחת.....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">הורה היאחזות זה מקרה מיוחד בשבילי כי אני זוכר שאני השפעתי עליך.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אז אני לא השפעתי על איזה בנאדם תהייה או מה תעשה בצבא, אבל גרמתי לך לעשות "טנק" (... שוב דרושה הדגמה ויזואלית) בכל פעם שמגיעים לשורה "... הורה טנק, רתום לפרד"<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אני זוכר את הבעת הפנים שלך בכל פעם שעשינו "טנק".<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השתחררתי..... (אמרתי שמספיק עם השטות הזו!)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">עכשיו אני גם מקשיב למילים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">השיר מדבר על החלוציות, על התקדימים שלנו כיהודים, על ציונות לשמה, תמימה, כמו שאני מאמין בה....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ממש מתאים לי לקשר את השיר הזה אליך. חייל מצטיין שנהרג בהגנה על המולדת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">כשאני חושב על איך נהרגת לא עצוב לי. רבים, (כלומר, שמאלנים רבים) יגידו שזה פרימיטיבי אבל אני מרגיש גאה בכך שעמדת מול <b>מחבלים</b> ועצרת מבעדם לפגוע באזרחים(כן יסמין ונועם, אני עדיין חושב שטוב למות בעד ארצנו). <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בתור אחד שמאמין, חשוב שאם מישהו אמור למות (וגם לכך יש סיבות), הוא ימות. אם לא מכדור של מחבל, אז מרסיס של מחבל אחר באוטובוס, או בגלל טיפש שינהג שיכור, או סתם ממבנה שיתמוטט.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אני חושב שהצורה שבה נהרגת, מסמלת הרבה מצורת חייך.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">מפקד הכוח – תמיד מוביל ודואג לכולם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">מחסום פטע – לא סתם משהוא שיגרתי, מחסום שנועד לתפוס מחבלים בשל התרעה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ניגשת לרכב – כל הרשעים יגידו שאחנו "כוח כובש", אבל העובדות מדברות בעד עצמן. המון חיילים נהרגים בגלל השיטה המקלה שלנו. שום "כוח כובש" לא ניגש לרכב בכדי לבקש תעודות. אבל עדיין, זה יותר ריאלי מאשר להוציא ילדים והורים ממכוניתם עם רובים טעונים מכוונים אליהם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">"עמלק" משתמשים בשיטה זו של היתמעות באוכלוסיה בכדי לפגוע, והאוכלוסיה שם לא מגרשת אותם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">כדור בודד – כדור אחד מתוך 29 חדר מבעד אפוד המגן, והרג אותך במקום. (פעם סיפרת לי על ה"מג'יק בולט" של רייגן)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p>לעיתים רחוקות אני חולם עליך, אבל ידוע זוכרים רק אחוזים קטנים מהחלומות...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אני מקווה שאתה מבקר אותי (ואת כולנו) בחלומות, ואומר לנו את הדברים הקטנים שגורמים לנו להיות טובים יותר ולקבל את ההחלטות הנכונות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="ltr" style="direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;"><span dir="rtl" lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p>ותתקשר לפעמים יא זבל!</span></p><div style="text-align: right;"> </div><p class="MsoNormal" dir="ltr" style="direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;"><span dir="rtl" lang="HE" style="font-family:David;">אייל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> --------</o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ערב יום הזיכרון יום ראשון ה' אייר תשס"ד</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"> <br /><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">עבר המון זמן, פתאום שוב יש לי זמן לעצמי, סיימתי חודש לימודים מפרך (לא ברור מה יהיה <st1:personname st="on">איתי</st1:personname> כשאני באמת אאלץ ללמוד....) ושוב חושב עליך....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">נזכר איך רקדת, עם חולצת הפלנל השחורה המשובצת, איך שתית קולה מפחית, איך השתמשת בעכבר במחשב אצלך בבית, בצורה הכי מוזרה שיכולה להיות (למה עם יד שמאל למה?) איך צחקת עם היד על הפה, איך התרכזת עם הפה פתוח....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אני לא מכיר אותך ממש לא.... אני מגדיר את עצמי בין החברים הקרובים שלך, אבל מעולם לא הכרתי אותך מעיינים של בנאדם בוגר, אני התבגרתי רק בצבא, ואני ממש לא מכיר אותך....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">רק זוכר שתמיד היה איכפת לך.... גם כשעצבנתי אותך, דאגתה להתווכח <st1:personname st="on">איתי</st1:personname> ולנסות להעמיד אותי על טעותי (ע"ע "עוף<span style=""> </span>לי מהחדר זאת גישה" "אני קניתי לנועם ו<st1:personname st="on">אופיר</st1:personname> <st1:personname st="on">קופס</st1:personname>א ריקה של בסקוויטים וקולה!!!")<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">"מה זה עוזר כשאתה צועק עלי עכשיו" משפטי חוכמה שרק בתור אדם בוגר אני יכול להבין וליישם (ע"ע <st1:personname st="on">אור</st1:personname>! איך אתה לעזאזל מאבד את הכרטיס!?")<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">מי היה מאמין כשלמדנו לדקלם בכיתה "על חומותיך עיר דוד הצבתי שומרים" שיום יגיע ותהייה אחד מהם....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> ------- <br /></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ט"ז בחשוון תשס"ה יומיים לפני האזכרה, יומיים אחרי שרדתי מהמטוס.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אני כנראה די נאיבי עמוק בפנים, בנחיתה התרגשתי כמו עולה חדש.... מחיאות הכפיים (שהולכות ומתמעטות) הכל כך מיוחדות, דגל ישראל על כל המטוסים מסביב, ההאנגר הענק שמוכר מהחזרת שלושת גופות החיילים החטופים...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">"פעם שבא יהודי לישראל, נישק האדמה וברך הגומל,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">היום הוא רק יורד מהמטוס, קונה מנה פלאפל ושותה גזוז"<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">כל החודש האחרון בטיול אני חושב שאני צריך לשם שינוי לכתוב משהוא לאזכרה שלך, ואני מגיע לארץ, ומן הסתם המון דברים מסיחים את הדעת....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ליאור ויניב ישבו ביחד וכתבו משהוא, והחליטו לשתף את כולנו כדי שניצור משהוא ביחד....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">אחרי שאני קורא את מה שהם כתבו, אני חוזר וקורא מה שאני כתבתי לפני פחות משנה.....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ואני נזכר בדברים ששכחתי.... ואני חושב.... מה שכחתי בשנתיים לפני שכתבתי?....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr"><o:p> </o:p></span></p> <br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-2218526383393378100?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-88721589916823009792009-03-15T02:10:00.002+02:002009-03-15T02:13:53.723+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl"><br />אחרי שהתאוששתי קצת מהמסיבות בקרנבל, ואחרי שביקרתי באתרי התיירות המחייבים בריאו דילגתי לעיירה קצת יותר שקטה שנקראת על שם המשורר הלאומי של המקום. כאן במקום לגור בהוסטל אני גר אצל משפחה ממש נחמדה שמתייחסת אלי ממש יפה, והם אפילו נותנים לי להשתמש ברכב שלהם.<br />בעיר השכנה, במרחק של כ 20 דקות נסיעה, המשיך הקרנבל. כאן גם כל האנשים מתחפשים לכל מני דברים משונים, והילדים ממש משקיעים.<br /><br />בגלל שפיספסנו בברילוצ'ה את הטיול ג'יפים המפורסם של חורחה, השבוע אני יוצא לטיול ג'יפים שרבים מתושבי האזור עושים לפחות פעם בשנה.<br />למעשה מדובר בחבילת "הכל כלול" ולא צריך להביא כלום!<br />מקבלים בדואר מכתב עם התאריך, וכרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית. כשמגיעים למקום (שהוא פחות מ4 שעות נסיעה מאיפה שאני) מקבלים בגדים, אוכל ואפילו נעליים! (הן לא ממש נוחות, אבל מילא). המגורים לא משהו, והשעות לא שעות, אבל בסה"כ החבר'ה ממש נחמדים, והנופים יפים.<br />מדי פעם גם עוברים רכבים כבדים יותר, אבל הכל מתואם מראש ויש לכולם ווקי טוקי כדי להגיד איפה הם. יש כל מני פירוטכניקה (פחות יפה מהזיקוקים, אבל יותר רועשת). אז אומנם רוב הזמן האוכל ממש לא טעים, אבל מה שממש מגניב, שהכל בחינם לגמרי!!! (אפילו אמרו לי שאני אקבל כ 100 שקלים ליום)<br />קוראים לאטרקציה הזו "Fill-Ups", אני לא מבין איך לא היה את זה בפוקון...<br /><br />מיד לאחר האטרקציה הזו, אני חוזר ללימודים בטכניון (למעשה אני מפסיד את הימים הראשונים של הסמסטר בשביל זה, אבל מה זה משנה...)<br /><br />אז ככל הנראה כאן תמו שידורינו לסמסטר זה, למקרה שפספסתם רשומה כלשהי, כולן <a href="http://keeeef.blogspot.com/">מפורסמות </a>כאן. <a href="http://picasaweb.google.com/dekel9000">אלבום התמונות</a> יתעדכן בסוף השבוע.<br /><br />אני רק אנצל את הבמה כדי לפרסם לכם אירוע נהדר שייתקיים בא' חול-המועד פסח, ביום שישי ה10.4.09. (רישמו ביומן!)<br />היום יתקיים ביער עופר (15 דקות מחוף הכרמל) והוא יהיה מלא בפעילויות מאוד נחמדות (טיולי אופניים, טיולים רגליים, ניווטים לכל המשפחה וניווטים תחרותיים, חידונים, שירה בציבור, שיעורי ריקוד ועוד ועוד) אני מזמין את כולכם להשתתף (זה כמובן בחינם) והיות ואני חלק מהצוות המארגן, אני גם מבקש מכולכם להשתתף.<br /> לפרטים נוספים הכנסו לאתר <a href="http://www.ataraz.org/frazday.htm">http://www.ataraz.org/frazday.htm</a> <br />או שפשוט התקשרו אלי (חזרתי לארץ אם עוד לא הבנתם.....)<br /><span class="lyrics"><br />הייתי בפריס עוד לא ברומא,<br />ראיתי את שבעת פלאי תבל.<br />באמריקה הצפונית וגם דרומה<br />אך אין מקום כמו ארץ ישראל !<br /><br />וכמו גלויות של נוף יפות<br />תמונות בזיכרוני עפות<br />כמו בעד עדשה של מצלמה<br />בתרמילי אותן אשא<br />בכל מקום לכל מסע<br />קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה<br /><br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=hKu3PqNTEHA">שלום לך ארץ נהדרת</a><br />עבדך הדל נושא לך שיר מזמור<br />גם אם לעיתים נודד אני על דרך<br />מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור<br /><br />צריחי המגדלים בירושלים,<br />וסמטאות השוק הצבעוני.<br />עתודאים מכתתים רגליים,<br />כדי לשמור מקום בכיתתי.<br />את האביב בספריה,<br />את המתרגל והמרצה,<br />את החלה ואת נרות שבת.<br /><br />את ים המלח מול אדום<br />ואשת לוט צופה לסדום<br />ובקיץ שוב למלחמה.<br /><br />שלום לך ארץ נהדרת<br />עבדך הדל נושא לך שיר מזמור<br />גם אם לעיתים נודד אני על דרך<br />מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור<br /><br />האינטגרל הלא מסויים שבמחברת,<br />והאות היוונית מעל.<br />והרגשת הבית המוכרת,<br />בתוך עורקי זורמת כמו חשמל.<br /><br />פלאפל זהר והחתוליה,<br />שווארמה חאזן עם שתייה,<br />ובליינים בפאב שבשכונה.<br />את <a href="http://www.youtube.com/watch?v=MtgnrAlLX0c">הכרמלית</a> ואת הים,<br />אחד אחד ואת כולם,<br />תמיד קורצים אומרים ברוך הבא!<br /><br />שלום לך ארץ נהדרת<br />עבדך הדל נושא לך שיר מזמור<br />גם אם לעיתים נודד אני על דרך<br /><b>מה טוב לנדוד - אך טוב יותר לחזור</b></span>!<br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-8872158991682300979?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-82031682596424690722009-03-03T23:15:00.003+02:002009-03-15T02:14:43.074+02:00<div dir="rtl" align="right">שבוע טוב לכולם<br /><br />לאחר שברחנו מהגשמים הטרופים באיליה דה מאו (אי הדבש) הגענו לתחנה סופית לרכבת זו - ריאו דה זינרו.<br />נסענו באוטבוס ¨סמי קאמה¨ שזו חצי מיטה~ ועד עכשיו כואבות לי הברכים.כאן יש מחלקות באוטובוסים: רגילים~ סמי קאמה~ קאמה וסופר קאמה (שזו אמורה להיות ממש מיטה כי כשנוסעים כל כך הרבה שעות זה כדאי... ) אבל אף אחד לא משתווה לקאמה סוטרה של הודו....<br />ריאו (נהר) דה ז'ינרו (של ינואר) נקראת כך כיוון שהפורטוגלים שמצאו את המפרץ כאן מצאו אותו בינואר~ זה לא מסתדר לי עם העובדה שלטענת בעלת האכסניה כאן השבוע זה יום ההולדת ה444 של ריאו~ אבל מה זה משנה~ העיקר שיש קרנבל!<br /><br />ההגעה הראשנית לריאו מממש מרהיבה (כלומר אחרי שמתגברים על הקבצנים ברחובות) בכל אופק עליו מביטים ניצב הר מבודד מורם מכל הסביבה (כמו מצדה~ רק יותר גדולים ויותר ירוקים) ובשונה מכל שאר העולם~ על ההר הגבוה ביותר בסביבה לא מוצבת אנטנה סלולרית (שכמובן מוצבת על ההר השני בגובהו) אלא ניצב פסל ע-נ-ק של ישו הנראה מכל נקודה אפשרית בעיר.<br /><br />הגענו ערב לפני מצעד המנצחות~ שזה המצעד הסוגר של הקרנבל~ שלמעשה דומה מאוד למה שסיפרתי לכם על <a href="http://keeeef.blogspot.com/2009/02/blog-post_26.html">המצעד של שבוע שעבר</a> בפלוריאנפוליס. אומנם התחפושות יותר מרשימות והעגלות יותר גדולות והרקדנים יותר מקצוענים~ אבל זה התקזז עם המקומות הפחות טובים שהיו לנו. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה. המוזיקה היתה אותה מוזיקה.<br /><br />רבצנו לנו על חוף <a href="http://www.youtube.com/watch?v=eek-XeZvHn0">קופה-קבאנה</a> המפורסם~ וגם רחצה לילית עם <a href="http://www.youtube.com/watch?v=wPvHRLPaDAQ">הנערה מאיפנימה</a> ומסיבת חוף ובערב יצאנו לשכונת לפה~ שזו שכונת עוני שמתמלאת במשטרה במהלך הלילה כך שיהיה בטוח לצאת לשם. זה היה המקום הכי מלוכלך שהייתי בו אי פעם (כולל הודו) אבל האווירה והאנשים הרוקדים ברחובות אפשרו להרגיש קרנבל אמיתי.<br /><br />האוהד האמיץ שוויק</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">בראשון התמזל מזלנו והתקיים משחק הגמר של ליגת ריאוהקבוצה המובילה בליגה היא בוטהפוגו (שהפירוש המילולי של שמה הוא ¨יש לך אש?¨) היא הקבוצה שהקפטן שלה היה השחקן הברזילאי המפורסם פלא (תכלס אין לי שמץ של מושג אם זה נכון~ אבל גם לכם אין~ אז מה זה משנה...) ומולה התחרתה האנדרדוג המפתיע רזנדה.המשחק נערך באיצטדיון המפורסם מרקנה (ולא באיטריות-קנה) שהיה מלא כמעט לחלוטיןכשהולכים למשחק כדורגל~ חשוב מאוד להתאים את צבע החולצה. שגיאה בבחירת הצבע עלול לעלות לך בכך שתוכל לגלות ג'ל חדש לשיער שעשוי מליחת אדם טבעית.לכן הלכתי עם חולצה בצבע של אום אחרי שבררתי שאף אחת מהקבוצות לא בעלת צבע כזה.<br />לי אין נסייון רב עם משחקי כדורגל~ אבל פעם הלכתי עם ליאור למשחק של הפועל חיפה~הנסיעה לשם היתה דומה לנסיעה לקרית אליעזר~ רק שאוהדי הפועל חיפה הגיעו בפיאט אונו והאוהדים של בוטפוגו הגיעו עם כמה וכמה רכבות תחתיות.<br />כבר ברכבת הרגשנו את האווירה החמימה שהדלקנו את האוהדים לשיר את השירים שלהם בעודם מתופפים על קירות הרכבת כאילו היתה זו טילטולית של גולנציקים.בכניסה קנינו כרטיסים מאותו ספסר שמכר לנו את הכרטיסים ביום הקודם למצעד המנצחות~ עם האחוזים שג'ניפר הצליחה להוריד אותו במחיר~ אני לא בטוח שהוא אוהב אותנו יותר...<br />נכנסו למגרש בדקה או שתיים של איחור והגענו ליציע שלנו</div><div dir="rtl" align="right">האיצטדיון הענק הזה מרהיב כשהוא מלא באנשים~ אבל לא פחות מענינים הם הצלילים.גם לו הייתי עיוור הייתי נהנה מלשבת באיצטדיון שקריאות האכזבה מכל החמצה נשמעות כמו לצפות בשקיעה בפול היי דפנישין.מיד אחרי השער הראשון~ ביציע <a href="http://www.youtube.com/watch?v=m9JChxwfR0E">שמולנו הונפו עשרות דגלים שחור לבן</a> (איזה צבע אתם הייתם בוחרים לקבוצה שקוראים לה יש לך אש?) אחרי שראיתי את הבלאגן שם החלטתי להצטרף <a href="http://www.mp3music.co.il/Lyrics/11072.html">לדוד מדוד צבעים</a>.</div><div dir="rtl" align="right">רכשתי ב25 ריאל חולצת א' ראויה (כי כולנו יודעים מה אנשים חושבים על האום) וניסיתי להכנס ליציע של המשוגעים אחרי המחצית.כמובן שהיציע הזה היה מפוצץ לגמרי~ הדרך היחידה שלי למצא מקום היתה להשתמש בכישורים שלמדתי מפיטר פרקר ומצאתי את עצמי עומד על המעקה שמעל הכניסה ליציע. בימים כתיקונם הייתי חושש לשלומי במיקום שכזה~ אבל כיוון שמחכה לי צו מילואים מיד עם חזרתי~ חשבתי שמקסימום יהיו כמה גימ¨לים. הוראות הבטיחות העיקריות שהבהרתי לעצמי היו ¨אם ליפול - אז ימינה! ¨ חשוב להבהיר שבשער הזה הנושא של מרחב אישי מצטמצם לעניים אפ ופה~ פרט לזה כל חלק אחר בגוף הוא מושא לגיטימי להשענות לתמיכה ולתיפוף.<br />אבל האווירה שם היתה שווה את הכל! למרות שלא הבנתי את המילים שרתי בהתלהבות רבה</div><div dir="rtl" align="right">¨אפוי אקורדיון!¨</div><div dir="rtl" align="right">¨אין קרפיון!¨ (שאני מניח שזה קשור לצמפיון)</div><div dir="rtl" align="right">ומה שכן הבנתי</div><div dir="rtl" align="right">¨רזנדה פוטה¨<br />וכעשר דקות אחרי תחילת המחצית התחילה התקפה מתפרצת.</div><div dir="rtl" align="right">הדבר האחרון שאני זוכר זה את החלוץ עובר את המגן האחרון ובועט לשער ואז...</div><div dir="rtl" align="right">ואז הכל היה שחור לכמה שניות....</div><div dir="rtl" align="right">ואז הכל היה לבן לכמה שניות....</div><div dir="rtl" align="right">ואז שוב שחור...</div><div dir="rtl" align="right">ודגל ענקי מפוספס שחור לבן כיסה כמעט את כל היצע שעמדנו בו~ ומתחתיו האוהדים בהתלהבות אדירה צוהלים!</div><div dir="rtl" align="right">מאחורי היה אוהד שממש בכה~ זה היה ממש מצחיק....<br /><br />בהצלחה לכולם.... נתראה בקרוב...<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-8203168259642469072?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-53752067382622961942009-02-26T01:57:00.002+02:002009-03-15T02:15:19.804+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">משכנס אדר מרבים בשמחה.<br />כיוון שכך חיפשנו את המקום שבו יש הכי הרבה שמחה.<br />ואז נתקלנו בשלט<br /><span style="font-size:130%;"><b>מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו*</b></span><br /><span style="font-size:78%;">(* לא כולל קרנבל ברזילאי)</span><br /><br />אז הלכנו בעקבות האותיות הקטנות ואחרי ביקור במפלי האיגוואסו (שהיחס ביניהם לבין מפלי הניאגרה הוא כמו היחס בין מפלי הניאגרה למפל התנור)<br /><br />האמת שאת "ה" קרנבל חוגגים בריאו; אבל כיוון שלאף אחד מאיתנו אין רשיון על משאית לקחנו אוטובוס לעיר פלוריאנפוליס<br /><br />באוטובוס היה נורא קר-נבל הנהג שלא הסכים להנמיך את המזגן.<br />ביום הראשון לפני שהתחיל הקרנבל עצמו אחרי ששכרנו דירה שכדי להגיע אליה צריך לשוט בגונדולה (מגניב לאללה) יצאנו למרכז העיר שם היו במות השמחה וכמה משאיות עממיות שאחרים רוקדים כל המקומיים זו הייתה חגיגה קטנה מאוד נחמדה שהאווירה בה הזכירה את הרחובות בערב יום העצמאות.<br />למחרת רבצנו על חוף הים המהמם ורקדנו עם כל הרוחצים ריקודי שורות בפורטוגזית .(סימה זה למעלה אבזיו זה למטה~ סתם שתדעו)<br /><br />ביום הקרנבל עצמו~ ניגשנו מצויידים בכרטיסים אותם רכשנו ב5 ריאל ביום הראשון שהגענו לאי (מי שלא היה מצוייד שילם 60 לספסרים) ונכנסנו שמחים וטובי לב ליציע F.<br />מוכר הבירה מכר גם קאפה~ שזו שקית זבל עם קפוצ'ון.<br />כמובן שישראלי לוחם לא עשוי מסוכר~ והוא לא יקנה שקית זבל ב5 ריאל!<br />(הוא יקנה אותה אחרי שהוא כבר רטוב ב10 ריאל) מה שמיד הזכיר לי את ההתבכינות הקבוע שלנו על הגשם שיש תמיד בארץ בפורים. כאן זה אמצע הקיץ ויורד מבול על הקרנבל! (הם פשוט עושים תחפושות מחומר יותר עמיד מאשר נייר קרפ...)<br /><br />שעה אחרי השעה שנקובה בכרטיס~ התחיל המצעד~<br />בראש המצעד צעדו קבוצת הקשישים ולאחריהם הנכים (מי אמר חינוך חברתי סמוי?) ולאחר שעה (וכשפסק הגשם) התחיל המצעד עצמו.<br />במצעד צעדו 5 בתי ספר לסמבה ממחז סנטה קטרינה כל בית ספר צועד כשעה וחצי ולו כ4 עגלות ענק מקושטות ומעוצבות בדברים מדהימים.<br /><br />לא רק העיצוב עצמו מרהיב~ אלא גם העבודה ההנדסית שם מעוררת השתאות (שתי פומות ענק מרחפות להן לפני עגלה... צריך לראות כדי להבין)<br />בין העגלות צועדות שתי סוגי קבוצות~ האחת - אנשים מחופשים בתחפושות יפות אחידות. השניה - רקדניות סמבה מקצועניות.<br />אני לא יודע אם זה בסדר או לא~ אבל למרות העגלות המרהיבות שאין לי ספק שעבדו עליהם חודשים ארוכים~ מספיקה רקדנית סמבה אחת לפני העגלה כדי למשוך את תשומת הלב. מה שמזכיר לי את האמרה הידועה שאני מסכים איתה לאחר ביקורי בחלקים נרחבים בעולם~ אבל חשוב לשים לב לאותיות הקטנות<br /><span style="font-size:130%;"><b>הבחורת בישראל הן היפות ביותר בעולם*</b></span><br /><span style="font-size:78%;">(*לא כולל ברזיל)</span><br /><br />ללא ספק הסיבה לכך היא הריקוד המושלם של הברזילאית. לא משנה אם הריקוד שלה קטן בינוני או גדול~ ריקוד של ברזילאית הוא תמיד מעוצב למשעי .(ובדכ גם עטוף בבגד מחמיא)<br />יש אנשים שטוענים שככבות ישראליות עושות ניתוחים כדי שיהיה להן ריקוד ברזילאי~ אבל אני חושב שבדיונים הקרובים על שיפור מערכת החינוך הישראלי פשוט צריך להכניס כדרישה מרכזית שבשיעורי ספורט מכיתה ד לבנות ילמדו סמבה~ כמו שיש כאן<br />ככה לכולן יהיה ריקוד ברזילאי, הערכה העצמית שלהן תהיה יותר גבוהה, וכולם יהיו מרוצים.<br /><br />כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)<br />אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)<br /><br />כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)<br />אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)<br /><br />כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)<br />אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)<br /><br />כמו שאמרתי~ השיירה הענקית של כל בית ספר רוקדת במשך כשעה וחצי~ לארך כל השדרה של אצטדיון הסמבה (אשכרה עומדות טריבונות ותאורה כל השנה לאורך השדרה הזו)<br />אולם כדי שכל הצופים לאורך אותה שדרה יראו את אותה ההופעה~ מתנגן לו אותו השיר באורך של כשלוש דקות לאורך כל השעה וחצי (מי אמר שטיפת מוח?)<br /><br /><br />המצעד המרהיב הזה נמשך עד 5 בבוקר ולאחריו יצאנו לחזות בזריחה בחוף הים. (וכאן הזריחה היא באמת מהים)<br /><br />עכשיו אני כותב לכם מהאי איליה דה מאול שזה אי מדליק בטירוף שאין בו מכוניות או רכבים ממונעים בכלל והחופים בו מקסימים. הבעיה שיורד עלינו מבול אז נשקול לצאת מכאן מוקדם מהצפוי לכיוון ריאו...<br /><br />אולי בגלל שיורד כאן גשם ולא יהיה לי משהוא אחר לעשות אני אעדכן את אלבום התמונות אז אתם מוזמנים לעקוב בימים הקרובים.<br /><a href="http://picasaweb.google.com/dekel9000">http://picasaweb.google.com/dekel9000</a><br /><br />נתראה בקרוב!</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-5375206738262296194?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-63579168116154797332009-02-18T01:55:00.001+02:002009-03-15T02:16:00.646+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl">ראשית; הבנתי שכל מי שיש לו ג'ימייל מקבל את ההודעות שלי לספאם; אז אם אתם קוראים את ההודעה שלי; אבל יש לכם חברים בג'ימייל; תגידו להם את זה.<br /></div> <div dir="rtl"><br /></div> <div dir="rtl">אחרי הסיור המרתק בבאונוס איירס; יצאנו לכיוון אל קלאפטה שבפטגוניה. (בגלל קוצר זמן החלטנו לוותר על <a href="http://www.ataraz.org/chile.htm" target="_blank">ארץ העש</a>; היא נמצאת דרומית מידי וגם שם צריך לשים אל-תוש גם על הבגדים כדי שהעש לא יאכל אותם...)<br />מאל-קלאפטה יצאנו לכיוון פורטו נטאלס כדי להתכוננן לטיול בן 4 ימים ב"<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Torres_del_Paine_National_Park" target="_blank">טורוס דל-פיינה</a>"<br />האתר הזה הוא כמו נחל עמוד; רק שבמקום שיהיה עמוד אחד; יש שלושה.<br />האתר הזה נחשב לאחד היפים ביותר בפטגוניה; ולכן הוא מלא בתיירים מכל קצוות תבל.<br /><br />ליאור ואני ארזנו תיקי גב גדולים; עמוסים ביותר מידי ציוד ואוכל; והתחלנו לטפס על הטורוסים; באוטובוס לפארק הכרנו את טל ואדר מאורנית שאיתם זכינו לטייל בארבעת הימים הקרובים.<br /><br />ההחלטה הראשונה שיש לקבל כאשר מתחילים לתור בטורוסים היא האם לעשות את ה W או את הW ההפוך; ההפוך נחשב מעט יותר קל; כיוון שאת החלק הקשה של הטיפוס עושים ביום האחרון בו התיקים ריקים יותר (כי אוכלים הרבה מהאוכל) (איזה מגניב זה סימן שאלה הפוך ¿)<br />את ההחלטה על פי טיפ של אלופים שקיבלנו מחואן; צריך לקבל בהתאם לראות ביום הראשון (כיוון שרבים הם אלו שרואים את הטורוסים מכוסים בעננים)<br />כשהאוטובוס הגיע ליעדו; כמובן שניסינו לשכנע את עצמנו שהראות לא טובה כדי לעשות את האופציה הקלה. אבל הראות הייתה כל כך טובה; שאפשר היה אפילו לראות את החרמון; אז נאלצנו לעשוות את הW הרגיל.<br /><br />כבר בעיירה הסמוכה; פורטו נטאלס; מרגישים באחוז הישראלים הגבוה באיזור; אבל כשעושים את הטיול עצמו; רואים את כמה ההשפעה גדולה על תרבות הטראקים של כל המבקרים.<br />בביניני משרדים; כשנפתחת מולכם מעלית; אתם שואלים בנימוס אם המעלית ¨עולה¨ כאן כנראה בשביל הצחוקים שואלים העוברים אחד את השני בעליות ¨עולה¨. כיוון שהם לא מבינים עברית הם שואלים את זה גם בירידות; וכך יוצא שכל מעבר של שני אנשים אחד על פני השני מסתכם בהחלפת "עולה" ידידותית (¡Hola!) בגלל שגל הישראלים שהגיע אחרי הגל הראשון שהנחיל את ה"עולה" הופתע מאוד; בכל פעם שארופאי היה אומר לישראלי "עולה" הישראלי היה בהלם עונה "קטע" (¿Qué Tal?) וכך עד עצם היום הזה יש דו שיח בעברית בין כל שני מבקרים שעוברים אחד על פני השני.<br />שאלה בנימוסים והליכות; מי צריך להקדים ברכת "¡Hola!" למי; <a href="http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8" target="_blank">זה שעולה או זה שיורד</a>?<br /><br />בשונה מבטייולים אחרים; כמו טיולים במדבר הנגב; בטורוס דל פיינה לא צריך לקחת מים; משמעת המים כאן מסתכמת בבקבוק ליטר וחצי שיכול להיות חצי ריק; אני יכול לדמיין את המורה בטיול השנתי צועקת על הילדים "תשתו כאן לפחות כוס¡ ; יכל להיות שהנחל הבא יהיה רק בעוד 25 דקות הליכה מכאן !¡!<br />בכל 10 מטרים יש כאן איזה נחל תורן שנוצר מהפשרת מי שלגים; שהמיים בו כל כך נקיים שאפשר לעשות את בחינת הגיבוש של <a href="http://www.kirjasilta.net/tanakh/Shof.7.html" target="_blank">סיירת גדעון</a> בקלות. </div> <div dir="rtl"> </div> <div dir="rtl">ביום הרביעי היה לנו יום סיור על קרחונים.<br />בוא נגיד ככה, אתה הסיפור הזה אתם חייבים לשמוע,<br />אבל דבר אחד אתם חייבים לדעת מראש קרחונים הם בלתי צפויים!</div> <div dir="rtl">יש מעט תמונות באלבום החדש,</div> <div dir="rtl"><a href="http://picasaweb.google.com/dekel9000" target="_blank">http://picasaweb.google.com/<wbr>dekel9000</a><br />מחר אנחנו עוברים לברזיל לקראת הקרנבל...</div> בילוי נעים, אנד מאי דה ספאם בי וייז יו!</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-6357916811615479733?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-73866402990902909432009-01-28T02:09:00.002+02:002009-01-28T02:17:10.148+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"> <div>למטיילים בדרום אמריקה איתם אני נמצא בהוסטל כאן יש ז'רגון משלהם<br />כיוון שרוב המטיילים כאן נוסעים למסע ממושך; בממוצע חצי שנה; עליהם לנצל כל רגע;<br />ניצול הזמן הינו בעיקר ע¨י זה שמטיילים על פי המלצות מבקרים אחרים באיזור; בדרך כלל ישראלים גם הם<br />כיוון שככל הנראה אין לי את הפזמ הדרוש; אינני יורד תמיד לסןפ דעתם;; אבל כן הצלחתי להבין שהמטיילים מתארים אחד לשני את הנופים הנשקפים מהעיירות השונות לאורך מסלול הטיול;בצבעים-<br />לדוגמא;שמעתי שבברילוצ'ה יש חום מדהים (מזל שיש לי נעלים נגד בוץ) בברזיל הירוק הוא המטריפ באמת (אני מניח שגם כאן זה ככה; כי אחרת איפה רועות כל הפרות כאן?)<br />ומשום מה הם אומרים שכאן הלבן זול בטירופ;; הם כנראה מדברים על החורפ;; כי עכשיו ממש אין סיכוי לראות כאן שלג בחמסין הזה;;</div> <div>תכלס זה ממש ממש קל להתמכר כאן; כי זה כל-כך זול וכל כך זמין-<br />אני החלטתי שאחרוג מהמנהג השמרני שלי בחצי השנה האחרונה בארהב;; אבל כדי לעשות דברים במידה; לקחתי את המינון של ארכדי </div> <div> </div> <div>אני לוקח מזה פעמיים ביום; </div> <div>בבוקר אדום ובערב לומו;</div> <div>גם כולם עושים את זה; אז זה מקובל חברתית<br /><br />בת'כלם לומו זה גם סטייק אדום; אבל עם הרבה פחות שומן-</div> <div> </div> <div>באמת שאי אפשר לסרב לסטייק ענק של בערך 700 גרם עם צ'יפס במחיר של מנת שווארמה עם צ'יפס-<br />אז זה אולי לא כל כך בריא; אבל זה כל כך טעים!!!</div> <div> </div> <div> ----</div> <div> </div> <div>יום הכוון</div> <div> </div> <div>כידוע לכולנו; פזמ הוא משהו שמתפתח אקספוננציאלית; ליאור מצטרפ אלי לטיול מחרתיים; אז הכנתי לו כמה נקודות ראשונת לתהליך החפיפה;<br />תכלס; כאיש צבא; לא יהיה לך ממש קשה להסתגל--- יש הרבה דברים ממש דומים-<br />1- מיד אחרי שתגיע; תעלה על ב'; המדים לא שונים בהרבה <a href="http://edekel.spaces.live.com/blog/cns%21857B33CAD4210947%21230.entry" target="_blank">מהמדים של הודו;</a> אבל כאן הנעלים התקניות הן נעלי ¨הבניאנס¨ ואם אתה רוצה להתקמבן על נעליים קלות אז זה ¨הבניאנס ברזיל¨- גם הנעליים הללו כמו הנעליים הצבאיות יעשו לך פצעים ויבלות עד שהרגליים יתרגלו אליהן-<br />2- הקפד על ניסוחים נכונים ומכובדים; בדיוק כמו בטירונות; שכל משפט צריך להסתיים במילה ¨המפקד¨ כאן מדובר בדיוק באותו חוק; אבל כל משפט צריך להסתיים במילה ¨אחי¨ בעקרון המהדרין מדברים ב¨סדנוויץ אחי¨ אבל זה כבר עניין של עדה-<br />אחי; אם יש לך את הבעיה שלי; שאני קורא רק לאלעד ¨אחי¨ אפשר להסוות את זה עם ¨גבר¨ אבל אני לא בטוח שזה לא יגרור שעות ביציאה</div> <div>3- גבר; בדיוק כמו שאתה לא רוצה להתקע בצאלים באוגוסט עם שטר של 50 מול המכונת שתייה; ככה אתה לא רוצה להתקע כאן בלי מטבעות כשתרצה לעלות על אוטובוס-<br />ביום שישי אשכרה הסתובבנו שעה! בשביל לחפש מטבע של פזו אחד-<br />כל המחירים הנקובים כאן מתוכננים כך שיהיה ניתן לחזיר עודפ בשטרות של 2!!!<br />קבצנים כאן מבקשים שני פזו לא כי הם חמדנים; אלא כי הם מודעים לזה ששני פזו שווים פחות מפזו אחד!</div> <div>----<br />בגלל ההשמטה של מספר מכתבים, לא אמרתי כראוי מזל טוב לדור שפיספסתי את בר-המצווה שלו.<br />קיבלתי דיווחים שקראת בתורה בצורה רהוטה ומוצלחת, עלה והצלח!<br /></div> <div> </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-7386640299090290943?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-26377119766411887862009-01-23T00:43:00.005+02:002009-01-23T00:54:18.877+02:00סליחה מראש על החוסר בסימני פיסוק; המקלדת כאן בספרדית ומסתבר שזה עושה בעיות-<br />אז אחרי העדרות ממושכת מכתיבה שבעיקר נבעה מהעובדה שהתותחים רעמו (¨עוד פגז עוד חנ¨ה!¨) אני חוזר לבלבל לכם במוח-<br />מאירועי הפרקים הקודמים שלא שודרו בשל המצב הבטחוני¨סיימתי ללמוד בקרניגי בהצלחה; תיירתי בכל המוזיאונים של פיטסבורג; תפסתי טרמפ לניו0יורק והשארתי את החליפה היפה שלי על מכסה מנוע של מכונית ברחוב אלדרסון;הייתי בחג המולד וערב השנה החדשה בניו יורק ובכיכר טיים; תיירתי בוושינגטון וראיתי את הלימוזינה שלה הנשיא הנבחר אובמה חולפת ליידי; פיספסתי את שתי ההפגנות נגד ישראל ביום; חזרתי לארץ;אכלתי; יצאתי <a href="http://edekel.spaces.live.com/blog/cns!857B33CAD4210947!254.entry">למילואים אזרחיים</a> בבאר שבע;הכרתי את ישראל האחרת;היא באמת אחרת; אכלתי; אמא כיבסה לי;אכלתי;ארזתי; אכלתי ויצאתי בטיסה לבואנוס איירס<br /><br />משמעות השם ¨בואנוס איירס¨ היא ¨אוויר טוב¨אולם ככל הנראה הכוונה כאן היא לא לאוויר הרים צלול כיין; אלא דווקא לרוחות הטובות שהביאו את קולמבוס וחבריו למפרץ החום כאן-<br />כמה דברים מאוד מעניינים קרו בטיסה הזו של ה 12 שעות ממדריד-1- ב12 שעות קפצנו 6 חודשים כלומר מה21 בינואר עברנו ל21 ביולי ; פשוט פתאום נהיה קייץ2- השפה העברית הפכה ללא רלוונטית- השמש אינה מוצפנת עוד מהצפון ואפ אחד לא דר ברום של הדרום-- מה שהופך את האינטואיציה בכיוונים למבלבלת3- כשראיתי את המיים בגוגל ארץ חשבתי שהם חומים בגלל שיש איזה בעיה בצילום של גוגל; אבל בהנחה שאין בעייה בחלונות של המטוס של איבריה; המים כאן באמת חומים-<br />כייון שנסעתי לכאן ללא נוהל קרב; אין לי עדיין תוכניות ומה לספר לכם; אולם החוויה של הכמה שעות הראשונות; ללא ספק שווה התיחסות-אחרי ההמלצות של הרב¨א ושל מושיק לגבי המלון ללון בו; החלטתי שאת הלילה הראשון אבלה עם אלעד פולק שפגשתי בטיסה (צירופ מקרים לא נעים למי שמכיר) - (ועוד עם הזכרון שלי אני אומר לו ¨יש מישהו מפורסם שקוראים לא אלעד פולק לא_ שכן מפורסם לצערינו---)<br />אלעד הוביל אותי להוסטל של הסטלנים הארד קור; שלהכניס אותי לשם זה כמו להכניס את אורנה בנאי למפעל של מעילי הפרווה של קאסטרו- (מה גם שאומר שאני צריך לקוות שיתפנה מקום באחד המומלצים של הרב¨א את מושיק לפני שליאור יגיע)<br />את המונית חלקנו עם עוד רועי מהטיסה; והאמת; שהכבישים נראו בדיוק כמו הכבישים בארץ- שנכנסנו לעיר היא ממש מזכירה את תל אביב; אבל לפני 10 שנים- באסטות קטנות בצידי הדרכים כמו ברחוב העצמאות בחיפה; וכל המבנים שאינם במרכז העיר נראם כמו שיכונים של עמידר-אבל מה זה משנה (סימן תמיהה) השפה כאן עושה חשק לקרנבל!<br />ואכן; בשעה 5 בערב לערך (וכאן שעון קייץ אז זה יותר 5 בצהריים) התחיל להתאספ קרנבל צבעוני תחת החלון של ההוסטל שנמצא בדיוק מול הפרלמנט המקומי-המצעד תוכנן לצעוד מהפרלמנט עד למבנה שנמצא ממש לא רחוק; כ10 דקות הליכה; שגם בו קרה אירוע מעניין בהסטוריה הלא רחוקה של העיר-מהר מאוד החלו להאספ אנשים רבים עם הרבה צבעים- הייתה הקבוצה האדומה;הקבוצה התכלת; כתומה ; כחולה ; צהובה ועוד קבוצות של שילובי צבעים-כולם עם תופים הסתדרו בשיירה; ולקול צלילה התופים החלו לצעוד עם שירים בספרדית שאי אפשר לא להניע את האגן כששומעים אותם-<br />כבר ביום הראשון - קרנבל! איזה כיפ!<br />מי שמכיר אותי יודע שעדלאידות זה אחד הדברים שאני הכי מחבב בעולם! הדבר היחיד שמנע ממני לקחת חלק פעיל בקרנבל ההמוני הזה; שבגלל שכאן חופשת קיץ אז גם המון ילדים ובני נוער השתתפו בו; זה שכל הקבוצות שתארתי צעדו אחרי הקבוצה השחורה; שבידם דגלים שחור לבן ירוק ומשולש אדום-המצעד ההמוני הזה (ממש המוני; אני לא יודע להעריך; אבל היו המון אנשים) בא נגד האגרסיביות הישראלית שהרגה מעל אלפ פלסטינים כחלק מהאמפריליזים האמריקאי-<br /><br />ממש חבל לי שהאינטרנט כאן לא מהיר דיו ואינני יכול להעלות לכם תמונות וקטעי וידאו שצילמתי; אבל על החולצות השחורות של הקבוצה השחורה הודפס לוגו החיזבאללה; ובידם תמונות צבעוניות של ילדים פצועים והרוגים; הקבוצה השחורה הקפידה להדליק חזיזים במשך כל הצעדה; ובסופה; "קומץ" שרפ את דגל ארהב וזרק נעליים בוערות על בניין שגרירות ישראל_<br /><br />למען האמת; הקבוצה השחורה לא הדאיגה אותי כלל; דווקא מה שהאיג אותי זה כן הצבעוניות הרבה שליוותה את הקבוצה השחורה; אנשים (ובתוכם מלא בחורות יפיפיות לבושות כתלאביביות בשלהי יולי) צועדים בלב שלם אחר הקבוצה השחורה; וצועקים עם כמה זה נורא שהפצצנו אוניברסיטה! (שהחליטה שבה צריך ללבוש שריעה גם בשלהי יולי) בשיחה שלי עם מיעוט קטן מאוד מהם שהצלחתי לתפוס שמבינים אנגלית (וכמובן שהצגתי עצמי כהודי שלומד בארה¨ב) קיבלתי שתי תגובות; אחד; מאנגלוסקסית שלבשה צעיפ של חיזבאללה; שאמרה שהיא תומכת בכל מי שמתנגד לישראל ולאמפריליזים האמריקאי (היא הייתה חלק מהקבוצה השחורה; למרות שלבשה גופיית ספגטי)והתגובה השניה; מאחד שלא נראה שונה בהרבה מהגולנצ'יק שבמיטה שמעלי בהוסטל;שהוא מתנגד רק להרג חפים מפשע; לא משנה מה היא הסיבה; ולו; באמת קשה להסביר...<br />אני תמיד מרגיש שאנרגיות של המונים יכולה להביא לשינוי; לקול צלילי התופים שרתי על פי המקצב ¨עוצה עצה ותופר; דברו דבר ולא יקום¨ למרות שזה של דוסים; זה הדבר היחיד שעזר לי- אני זוכר את עמנואל; וגם אני זוכר שהצדק עימנו-<br />אז כדי לסיים באופטימיות (כי אחרת איכ נמות מהגרעין האיראני שמחים?)<br />אצטט את דוד בן גוריון¨ לא משנה מה יאמרו הגויים - משנה מה יעשו היהודים¨<br />רוחות טובות עלק....<br />אני מקווה שהמכתב הבא יספר לכם על איזה מגניב הנופ כאן-<br /><br />חיזקו ואימצו!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-2637711976641188786?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-65552545035553190482008-12-21T09:51:00.000+02:002008-12-21T09:52:15.737+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl">חד צדדיות.<br />אני לא יודע מה קרה בעולם בכלל, ובפרט בארה"ב שנחשבת לידידת ישראל, אבל לאחרונה אני רואה שיש כאן ממש חד צדדיות בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי.<br />אני לא יודע אם זה בגלל שאובמה נבחר (הרי היהודים הצביעו לו גם לא?) אבל משום מה, בשבועות האחרונים, כאן כולם תומכים בלבנון! בכל מקום ברחובות, בחנויות וגם בבתים אנשים מציבים את הסמל שבמרכז הדגל הלבנוני, ומקשטים אותו ומעטרים אותו....<br /><br />שלא יגידו אח"כ שהכתובת לא הייתה על הקיר....<br /><br />-----<br />זה לא האורך שקובע!<br /><br />כפי שבוודאי שמתם לב, הערב מדליקים נר ראשון של חנוכה. חג החנוכה, המכונה גם "חג האורים" הוא אחד מחגים שסובבים סביב האור בתרבויות רבות בתקופה זו של השנה. על-פי לוח השנה של השמש, היום, ה21 בדצמבר, הוא <a href="http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=d1cc7f84-1b53-46f5-854c-29cef96025c8&amp;page=3af63a3f-1f2a-47ad-b3dd-f223f55497c5&amp;fol=b4912b3a-86fd-4a16-b4a9-f93052b3d312&amp;box=aee02d37-bbfe-44b4-8e8f-91a555cc0b12&amp;_pstate=item&amp;_item=02461285-598a-44d4-a4d0-00c62194d237" target="_blank">היום הקצר ביותר בשנה</a>. הסוציולוגים והפסיכולוגים טוענים, שבגלל שפחות ופחות שעות אור היו בכל יום, אנשים רבים היו נכנסים לדכאון ומתאבדים, אז המציאו חגים שעוסקים באור, כדי שהאלים יתרצו, והנה, בתום החג אכן הימים מתחילים להתארך בשנית.<br /><br />החג שלנו כמובן, מספר על מאבקם של המכב"ים ביוונים, ומתרחש בתקופה של מאבק תרבותי בין האולד-פאשין "חשמונאים", לניו-אייג' האופנתיים ה"מתיונים". שיא הסיפור היה כשהבעלהבית, אנטיכוס, החליט שהוא רוצה לשים שלט חוצות ענק כדי לפרסם בו את האליל שלו, במקום בו יש חשיפה מירבית ליהודים - בבית המקדש עצמו. בנושא הזה לא הצליחו לשחד את חבר הועד מרציאנו כדי לאפשר זאת, ואז החליטו בעלי השררה להראות מי הבוס, נכנסו בכוח והדביקו מדבקות "סופעונה!", שלא יורדות גם עם מים רותחים, על כל דבר שהיה במקדש.<br />שחזרו הכוהנים, והתבאסו לאללה לגלות ש" *אין כפל מבצעים *עד גמר המלאי" החליטו לנסות ולשקם את מה שהיה קודם. הבעיה, שלא היה להם שמן להדליק בו את המנורה שלא הועסקו ביצורו בו עבדים בסווטשופס בשכר של עשירית הזוז ליום.<br />חוץ מאיזה כד קטן, שנשאר במקרה.<br />אחד הכוהנים היפנים, החליף את המנגנון של המנורה להיברידי, כזה שעובד גם על שמן וגם על חשמל, וככה, הכד הזה, שציפו שאולי יספיק ליום - שמונה ימים שמנו נתן.<br /><br />ומהימים ההם, בזמן הזה, המצווה בחג החנוכה היא "פרסום הנס".<br />נכון, אנחנו אולי לא מגניבים כמוכם. אצלנו אליהו הנביא אף פעם לא מגיע, ובטח לא עם חליפה אדומה מגניבה (מקסימום על חמור).<br />אבל היי! נעשה לנו נס, ובסוף, אנחנו אלו שיודעים <a href="http://www.youtube.com/watch?v=aNCGEwjbgDk">מה טוב באמת</a>!<br /><br />-------<br /><br />לוטם היום טסה לה למקסיקו, וכך אנו מסכמים תקופה של כמעט חמישה חודשים ביחד.<br />אני אנצל את הבמה המכובדת הזו להודות לה, על שותפות לדירה, על חברות, ועל טיפולים פסיכולוגיים נהדרים.<br />וכמובן אאחל לה בילוי נעים והמשך הצלחה בלימודים.<br /><br />אני סוגר את פיטסבורג בשבוע הקרוב ואשלח עדכונים בהמשך.<br /><br /><br />במסגרת "פרס אייל למצוינות בבזבוז זמן" (בעבר נודע כ"פיטגורס הוא ליצ'י") אני גאה להציג את התחרות לחנוכה - נראה אותכם עושים משהו מגניב כזה... (חייבים לראות כמעט הכל עם רמקולים כדי להבין...)<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=-KmHFdp6cgs" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=-KmHFdp6cgs</a> (ועוד אחד אם אהבתם <a href="http://www.youtube.com/watch?v=LbkNxYaULBw">http://www.youtube.com/watch?v=LbkNxYaULBw</a>)<br /><br />כאן יש כתבה מעניינת מאוד על שירים בכלל ועל שירי חנוכה בפרט<br /><a href="http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/hagigey/shibushim-2.htm" target="_blank">http://www.daat.ac.il/DAAT/<wbr>kitveyet/hagigey/shibushim-2.<wbr>htm</a><br /><br />כתבה על מקור הסביביון והסביבונים בעולם<br /><a href="http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=688" target="_blank">http://www.gilrach.co.il/<wbr>article.asp?id=688</a><br /><br />חנוכה שמח, ובילוי נעים!<br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-6555254503555319048?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-53078282314906296102008-12-11T09:50:00.002+02:002008-12-15T06:16:01.858+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">דבר ראשון, והכי מגניב, תראו את הפרוייקט המגניב שלנו בקורס של הרובוטים.<br />השיר "קיופד שאפפל" הוא להיט מטורף כאן במועדונים, ועוד מעט הוא יגיע לארץ, אז אתם יכולים להיות ראשונים שמכירים...<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=qaybdmniUs8" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=qaybdmniUs8</a><br />אם יש לכם חשבון ביוטיוב, דרגו, ובלי קשר, אני מצפה לתגובות כמו "ווא, זה הדבר הכי מגניב שראיתי בחיים", "אני אתן לך את האקסבוקס החדש שלי אם תיתן לי את זה" וכמובן, "אייל! תתכנת לי רובוט!!!!!"<br /><br />-----<br /><br />70 שמות לירושליים.<br /><br />זוכרים שסיפרתי לכם על הMIST במפלי הניאגרה?<br />ברוסית, מסתבר יש כמעט 20 מילים שונות לסוגים שונים של שלג, כשלאונטי סיפר לנו את זה (בזמן שנאלצנו לשיר ברוסית) זה היה נראה לי מגוכך.<br />בארץ יש מספר מסוים של מילים לחול.. חול,ש יש זיפזיפ, יש פודרה.... אבל זהו.<br />מחוויה קצרה של שבוע שלג בקור כאן (וזה עוד כלום לעומת מה שצפוי כאן בינואר) צריך מלא מילים לשלג.<br />כי אם התחזית אומרת לי "יורד שלג" אני לא יודע אם זה השלג הקטן שיחסית דליל ומחליק על המעיל לרצפה ולא באמת מפריע יותר מידי (זה מה שרואים בסרטים, שהשלג נראה מגניב וכיפי)<br />או שאולי מדובר באותו שלג בדיוק, אבל שהוא מגיע לרמת צפיפות של 90% מהאוויר, ואתה צריך לפתח זימים בנחריים כי אתה נושם כמויות של שלג שעף לך על הפרצוף.<br />או אולי זה הפתיתים הלא ברורים הענקיים של שלג, שנמסים ברגע שהם נוגעים לך בכובע הרוסי המגניב שלך, ואתה מבין את זה רק אחרי שהאוזניים שלך רטובות.<br />ואולי זה בכלל האבק של השלג שנערם שעולה חזרה למעלה עם רוח בטמפרטורה שמקפיאה את החנקן שבאוויר ואתה מקווה שהיית עכשיו דווקא בצד החשוך של פלוטו, כי שם בטוח יותר חם עכשיו.<br />קיצור, כל מי ששמע אותי אי פעם מתלונן על הקור פעם (ואני נוטה לעשות את זה הרבה), אז פעם סתם התבכיינתי. אם לא היו לי את הגעטקס הטרמים והאפודה, סביר להניח שהייתי הופך לנציב קרח.<br /> ----<br /><br />עושים היפ הופ ציוני<br /><br />לפני שבועיים אורגן כאן ע"י הארגונים היהודיים "יריד ישראל" שבו מנסים לקדם כל הארגונים היהודים תוכניות לימוד רבות ומגוונות בארץ, מ"תגלית" של 10 ימים, ועד תוכניות לימוד רב שנתיות ומסלולי עליה.<br /> כדי למשוך "לקוחות פוטנציאלים" הזמינו את להקת "הדג נחש".<br />האירוע נערך ב"קארניגי הול" שזה היכל הופעות מרהיב, כמו בסרטים, שלוש קומות של יציעים עם פיתוחים ועיתורים על הקירות והתקרה (או בקיצור, תראו בתמונות).<br /><br />----<br /><br />פופקורן<br />אתמול לוטם החליטה לנסות לגרום לי לעשות קצת ספורט, והזמינה אותי למשחק "סקווש" או "רוקט-בול" שהבנתי שהם שונים, אבל זה לא באמת משנה. בדיעבד, הבנתי שמה שהיא רצתה זה להטיס עלי כדורי גומי במהירות אדירה (כנראה זה הדרך שלה לרמוז לי שעצבנתי אותה לאחרונה).<br />הסקווש הוא המשחק האידיאלי לצפונבון המצוי. למי שלא מכיר, זה טניס בתוך חדר. כשבמקום לשחק אחד מול השני, משחקים אחד ליד השני מול קיר, וכדי שלא יהיה צורך לרוץ ולהביא את הכדור, החדר סגור מכל ששת הכיונים.<br />שמתחילים לשחק זה מאוד מזכיר את המשחק "פופקורן" של פעם רק בתלת מימד.<br /> <a href="http://games.nana10.co.il/Article/?ArticleID=401489&amp;" target="_blank">http://games.nana10.co.il/<wbr>Article/?ArticleID=401489&amp;</a><br />(או את משחק ה"טנקים" של האטרי, עם הקירות הקופצים - לזה לא מצאתי קישור)<br />רק הבעסה שאף פעם לא קיבלתי איזה בונוס שאיפשר לי לירות ולשבור את הקיר....<br /><br />---<br /><br />מגבעות בקולנוע<br />בשבוע שעבר נערך כאן טקס הזכרון לנרצחים בפיגוע במומבאי. האירוע נערך בישיבה של חב"ד, בהשתתפות כל הארגונים היהודיים כאן (מסתבר שזה מחזה נדיר לראות אותם תחת קורת גג אחת, בגלל היריבות הפוליטית). שני דברים היו מאוד מעניינים, האחד, זה לשבת מאחורי כל החסידים עם המגבעות, זה כמו שמארג' סימפסון (או יונתן ברנולי) יתישבו לפניך בקולנוע.<br />באירועים שכאלו, נהוג לאסוף תרומות, והשיטה המקובלת בארה"ב זה להניח טופס התחייבות על המושבים. עיינו לרגע בטופס ההתחיבות שהונח על הכסאות בכנס זה.<br /><a href="http://picasaweb.google.com/lh/photo/rQUxTbX77tdD1rIbW-JyBg" target="_blank">http://picasaweb.google.com/<wbr>lh/photo/rQUxTbX77tdD1rIbW-<wbr>JyBg</a><br /><br />----<br /><br />צאו מהספר שלכם!<br />תרבות העם היהודי היא אחת הנפלאות בתבל, עם הספר, בעל שיעור האנאלפבתיות הנמוך ביותר, שהביא לעולם הרבה חוקי, מוסר וחוכמה. אבל השנים בגלות ככל הנראה גרמו לנו לאבד את כל מה שלא כתוב בספר.<br />לא שהייתי מחליף דבר בתמורה למשהו אחר, אבל אם אנחנו ב"ראשית צמיחת גאולתינו", אולי כדאי שננצל את הזמן לשחזר כמה מהדברים שאבדו.<br />בספר תהילים, אותו "טוחנים" בכל הזדמנות, בחלק נכבד מהפרקים יש מפתח (כמו מפתח סול) בפתיחה, כדי להבהיר לאיזה ז'אנר נכתב השיר. דוד המלך, שהיה העורך של הספר הזה, מכונה "נעים זמירות", כי כנראה פרט להיותו מלך, הוא היה זמר משהוא סוף (כמעט כמו נינט!). כנראה שבאלפיים שנה האחרונות, שבהם התחילו להשמיד להרוג ולאבד אותנו. מבין הדברים שבחרנו לברוח איתם לא היה העוגב הנבל והגיתית (כינור?) ברשימות הציוד לכוננות.<br />הלילה הייתי באירוע "כמעט חצות" - שבו כל המקהלות של האוניבריסטה עלו בזו אחר זו לשיר. השבוע גם נתקלתי במקהלה ששרה במקום ציבורי <a href="http://www.youtube.com/watch?v=x4VRpb9VvIw" target="_blank">עם פעמונים</a>, מאוד נחמד. בין המקהלות היו, פרט לשירי חג המולד ה"רגילים" גם מקהלת הודים (שהופיעו עם פאנג'אבי וג'ינס), מקהלת היפ-הופ, וגם מקהלת יהודים.<br />אז אומנם יש כאן באוניברסיטה פקולטה לאומנות שבה<a href="http://www.youtube.com/watch?v=S9-jOnV7AuA"> </a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=S9-jOnV7AuA" target="_blank">מחלקת פיתוח קול</a>, אבל אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה יצאו הסטודנטים ב"רימון" או כל המקומות הנוראים שמשום מה את הוענשים שלהם אנו נאלצים לשמוע שוב ושוב בגלגל"צ לרחובות, כדי סתם להפיץ אומנות, בחינם, בשביל הכיף, בשיביל האווירה.<br />אומנים יקרים, אתם חלק חשוב מאוד בתרבות המתפתחת שלנו, אין כסף, אין מה לעשות, אבל אם תצאו לרחובת עם כובע, תרוויחו פעמיים....<br /><br />----<br />כמו חברים רבים שלי בתקופה האחרונה שמתחילים בחיפושי עבודה, גם הקו"ח הללו הגיע לידי... שווה התיחסות...<br /><a href="http://letgiladgo.blogspot.com/2008/11/03-6975000-let.html" target="_blank">http://letgiladgo.blogspot.<wbr>com/2008/11/03-6975000-let.<wbr>html</a><br /><br />----<br />הסמסטר נגמר, ביום שני המבחן האחרון.... אני אשאר כאן עד אחרי החגים, ואז אטוס לדרום אמריקה.<br />בגלל שיש יותר מידי מהנדסי תעשייה וניהול, אז בצורה לא ברורה יוצא שיותר זול לי לחזור לארץ, ולטוס משם הלוך חזור... אז ככה גם אוכל לארוז כמו שצריך.<br />אז אם אתם בוגרי דרומאמריקה, אשמח לעצות (יש לי חודש ושבועיים, נוחת בבאונוס אירס וממריא מריאו...)<br /><br />המשך צפייה מהנה!<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-5307828231490629610?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-2422606931849114002008-11-27T09:42:00.003+02:002008-11-27T10:06:13.376+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CUsers%5CDOWI%5CAppData%5CLocal%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} a:link, span.MsoHyperlink {color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {color:purple; text-decoration:underline; text-underline:single;} @page Section1 {size:8.5in 11.0in; margin:1.0in 1.25in 1.0in 1.25in; mso-header-margin:.5in; mso-footer-margin:.5in; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">הר געש</span><span dir="ltr"> <br /> <br /></span><span lang="HE">בפעם האחרונה שהייתי בארצות הברית, אחד הדברים הכי מרשימים</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">היה הפארק "ילו-סטון". זה פארק שקרוב לאזור געשי, שיש שם כל מני דברים</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">מוזרים שקורים באדמה, מעינות חמים כמו בחמת גדר זה רק ההתחלה, יש שם כל</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">מיני בריכות צבעוניות בצבעים מרהיבים, וגיזרים שיוצאים מהאדמה כמזרקות</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">ענק. זה ללא ספק היה אחד הרגעים המרשימים בטיול ההוא, אבל שבועיים אחרי</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">זה, הגעתי ללאס-וגאס, ובמלון "באלז'יו" יש גיזרים, שמתפרצים לפי קצב</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">המוזיקה, וצבעים בתקרת הזכוכית שלעומתם הכל נראה אפור. בעידן האחרון האדם</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">מצליח לעשות הרבה דברים שבעבר היו נחשבים לנפלאות הטבע</span><span dir="ltr"> <br /> <br /></span><span lang="HE">לפני המון שנים צפיתי עם אחי באיזו תוכנית של נאשונאל ג'אוגרפיק על</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">הרי גע</span><span lang="HE">ש, והחוקר שם הלך עם מקל מחובר לקופסא שימורים ו"אסף" קצת לבה</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">נוזלית, מאז ממש רציתי לגעת בלבה (עם מקל.. אני לא כזה טמבל</span><span dir="ltr">...) <br /> <br /></span><span lang="HE">בזכות</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">קורס שלוטם לוקחת, ובזכות זה שהיא מכירה אותי ויודעת שאני מתלהב מכאלו</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">דברים, יצאנו לראות את אחד המקומות המייצגים ביותר את ההיסטוריה של</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">פיטסבורג, ומקום שבגללו העיר נהייתה גדולה כפי שהיא - מפעל פלדה</span><span dir="ltr">. <br /></span><span lang="HE">המפעל שייך לתאגיד</span><span dir="ltr"> USS </span><span lang="HE">שלא נגמר ב"אנטרפריז" אלא הוא ראשית תיבות של</span><span dir="ltr"> U. S. Steel. </span><span lang="HE">וזו הייתה ללא ספק עוד אחת מהחוויות שאי אפשר להוריד באינטרנט</span><span dir="ltr">. </span><span lang="HE">צידו אותנו במדי בטיחות, ומכשיר קשר עם "מדונה" שלא נכנס לאוזן, אלא</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">שומעים מסביב לאוזן דרך הגולגולת (איך אין את זה בצה"ל?) ונכנסנו לתוך</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">הבניין העצום החלוד</span><span dir="ltr">. <br /></span><span lang="HE">לראות ברזל זורם לתוך סיר ענק.... זה מחזה מרהיב.... אני מניח שזה הדבר</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">הקרוב ביותר ללבה שיכול להיות. לתוך סיר הברזל נ</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SS5Pqki26lI/AAAAAAAABWg/QFbVmy_k7wg/s1600-h/ladle.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 229px; height: 320px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SS5Pqki26lI/AAAAAAAABWg/QFbVmy_k7wg/s320/ladle.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5273239806480411218" border="0" /></a><span lang="HE">כנס מוט מתכתי בצורת מקדח</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">ענק, שמזריק לברזל פחמן במשך כמה דקות ובתהליך הזה מתפזרים ניצוצות שנראים</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">כמו הזיקוקים של עוגת ימי הולדת (אש קרה עלק....) . כשהמקדח יוצא הוא נראה</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">כמוט אדום שקוף עם דו</span><span lang="HE">גמא להבות עליו</span><span dir="ltr">. <br /></span><span lang="HE">אחרי התהליך הזה מצטבר "קרום" על הנוזל, ולכן, עגורן ענק מרים את הסיר לכיוון ה"כפית" הענקית שגורפת את הקרום כמו את הקרום של החלב</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>. <br /></span><span lang="HE">בתהליך</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">הזה כל החדר הענק מתמלא מה שנראה כמו עשן סמיך, אבל בהתבוננות מעמיקה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">למעשה מדובר במוץ של ברזל! "נצנצים" כמו באיפור של ילדות! אופף אותנו מכל</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">כיוון. פתאום אנחנו מגלים שנשיפה על שכבת האבק העבה על הרצפה מעלה ענן של</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">נצנצים זעירים! (לא יודע עד כמה בריא לנשום את זה... אבל אני אניח שכאן זה אמריקה אז זה בסדר...)</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אחרי זה שופכים את הפלדה לתוך סיר נוסף שבו יסודות אחרים כדי לתת לה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">תכונות נוספות (גמישות, חוזק, אהבת ישראל וכד'). את המשך התהליך לא ראינו</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>, </span><span lang="HE">אבל את הנוזל הופכים למוטות, ומשם ללקוחות. (בקורס הקצינים בתותחנים ערכו</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">לנו סיור בסולתם, וראינו איך הופכים את המוטות לחתיכות גדולות של מסטיק</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">בזוקה, ואותם לפגזים... גם מגניב, היום אתם יכולים לקפוץ לשדרות או</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">לאשקלון ולראות שם את התוצרים... רק 25 דקות מתל אביב.... בנתיים</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>.....( <br /> <br /></span><span lang="HE">מפעל פלדה זה ללא ספק אחד התפאורות המפורסמות ביותר בסרטים</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">אמריקאים... ואני יכול להבין למה. קטע הסיום של הסרט "שליחות קטלנית 2</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>" </span><span lang="HE">מתרחש שם, וזה בול אותו הדבר. בניין עצום, מדרגות ברזל גבוהות, מנופים בכל</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">פינה, רק</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span dir="ltr"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=HWz8AeB9nnc" target="_blank"><span dir="rtl" lang="HE">ארנולד היה חסר</span></a><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">לנו</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>... <br /> <br />----- <br /> <br /></span><span lang="HE">ביום שישי הקרוב</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">יחול "יום שישי השחור" שאין בינו לבין</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> "<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8_%281970%29" target="_blank"><span dir="rtl" lang="HE">ספטמבר השחור</span></a><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>" </span><span lang="HE">דבר</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>. <br />"</span><span lang="HE">לעבור מאדום לשחור" או פשוט "לעבור לשחור" זה ביטוי בעולם הכלכלי, שבו</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">כסף בדוחות הכספיים ב"חובה" היה נרשם באדום, וב"זכות" בשחור. (כמו בפתקיות</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">של הכספומטים הישנים). היום שבו הסיכום היומי סוף סוף נרשם בשחור, והעסק</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">מתחיל להפוך ל"רווחי" הוא בד"כ יום השישי שלאחר חג ההודיה, שהוא "ירית</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">הפתיחה" של עונת ה"סיילים" (הנחות ומבצעים). החנויות פתוחות כל הלילה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>, </span><span lang="HE">ומספרים על תורי ענק שצפויים. יש אוטובוס שיוצא מהאוניברסיטה ב10 בלילה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">לאחד מקניוני החוצות (אוטלט) כאן</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>. <br /></span><span lang="HE">נראה לי שאני אשאר לישון עד מאוחר בשישי</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>... <!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--></span></p> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-242260693184911400?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-959076053542223262008-11-20T00:18:00.009+02:002008-11-20T18:04:11.797+02:00את המכתב הזה יש לקרא עם האות "ס" במקום כל "ת" רפה ואת כל המילים במילעיל (לדוגמא, "אהבת ישראל" יש לקרא "אהבס ישראל")<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />Chabad on campus - צ'ב"ד הם ראשי התיבות של צ'וכמה, בינה דעת.<br /><br />בשבת "לך לך" הלכנו לנו לסופשבוע בניו-יורק עם "חב"ד בקמפוס".<br />האירוע נקרא "שבתון בין לאומי" והוא כנס סטודנטים מרחבי העולם בברוקלין ששם כיום נמצא מרכז חב"ד העולמי. באירוע השתתפו כ900 סטודנטים מכל העולם וגם ממקומות שהם לא ארה"ב.<br /><br />כמובן שהמניע העיקרי שלנו לצאת היה נסיעה ולינה בניו-יורק חינם, אבל כדרך אגב הרווחנו כמה חוויות.<br /><br />את הנסיעה התחלנו ביום חמישי, בסביתות השעה 3 אחרה"צ (כי באמריקה לא יודעים מה זה 15:00, הם אומרים "אני לא יודע לקרוא שעון צבאי") רבי שלמה סילברמן, הרב של חב"ד בקמפוס, אשתו חני, ובנם הקטן מנחם-מנדל הגיעו עם רכב של ה A-Team (כבר התחלה מגניבה) לאסוף אותנו ואת ששת הסטודנטים הנוספים. גוגל העריך את הנסיעה בכ6 שעות. עם 3 עצירות של כחצי שעה כל אחת, הנסיעה לקחה כמעט 8 שעות. מי שמכיר את המקצועייות שלי בשינה בתנועה, ודאי יודע שזה לא היה כזה נורא עבורי.<br /><br />כדי לקבל את התחושה של הגלגל"ץ ששמענו בדרך, אתם מוזמנים <a href="http://www.esnips.com/doc/f3f11713-10f8-48fc-96a0-f83c27aef624/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%9C%D7%9A-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%21%20" target="_blank">להאזין לשיר הזה</a>. ולהמשיך לקרוא כשהוא מתנגן ברגע.<br /><br />בעצירות בפזנונים המקומיים, (שלמי שלא מכיר, יש בהם שירותים מקלחות וקניונים קטנים לנהגי המשאיות שחוצים את ארה"ב לאורכה ולרוחבה) למדנו על הסימני הכשרות המחמירם ביותר בארה"ב. כבר כתבתי לכם שהמון מוצרים כאן כשרים, ואת זה מזהים ע"י האות U שמוקפת בעיגול בדומה לסימון ©. גיליתי, שגם למהדרין שבמהדרין, יש דברים שהם מעל הדת. קליימן ישמח לשמוע שהכיתוב "קוקה-קולה" מבטל את הצורך לחפש את סימן הכשרות (אבל לא בפסח - הם מדגישים). שזה יפה בהתחשב בזה שלקראת חג המולד יש תמונה של אליהו הנביא בחליפתו האדומה על כל הפחיות כאן.<br /><br />לניו יורק הגענו בשעת לילה מאוחרת, הבנים התארחו בבית משפחת קליין. הרב-קליין, ישראלי לשעבר מירושליים, היה אחד היועצים של הרֶבֶּיִ וביתו כחמישה בתים מהבית של הרבי. הנחת המוצא כשפוגשים ביהודי נוסף (גם אם הוא נראה כמוני ככל הנראה) הוא שהוא דובר יידיש. רק אחרי כמה שניות של מבט מבולבל, עברנו לשוחח בעברית. משפחת קליין, כמו רבות מהמשפחות בשכונת "רמות הכתר" Crown Heights, מארחות בכל שבת יהודים נודדים שבאים לבקר בשכונה, ועושים זאת בשמחה וברוחב לב.<br /><br />בבוקר שישי, קבענו ב"קראון בייגלס" לארוחת בוקר (בגלות ארצות הברית, המאכל הלאומי של היהודים הוא בייגל, כך מסתבר. זה בגלל שהחור שבביגל מסמל את חסרונו של כדור הפלאפל...)<br />ולאחר מכן יצאנו לסיור תירותי בניו-יורק. כיכר טיימס, ברודווואי, על אתר הבנייה שהיה פעם מגדלי התאומים וויתרנו (כמה זמן לוקח להם לבנות מגדל חדש?! זה אמריקה או מה?). ועשינו סיור מודרך באולפני NBC. ראינו את הסט של אולפני החדשות, תוכנית הלילה המאוחרת, וסאטרדי נייט לייב. וגם ראינו את אולפן הרדיו חסין הכדורים של WNBC (הוא חסין כדורים בגלל השדרן הפרובוקטיבי הווארד סטרן, למי שמכיר מהסרט...).<br />אני חייב להגיד, שהביקור בכיכר טיימס, היה מעט מאכזב. הבניינים לא נראם גבוהים כמו בפעם השעברה שהייתי כאן, מסכי הענק כבר לא מחזה כזה מיוחד - יש כמה כאלו על דרך חיפה-עכו. פעם אנשים היו חוזרים מניו יורק, ומספרים שאכלו במקדונלדס, ואיזה ציפס טעים יש שם, ומביאים טובלרון כדי שנרגיש חו"ל. היום השיא שאפשר לספר זה שקנית מצלמה בחנות הענק B&amp;H, וזה למרות שהיית יכול לשלם 10 דולר פחות באינטרנט. משהו מטשטש מההתרשמות מהמקום הזה, שכל דבר אפשר לקנות גם בחוצות המפרץ... (כנראה זה אחד הצדדים הפחות חיוביים של הגלובליזציה).<br /><br />לקבלת שבת חזרנו לברוקלין, לביתו של הרבי, הנמצא בכתובת "דרך המזרח 770"(Eastern Parkway) או כפי שהוא נקרא בשם המקומיים "שבע שבעים". אחרי צפיה שלי בכל הסטים של הNBC, גם כאן היתה הרגשה של צפייה בתפאורה מוכרת, ההבדל הוא שכאן, גם השחקנים היו. אני אמור הייתי להכיר את הבנין הזה על פי הבניין שנמצא בדרך לבית סבתי בקרית אתא, שאמור להיות <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_-_770#.D7.94.D7.A2.D7.AA.D7.A7.D7.99.D7.9D_.D7.9E.D7.94.D7.91.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9F_.D7.91.D7.A2.D7.95.D7.9C.D7.9D" target="_blank">אחד מהעתקים של המבנה.</a><br />זה אולי המקום לספר קצת על "מה הקטע" של חב"ד.<br /><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F">הרבי מליובאוויטש</a> הינו השביעי בשושלת "חסידי חב"ד" וכרגע הוא גם האחרון (למרות שנפטר לפני 14 שנים, לא מונה לו מחליף). חסידי חב"ד האמינו כי הרבי הוא המשיח, והגיע זמן הגאולה (רבים ודאי זוכרים את התקופה של שלטי החוצות "היכנו לביאת המשיח"). לכהנים אסור להשתכר (יותר משלוש כוסות משקה) כי כשיגיע המשיח, כך נאמר לי, בית המקדש ירד בשלמותו מהשמיים (עושים בשכל הפעם, שלא נותנים לנבחרי הציבור להריץ מכרזים לבניתו...). ומיד אחר-כך ישתגרו כל הכהנים מידית לבית המקדש להתחיל בעבודת הקודש (כנראה ששאר ישראל יאלצו לקחת צ'ארטר...). בגדוד התותחנים "נמר מגולן" (כי להיות מספר אחת זה מחייב) תמיד ניצב על התומ"ת ונבדק בכל מסדר "תיק 48", זהו קיטבאג שמכיל את כל הציוד האישי שאתה צריך אתה עכשיו מוקפץ, תתחיל מלחמה, והפעם הבאה שתוכל לקבל ציוד תהיה רק בעוד 48 שעות (משרוך נעל גרב, מדים ותחתונים להחלפה וכלי רחצה). התפיסה המחשבתית של חסידי חב"ד היא די דומה, אומנם אין תיק ארוז, כי כשיבוא המשיח יהיה כל מה שצריך בכל מקום שצריך אותו, אבל ההרגשה היא שבכל יום זה אמור לקרא (מעניין אם יש הקפצות תרגול לפעמים). כאן אם אתה אומר לאמא שלך שתסדר את החדר שיבוא המשיח, היא מניחה שכשהיא תחזור בעוד שעתיים הוא כבר יהיה מסודר...<br /><br />באופן כללי, אולי מסיבה שונה מרוב האנשים הסובבים אותי, אבל אני לא ראיתי בעיין יפה את היגשה ה"חרדית" לחיים, כשנכנסים קצת פנימה, מבינים שישנם הרבה מאוד סוגים שונים מאוד של "חרדים".<br />החברה של חב"ד, נקראים בכלל "חסידים". ומה שאני הכרתי ממוסד ה770 של הרבי מליובאוויטש, היתה הכתבה ב"עובדה" או תוכנית תקחירים דומה, ששודרה על כמה מליוני דולרים מגלגלת החסידות הזו ועל דולרים עם תמונתו של הרבי (כנראה שגם אנחנו אוהבים להדביק ליהודים תדמית של רודפי בצע)<br /><br />הדבר הראשון שגרם לי להפסיק להיות כל כך מנוכר, ולהתחיל להקשיב, היה הביקור בפנים ביתו של הרבי, מה שמאוד מיוחד שם, שבכלל לא ציפיתי לו, כשנכנסים לתוך הלשכה של הרב, שבה נהג לשבת שעות על גבי שעות בכל יום, ולקבל את כל המאמינים שבאו לבקש ברכה, הדבר שרואים, שמאוד מאוד אופיני למקום, ומבדל אותו מכל מקום אחר בעולם זה......... כלום.<br />אין שם כלום, סתם בית, צנוע מאוד, מדפי ספרים זולים מחזיקים מאוד ספרים מרופטים, כורסא שנראת נוחה, אבל ללא ספק לא מהודרת, כלי זכוכית של ההסתדרות, ודלתות עץ מהום סנטר, מגש נירוסטה עגול, כמו שמגישים עליו תה של שבת, ושולחן עייף. זהו.<br />מבקרים בחדרי הלימוד מסביב, והכסאות שם פחות נוחים מכסאות ה"בית כנסת" שבכיתות הלימוד הישנות באולמן 300. המדריך של הסיור מדבר בעינים בוהקות, ומתאר היכן התחיל התור של המבקרים, עד לאן הוא משתרך ואיפה הרבי קיבל את כולם, וכל מה שאני רואה זה ידית דלת שהתקלף לה הצבע דמוי נחושת, וכסא שאם היו מבקשים ממני לשבת עליו רבע שעה בתור לקופת חולים, הייתי מתחיל להתלונן.<br />המדריך הוביל אותנו למרתף, שזה חובר לבית הכנסת הענק שנמצא בצמוד לביתו של הרב. זה היה מחזה מרשים באמת, כי אני, שציפיתי לראות מרתף, פתאום הגעתי לבית כנסת ענק, עמוס בהמון מתפללים ומוכר מהטלויזיה. ושוב, בניגוד לבתי הכנסת האחרים שביקרתי בהם בארה"ב (ושסיפרתי שכל אחד מהם נראה יותר מהודר מבית הכנסת הגדול בירושלים) בית הכנסת הזה, על כל גודלו, נראה כמו.... בית כנסת בקרית אתא. צבע מתקלף מהקירות, מאווררי תקרה כמו בקופת חולים ריהוט <a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://failedmessiah.typepad.com/failed_messiahcom/images/waiting_for_kos_shel_brakha_2005.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 323px; height: 242px;" src="http://failedmessiah.typepad.com/failed_messiahcom/images/waiting_for_kos_shel_brakha_2005.jpg" alt="" border="0" /></a>פורמייקה זול שבנוי כמו שולחנות הפקניק של קק"ל רק הרבה יותר צרים הרבה יותר צפופים והרבה יותר ארוכים (לדעתי הביטוי "אין לנו על מי להשען" הגיע מהמקום הזה, בו באמת לתלמידים אין על מה להשען כשהם יושבים..... אלא על אבינו שבשמיים כמובן). כשהקנקן לא כל כך יפה, ואתה צריך להיות שבת שלמה באותו המקום, אין לך ברירה אלא להסתכל על מה שיש בתוכו.<br /><br />ניגש אלי אחד החסידים הצעירים, ובעינו מבט מזוגג האופיני לברסלבים (לאחר מכן גיליתי שמבט זה דווקא אינו אופיני לחסידים כאן, אבל זו לא היתה מחשבתי הראשונית). הוא אמר לי "הגעת למקום הנכון!". "למה?" שאלתי אותו במבטא ישראלי כבד. "כי כאן זה המקום הכי קרוב בעולם לשערי שמיים!!" הוא ענה נחרצות. אוהד הבית"ר שבתוכי התחיל להתעורר, "אני גר בחיפה, זה יותר קרוב לירושלים מכאן, לא?". אז הוא עצר והסביר בסבלנות: "בית המקדש הוא המקום הכי קדוש בעולם, אבל כשבית המקדש לא קיים, למרות שארץ ישראל היא אדמת קודש, שערי השמים נפתחים ליד היכן שנמצא רב הדור, ועכשיו רב הדור נמצא כאן, ולכן כאן זה המקום הכי קרוב לשערי שמיים". אז החלטתי להקשות ולשאול "אז איפה עדיף לי לגור? בארץ ישראל או בברוקלין?" הוא התחיל להגיד "ארץ ישראל היא אדמת קודש..." אבל אז המון מרקד סחף אותי לאיזור אחר של בית הכנסת, עם תחילת השיר "לכה דודי לקראת כלה".<br /><br />מה שהפתיע אותי בבית הכנסת הזה, שהמתפללים בו מאמינים שהם הכי קרובים לשערי שמיים, זה שאין בו שקט. אם אינך בעשרת השורות הראשונות, הסיכוי שתשמע את שליח הציבור לא גבוה. וכששרים, עולים החסידים על השולחנות הצרים ועל משענות המושבים ומתחילים לקפץ.<br />החבר'ה של חב"ד מדברים הרבה על "השגחה פרטית" כל מה שקורה לך - משמיים. השם (או הרבי, תלוי מי בכוננות באותו הרגע) מסדר לך שיקרה מה שצריך לקרא. כמובן שסקפטי שכמוני לא מאמין לזה עד שהוא רואה את זה בעניים, אבל השם (או הרבי... הם לא מפרסמים את רשימת השמירה שלהם) דאג לי להשגחה פרטית ולהארה. כמהנדס שכלוא בין ספסלים ארוכים וצרים מעץ, כאשר מסביבי מתחילים כולם לעלות על המשענות ולקפץ לפי הקצב, אני מייד מחשב את שקול הכוחות כדי לנסות ולא להיות באיזור כאשר הספסל יתהפך עלי. כאשר היחידים שנשארו יושבים היו אני והשמן העייף שלידי, החלטתי שעדיף שגם אני אעלה על המשענת, כדי שבמקרה והשמן אינו שמן מספיק, אוכל לקפץ בקלות הצידה מהספסל הנופל ולהמנע משבירת עצמות. תוך כדי הטיפוס חיכתי לשמן במבט שאומר "אתם מאורגנים כאן אה... לכל אחד תפקיד, ואתה זה שמאזן את כולם", ככל הנראה הוא קרא את זה כ"למה אתה לא רוקד יא-שמנדריק?", ומיד קיפץ על המשענת גם. ובאורך נס - הספסל נשאר עומד איתן! שלוש השניות עד שהבחנתי בכך שהספסלים מוברגים לרצפה היו שלוש שניות שבהם באמת הרגשתי שקורים ניסים באיזור הזה. אבל בכל זאת גם עם הברגים עשויים מ"קרבון", צריכה להיות להם השגחה פרטית כדי לעמוד במאמץ המשיכה שהם חווים מדי שבת.<br /><br />את ארוחת הערב לאחר התפילה ערכנו בבית משפחת גולד, הרבי גולד הינו בעל תשובה, לו תואר שני בכללה באוניברסיטת ייל, יש על שמו פטנט שקשור לתחום הביטוח, והוא אף התארח בביתו של וורן באפט לדון על זה בעבר (על פי עדותו, ביתו של וורן באפט צנוע גם כביתו). אבל ע<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SSSgOTWlPWI/AAAAAAAABQI/-3va0tV_RKs/s1600-h/glance.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 320px; height: 214px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SSSgOTWlPWI/AAAAAAAABQI/-3va0tV_RKs/s320/glance.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5270513631503924578" border="0" /></a>כישו הוא מאושר באמת, כי הוא קרוב יותר מאי פעם. הוא ערך גם השוואה בין הפריצה התעשייתית לפריצה הרוחנית בעולם, כדי להסביר למה המשיח מגיע אוטוטו. (מים עליונים, מים תחתונים... מעניין. לדעתם, במקביל לפריצה התעשייתית שמקדמת את האנושות, הפריצה החסידית הרוחנית היא שמאפשרת את זה, ובקרוב הכל יתאחד). הרבי גולד אינו שונה גם מכל חברי הקהילה האחרים, לכולם עבודות "אמתיות" בעולם החיצוני הסובב אותם (דבר שאנחנו פחות מכירים במציאות הישראלית), ולמרות שמדי יום ביומו הם נחשפים לעולם החיצוני, הם חוזרים בלב שלם ובאושר לדרך החיים שלהם.<br /><br />גם בביתם של משפחת גולד, וגם בביתם של משפחת קליין, יש תמונות של הרבי. סבתא פנינה לא הרשתה תמונת תלויות של אנשים בכלל, גם בשביל לשים תמונה של סבא שלי לאחר שנפטר היו צריכים לשכנע אותם לשים. הדבר היחיד שיש זה ציור של קווי המתאר של משה רבינו עם לוחות הברית. כשהייתי בהודו הבנתי את האיסור הגורף הזה, שם כל א<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SSSfocZRXNI/AAAAAAAABP4/hzuaoST-yDo/s1600-h/%D7%94%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%91%D7%9F+%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 167px; height: 125px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SSSfocZRXNI/AAAAAAAABP4/hzuaoST-yDo/s200/%D7%94%D7%90%D7%91+%D7%94%D7%91%D7%9F+%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5270512981096094930" border="0" /></a>חד מציב ומנשק את התמונה של האל החביב עליו (או של יש"ו במקרה הצורך, סתם צירפתי תמונה מהודו בשביל הצחוקים).<br />אבל בביתם של החב"דניקים, דבר שלא הצלחתי להבין עד עכשיו, מוצבות יותר תמונות של הרבי מאשר תמונות של כוכב הרוק של שנות התשעים "אדם" שהיו בחדרה של בת דודתי אילה (בלי מכות אילה, זה סתם בשביל הבדיחה). הרבי יושב, הרבי חושב, הרבי מניח תפילין, הרבי קורא בתורה, הרבי ילד, הרבי מברך ילד ועוד ועוד. ואני רק רוצה להזכיר שהדבר השני שאמר ה' בקולו לכל העם זה "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".<br /><br />על שולחן השבת התחזקה אצלי הדעה שזה מה שגורם לעם היהודי להיות לאורך כל ההסטוריה בנקודות מפתח, ולהחשב לעם חכם. פרט ל"בחינת הבגרות" של כל צעיר יהודי, שהיא קריאה בתורה בפומבי, על שולחן השבת רצים דיונים והתפלפלויות על פרשת השבוע. אבל לא רק זה, גם חשבון צריך ללמוד לא? (במיוחד אם אתן בנותיו של בעל תואר שני בכלכלה....) למה הדור שלנו הוא דור הגאולה? כי זה דור האמת! למה? גימטריה של <span style="font-weight: bold;">אמת</span> א=<span style="font-weight: bold;">1</span> מ=<span style="font-weight: bold;">4</span> ת=<span style="font-weight: bold;">400</span>, סיכמו את הספרות של המספרים הללו, 4+4+1=<span style="font-weight: bold;">9</span>, הרבי מילובוויטש הינו הדור התשיעי מאז הבעל-שם-טוב (הרבי לובוויטש השביעי). הרבי גם גר בבית מספר <span style="font-weight: bold;">770</span>, שזה בדיוק הגימטריה של "<span style="font-weight: bold;">בית משיח</span>", אבל מתי כל העולם יהפוך ל"בית משיח"?, זה ברור, זה בשנה הבאה, הלא היא שנת "<span style="font-weight: bold;">תש"ע</span>" שהיא שנת <span style="font-weight: bold;">770</span> . אז באופן דומה, אם תקחו את <b>מושיק</b> <b>(=456) </b>שחושב ש+<b>טוב להודות לה'(שם) (=524) בסה"כ= 980 </b>תגלו שמה שהוא עושה בעצם זה <b>שותה אורנג'דה (=980) </b>איך אומרים... השגחה פרטית.<br /><br />ביקרנו שם גם במוזיאון הילדים, שהוא מוזיאון שמעודד את הילדים לשחק משחקים שקשורים ליהדות (כמו חדר שלם שהוא סופר-מרקט שבוחן את הילדים להבין מה כשר, מה חלבי מה פרווה ומה בשרי) מבוך שמעודד כיבוד הורים ומיני-גולף יהודי, יש כמה תמונות משם באלבום. מרתק לראות מה הקהילה הזו שמה בראש מעייניה.<br /><br />מה שחב"ד מדגישים מאוד, זה את "אהבת ישראל" (יש להגות כפי שציינתי בהתחלה). הם אוהבים ומתיחסים בכבוד לכל יהודי באשר הוא ("אפילו אם יש לו שיער יותר ארוך משלך" ע"פ רבי גולד). הגאולה תבוא, יש דד-ליין, שהוא שנת 6000 לספירתינו, שזה רק עוד 231 שנים, אבל אם נרצה, ונפיץ מספיק אהבה, נוכל להקדים את הגאולה כך שתגיע ממש עכשיו! (הגיע?.... כי אולי אני לא יודע בגלל הפרשי השעות... ועכשיו?...........<br />נו? ................. טוב, נחכה כמה דקות...)<br /><br />כיוון שבכל זאת אנחנו בניו יורק ולא בכפר חב"ד לוטם ואני חתכנו מהפעילות במוצאי השבת וחברנו לאיחוד מרגש בדאון דאון ניו יורק עם מושיק וליאת. יצאנו לאיזור ברודואוי לראות את <a href="http://www.youtube.com/watch?v=taBAtxasWto" target="_blank">המופע FUERZABRUTA</a> (הסרטון לא מעביר שמינית מהחוויה) שהוא מהיוצר של המופע "דה-לה-גוורידה" עם האנשים המעופפים שהיה ללקוחות אורנג' לפני כמה שנים. מה שמגניב במיצג הזה שאתה לא יושב מול במה, אלא אתה עומד בתוך הבמה, מסביב לבמה, הבמה סביבך, מעליך, וגם משפריצה עליך מיים.<br />אין שם איזה תסריט ברור, ואני גם לא אגיד שהרקדנים הם משהו שאתה לא רואה בשום מקום אחר. האומנות האמיתית כאן היא בתחושה שאתה מקבל מכל הדברים הסובבים אותך. אם היית מתעורר לתוך האולם הזה, (ובלי ששלמת 75 דולר לפני זה), היית בטוח שאתה נמצא בתוך מימד אחר שבו אנשים עפים ודמויות מהמיתולוגיה מרחפות וצפות מעליך. בעולם שובו הורדת סרט באורך מלא בהיי דפנישין זה עניין של כמה שעות, ונופים שאפשר לראות בקצוות העולם הם במרחק של לחיצת עכבר (כי לדעתי מספיק טוב לראות תמונוה של מפלי הניאגרה בויקיפידה) לחוות חוויה שאי אפשר להוריד באינטרנט היא באמת דבר מרגש.<br />לדעתי האומנים האמתיים בכל האירוע הזה הם המנדסים, שגרמו לכל הדברים הללו להיות אפשרים. כי האומנות כאן, בשונה מבדר"כ היא לא רק לדמיין, אלה לדמיין משהוא שאפשר לממש. בפועל, המתקנים שמאפשרים לכל האקרובטים הללו לעשות את הפעילות שלהם לא כל כך מורכבים. אבל השילוב של המינון הנכון של הדברים, תאורה, צליל, והרעיון הראשוני לעשות את זה - זו אומנות אמיתית. כאן יש קנקן שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים (וזה לא משנה שאין בו כלום...)<br /><br /><br />(הגיע המשיח?.......... טוב אולי הוא בפקקים בהלכה.... היו שם הרבה מחלוקות.....)<br /><br />אחר-כך הלכנו לפאב. שוב, הגלובליזציה..... אם אתם חושבים שהוא שונה בהרבה מהפרנג'ליקו או מהסקאוט, אז אתם טועים.... בסקאוט יש נוף יותר יפה (של כל מפרץ חיפה... מומלץ מאוד! בתחנה העליונה של הרכבל בסטאלה מאריס ;) וגם המחירים שם לא בדולרים. אבל אין כמו לשבת עם מושיק וליאת על כוס משקה.<br /><br />בדרך חזרה לקחנו את הסאב ווי, שם הגעתי למסקנה שהיתרון העיקרי בתחתית זה שלא קר שם כל-כך כמו בחוץ. אבל יותר חשוב, שהיא רצה 24 שעות ביממה. אני לא מבין איך בערים הגדולות בארץ וביניהן עדיין אין אוטובוסים 24 שעות ביממה כל חצי שעה... כמו שאומרים, זה יקרה בארץ כשיבוא המשיח...<br />כלומר כל רגע!<br />(הגיע?........ טוב, שלחו לי סמס כשהוא יגיע שאני אפתח YNET....).<br /><br />כרגיל אני לא מצלם מספיק... אבל יש כמה<a href="http://picasaweb.google.com/dekel3000/KSTrmH#"> תמונות באלבום</a>.<br /><br />טוב, אני חייב לזוז, המשיח צריך לבוא כל רגע ויש לי ימבה שיעורי בית להספיק לעשות.<br />Everybody wants Mashiah<br />שוין שוין שיבוא!<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-95907605354222326?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-22514323329511001602008-11-13T21:46:00.000+02:002008-11-13T21:47:02.321+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;">חבר'ס, אתם חייבים לשמוע בדיחה שאני שמעתי הרגע משהו מהסרטים:<br /><br />שר האוצר נכנס במסעדה רומנית אוכל צ'ורבה,<br />פתאום נכנס השר הפנים,<br />אז השר הפנים שואל אותו "כמה?"<br /> אז השר אוצר אומר לו "שבע!"<br />אז שר הפנים אומר לו "מה שבע?"<br />אז השר אוצר אומר לו "מה כמה?"<br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div>הבדיחה האלמותית הזו ששגורה בפי כולם היא רק חלק מייצג קטן מאגדה הישראלית שנקראת הגשש החיוור.<br /> <br />הרבה אגדות יש לנו בהסטוריה הקצרה של מדינית ישראל, את ה"פרות הקדושות" הללו רבים שוחטים בשנים האחרונות,<br />האגדה על יוסף טרומפלדור, שתבע את המושג "טוב למות בעד ארצנו" <a href="http://video.google.com/videoplay?docid=-5460210177572080096" target="_blank">נמצאת בחקירה מתמדת</a>.<br /> באופן כללי, מיתוסים ואגדות נועדו להעביר מסר חינוכי, "סלוגן" ברגע.<br />לא כולם יודעים מה היתה עבודתו היום יומית של האדם מזוקן על המרפסת אבל לכולם הוא מזכיר ש"אם תרצו אין זו אגדה", גם אם לא ברור מהוא הרקע של הזקן שעומד על הראש, אבל לכולם הוא מטיף "אנחנו נפריח השממה", לא כולם יכולים לזכור בדיוק באיזו משפחת פקעות רב שנתיות נמצאת הרקפת, אבל כל ילד יודע שאסור לקטוף אותה.<br /> <br />בכל רגע בחיים נוצרים זכרונות חדשים, ואלו, באופן טבעי כנראה, תופסים את מוקומם של זכרונות ישנים. זכרונות ישנים נדחסים לתמונות בודדות וחוויות מרוכזות.<br /> <br />שבע שנים (מה שבע?) עברו מאז נפל חברי הטוב רז מינץ, רז פיקד על צוות של גדוד "דוכיפת" שמנע מחולית מחבלים לפגוע בעולים לירושליים. מאז התגייסנו, לא ראינו אחד את השני הרבה. אחרי יום העצמאות ה53, הפעם הבאה שראיתי את רז הייתה כשבועיים לפני נפילתו, בה לשמחתי יצא לנו לעשות "שיחת גברים" האגדה מספרת שישבנו בפאב הנחשב באיזור על בירה קרה, המציאות מספרת שישבנו במכונית על מילק-שיק של יוטבתה בקרטון מהפיצוציה ליד הבית.<br /> <br />בשנים הראשונות לאחר הנפילה שלו, כל אדם עם מבנה שיער כמו שלו הזכיר אותו, גם אנשים שמנופפים בידיהם בהליכה העלו זכרונות. דוכיפת לא הזכירה את ע' הלל, והקונטצה הראשונית לנגב היתה לנגביסט שאוחז בו במסע הכומתה.<br />אחרי שהשתתחרתי, אוהדים של קבוצות ספורט הזכירו לי אותו, והמשקה דר' פפר.<br />בתחילת הלימודים נזכרתי בלימודים המשותפים שלנו בתיכון, ונזכרתי בו כשהשתמשתי במחשבון, כשאכלתי "כריך" בהפסקות עשר, וכשהינו צריכים להעביר מספרים לבסיס הקסה-דצימלי.<br /><br />(מה כמה?) מאז תחילת הלימודים, גם הזכרונות הללו נדרסים, המחשבון כבר מקושר לטלפון של לאוניד, הכריך ל"קוזי" - תיק האוכל של מושיק (שלא באמת שותה אורנג'דה), והמספר ההקסה דצימלי כבר לא באמת בשימוש. גם הספרדי הכפול כבר לא מובהק כפי שהיה, והיום יש גם זכרונות מהסינטה ונתקה-בורגר.<br /> <br />זו הרגשה נוראית, ההרגשה ש"שכחת" את החבר הכי טוב שלך.<br /><br />הדבר שמנחם, היא העובדה שלרז היו הרבה תכונות שהטביעו בכולנו קימורים שיכולים להפוך לאגדה בפני עצמה, וכך, אנחנו זוכרים אותו ומנסים "לעקוב" אחר דרכו.<br /> ה"דבק" של החבר'ה שמסוגל לפייס בין הצדדים,<br />החכם שיודע הכל על הכל (וזכרו שבתקופה ההיא לא היה ויקיפדיה!)<br />והכי חשוב היועץ האמתי, שיכול לא רק להגיד מהיא הדרך הנכונה אלא גם מהיא הדרך הנכונה <b>לך</b>.<br /><br />דמעות אמיתיות עולת בעיני כשאני מבין שמספר הסיפורים שאני יכול לספר על רז קטן. אבל ליבי מתמלא בגאווה עזה כשאני עומד מול הדברים שעליהם רז השפיע עלינו. מהדברים הגדולים כמו יום הסיור בכרמלית ויום רזי הארץ ועד הדברים הקטנים היום-יומים, של סובלנות, עזרה ואהבת הזולת, ועמידה על עקרונות ללא פשרות עם דיון מנומס אבל חד וחריף ומלא הערכה לדעות מנוגדות.<br /> <br />ביום ראשון הקרוב, י"ח בחשוון תתקים האזכרה של רז.<br />השנה, לצערי, לא אוכל להיות שם. אבל אני מזמין את כולם, גם אם לא הכרתם את רז, להכיר אותו.<br />על הרבה דברים בחיים אומרים שעושים את זה בשביל עצמך, ולא בשביל האחרים, אבל באזכרה של רז, חשוב לנו מאוד שיהיו הרבה אנשים. שיכירו את הצדדים השונים, ושיספרו את הסיפור.<br /> האזכרה ביום ראשון, בשעה 15:30 בבית העלמין בצור שלום (מאחורי הקריון)<br /> לפרטים נוספים על רז ולפרטים על האזכרה, אתם מוזמנים להכנס לאתרז, וגם להדליק נר זכרון אם אתם מעוניינים.<br /><a href="http://www.ataraz.org/index.htm" target="_blank">www.ataraz.org</a><br /><br />חלק חשוב מהאזכרה, הוא הלימוד, שמעיד על כך שהנפטר השאיר אחריו מורשת של אנשים שאכפת להם, ובכך אומרים, הנשמה עולה מעלה.<br /> הדעה הרווחת היא שמדובר על לימוד תודה. הפרשה בשבוע הבא היא פרשת חיי שרה. ואפשר ללמוד <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%94" target="_blank">מכאן</a> ופעילויות לילדים אפשר למצא <a href="http://www.galim.org.il/cgi-bin/week_issue/mabaparasha.pl?parashaId=5" target="_blank">כאן</a>. את הקריאה בזמן האזכרה מתהילים קי"ט <a href="http://ch119.go2heb.com/read.asp?NTread=rzQbanv#TOP" target="_blank">אפשר לשמוע כאן</a>.<br /> אני באופן אישי מאמין שגם את תלמדו דברים אחרים (ואפילו איפיו"ח) ותקדישו את הלימוד לרז, זה יעבוד.<br />וכמובן, הכי טוב זה פשוט <a href="http://www.youtube.com/watch?v=PsbQZlksEME&amp;feature=PlayList&amp;p=5794333EAA7FD8C5&amp;index=0&amp;playnext=1" target="_blank">להתענג על השירים של כוורת</a>.<br /> <br />וזכרו!<br />אל תסתכל על הפסנתרן, תסתכל לו על הידיים!</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-2251432332951100160?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-76609857787444082532008-11-07T22:26:00.001+02:002008-11-07T22:26:47.571+02:00<div style="text-align: right;"> <br /> <br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CUsers%5CDOWI%5CAppData%5CLocal%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} a:link, span.MsoHyperlink {color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {color:purple; text-decoration:underline; text-underline:single;} @page Section1 {size:8.5in 11.0in; margin:1.0in 1.25in 1.0in 1.25in; mso-header-margin:.5in; mso-footer-margin:.5in; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">חרדי נכנס לכנסיה ומתחיל לשיר שירים ג'אמייקאנים...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">נשמע לכם התחלה של בדיחה? לא ממש.... לפני כמה שבועות היינו כאן בהופעה של "מתתיהו", זמר חרדי שמבצע שירי ראגי. בכלל הטראנד של שירי ראגי עם מקור יהודי הוא מאוד מעניין, הרי הרבה מאוד מהטקסטים שלנו מבוססים על דיכוי ועל כמיהה לחופש ולהגשמה. אני ממליץ בחום להאזין לכמה מהשירים שלו (השיר החביב עלי "<a href="http://il.youtube.com/watch?v=vJ5FvaASrs0">אם אשכחך ירושלים</a>").<span style=""> </span>ההופעה נערכה באולם "<<span style=""> </span>>" שהוא למעשה היה בעברו כנסייה, והוסב לאולם הופעות. למרות שכל הסממנים הנוצרים הוסרו מהבניין, קל להבחין למה שימש הבניין בעבר, התקרה הגבוהה והחלונות הצרים המאיימים נצבעו בצבעים שונים, ובמרכז הבמה עומד הכוכב התורן לו כולם מריעים, במקום לפסלו של יש"ו. מעניין מה מרגיש הגבאי של הכנסייה הזו....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">כנסיות לשעבר הוא מחזה מאוד נפוץ בעיר הזו, אינני יודע אם זה בגלל שנבנו חדשות, או בגלל שהאוכלוסייה השתנתה, אבל בתקופה הקצרה שאני נמצא כאן, הספקתי כבר לראות אולם הופעות שהיה כנסייה, מועדון לילה שהיה כנסייה (ושם דווקא שימרו את הסממנים הנוצרים והפכו אותו למעין טירת ערפדים), ספרייה שהייתה כנסייה, מחסן שהיה כנסייה, ואפילו בית הספר לימי ראשון של היהודים כאן, היה כנסייה בעברו, ועכשיו מתנוסס עליה דגל ישראל תחת הדגל האמריקני. רק הכנסייה של מושיק הפכה לאורנג'אדה....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">מאוד מעניין גם השיקולים הארכיטקטוניים ב"<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94">קתדרלת הלמידה</a>" של האוניברסיטה של פיטסבורג. המבנה הענק הזה, שמפורסם גם בזכות כך שכל כיתה בו מעוצבת ברוח מדינה אחרת בעולם (טרם ביקרתי בתוך הכיתות) מעוצב כמו כנסייה ענקית (בויקיפדיה קוראים לזה סגנון גותי). המבואה הענקית שבמרכז המגדל בנויה מקשתות ענקיות ומאימות, החלונות צרים וארוכים, אבל ההבדל המשמעותי, הכיסאות אינם מסודרים בשורות, אלה בתפזורת סביב שולחנות. המתכנן גם הקפיד לשמר סממנים כנסייתיים מובהקים, כמו הכסא של הבישוף (או איך שלא קוראים לאנשים החשובים בכנסיה). כסא "אליהו הנביא" ענק, עם מסעדים ומשענת עד חצי המלכות, ולצידו שני כסאות קטנים (לנושאי הכלים?). מוצבים כנגד כל אחד מעמודי התמך. אינני יודע אם עיצוב זה נוצר בכוונה כדי לזלזל בכנסייה, אבל לראות פקצ"ה עם האי-פוד שלה מסמסת לחברה מהכסא הזה, ועל הכסא ממול קוראני נרדם, זה מראה משעשע. אך אל דאגה, במרתף שנמצא קומה אחת מטה, יש מקדונלדס וסטארבאקס.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><o:p> -----</o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">פיל בחנות חרסינה</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"> <br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">לאחר החוויות המעוררות שעברנו בטורנטו, החלטנו שאנחנו משנים גישה, ואנחנו מתנהגים קצת יותר כמו תיירים בעיר שלנו. אז השבוע עצרתי באיזור הלא נודע שבין תחנת האוטובוס שלי לזו של האוניברסיטה, ונכנסתי לבית הקפה </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>61c</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span> שנקרא כך על שם קו האוטובוס שאנו נוסעים בו יום יום ששמו השגור בפינו הוא </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>61</span><span lang="HE">ג'. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">בית הקפה הזה ידוע באוכלוסיית האומנים והיוצרים הפוקדים אותו מידי יום (ואם הייתי תל-אביבי פלצן וודאי הייתי אומר שזה ה<שקר כלשהו> של פיטסבורג, אבל ברוך שלא עשני תל-אביבי).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">לכאורה, בית קפה, בו הקפה ניגר מהמכונות ולקופאית חיוך מודבק. אבל המבט על שולחנות בית הקפה מעלה מחזה קצת שונה. אנשים גוזרים חותכים רושמים (שזו מילה מתלהבת למציירים עם עפרון...) וכמובן, יוצרים במחשב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני לעומת זאת פתחתי את המחשב והתחלתי לרשום לכם. אבל אז החלו המבטים.... אנשים נאורים, שוודאי הצביעו לאובמה למרות, ואפילו בגלל שהוא שחור, לא יכולים להבין מה מהות העוף המוזר שנכנס להם למרחב המחייה. זה לא חלילה בגלל הצבע, הרי לכמה מחבריהם הטובים יש צבע זהה. זה גם לא בגלל המוצא הגיאגרפי, הרי כולם נוצרו באותה הדרך. אבל על השולחן, בהפגנתיות, בלי בושה ובמבט תמים, מחשב של אי.בי.אמ. הוא דבר לא מקובל במחזותיהם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">בספריה של </span><span dir="ltr">Tepper</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>, בית הספר למנהל עסקים (בו רוב הקורסים שלי), לכולם יש </span><span dir="ltr">x61</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>, למתלהבים יש טאבלט, ולמוזרים יש </span><span dir="ltr">T</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אבל כשעוברים לעולם האומנים, העולם שונה לגמרי. לכולם יש </span><span dir="ltr">macBook</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>, למתלהבים יש </span><span dir="ltr">macAir</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span> ולמוזרים יש את ה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span> macBook</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span> בשחור.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">וכל מה שאני רוצה להגיד, זה שכל המחשבים נוצרו שווים - <span style=""> </span>בסין (וכמובן שהטינקפאד טוב הרבה יותר).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">המונח "אוניברסיטה" מאגד בתוכו את המהות שהוא מקום המאחד</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>(Uni)</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span> את המגוון (</span><span dir="ltr">versity</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>). הטכניון הוא אינו אוניברסיטה, אלה "מכון טכונולגי". והמשמעות היא מעבר לשם, היא גם באה לידי ביטוי במגוון (או חוסר המגוון) של התחומים שיש בו. השכנים שלנו לבניין של </span><span dir="ltr">Tepper</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span> הוא הבניין של </span><span dir="ltr">CFA – College of Fine Art</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">– הקולג' לאומנות בסדר. המבנה שמכיל בתוכו את כל הלימודים ההומניסטים. שזה כולל ארכיטקטורה, ספרות, בלשנות, אומנות ויזואלית (שם פלצני לציור), עיצוב גראפי, תואר בכינור, פסנתר, ועוד ועוד.<span style=""> </span>מרענן מאוד לשבת לפעמים במסדרונות הפקולטה שלהם, ולראות את כל האנשים המוזרים שעוברים שם, ולשמוע מבין הכיתות את המוזיקה בוקעת. (ואתם יכולים לנחש שיחס בין מספר הבנים לבנות שם הוא שונה). מצד שני, עם כל העניין שבדבר, הצד הציני שלי לא יכל שלא לשאול "אתה משלם 56 אלף דולר לשנת לימודים כדי ללמוד את ההיסטוריה של השפות הצפון אירופיות – ומה תעשה עם זה אחר-כך!?" <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">---- <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"> <br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">השבת יצאנו ל"שבתון" שזה אירוע של חב"ד בניו יורק. אנחנו מתארחים בביתו של הרב קליין, שהוא ברחוב 750 Eastern Pkwy Brooklyn NY </p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">שזה בדיוק 10 בתים <a href="http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213&amp;ie=UTF8&amp;ll=40.673868,-73.941808&amp;spn=0.006884,0.020299&amp;z=16&amp;layer=c&amp;cbll=40.669383,-73.94286&amp;panoid=D2tjBfB7H4l_6hpnA7mxXQ&amp;cbp=2,182.74988554533843,,0,-4.232987948678619">מביתו</a> של <b>ה</b>רֵבֵּי המפורסם מליובאוויטש.</p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">ודאי זו הולכת להיות חוויה מעניינת שאספר בהמשך.</p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"> <br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">אז שבת שלום לכולם! <br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"> <br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">חן וירדן, תודה רבה, אבל אייל כותבים עם שתי "י" ;)</p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">(סתם, שיזכה למצוות לחופה ולמעשים טובים)</p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"> <br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;">בהצלחה לפנינה בדרכה החדשה! <br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><o:p> <br /></o:p></span></p> </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-7660985778744408253?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-28127969116224125662008-11-04T06:02:00.007+02:002008-11-05T20:04:37.776+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CUsers%5CDOWI%5CAppData%5CLocal%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} a:link, span.MsoHyperlink {color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {color:purple; text-decoration:underline; text-underline:single;} @page Section1 {size:8.5in 11.0in; margin:1.0in 1.25in 1.0in 1.25in; mso-header-margin:.5in; mso-footer-margin:.5in; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"></span><span dir="ltr"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>(על בסיס</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span dir="ltr"><a href="http://il.youtube.com/watch?v=GAvITuLq3Rg"><span dir="rtl" lang="HE">שער שש, א. ברמן</span></a></span><span lang="HE">)</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="rtl"></span><i><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>"דור שלישי לכיסאות פלסטיק עם המשענות,שער 126</span></i><i><span dir="ltr"> <br /></span><span lang="HE">אביו אמר לי "ראשון אחד, בן, כל זה יהיה שלך!", שער 126</span></i><i><span dir="ltr"> <br /></span><span lang="HE">המקומות מסומנים, עם 500$ אף אחד לא סומך על השני בשער 126</span></i><i><span dir="ltr"> <br /></span><span lang="HE">והצופה שמהצד לא יבין מה מיוחד בשער 126</span></i><span dir="ltr"></span><i><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>. <br /> <br /></span><span lang="HE">מכאן הדשא נראה תמיד הכי ירוק</span></i><span dir="ltr"></span><i><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>, <br /></span><span lang="HE">מכאן הניצחון מרגיש הכי מתוק</span></i><span dir="ltr"></span><i><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>. <br /></span><span lang="HE">ואם אתה רוצה לצאת, שבע שעות לברוח</span></i><span dir="ltr"></span><i><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>, <br /></span><span lang="HE">שבע שעות לשכוח</span></i><span dir="ltr"></span><i><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>, <br /></span><span lang="HE">תבוא, תשב איתנו בשער 126</span></i><span dir="ltr"></span><i><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>.</span></i><span dir="ltr"> </span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>"</span><span dir="ltr"> <br /> <br /></span><span lang="HE">קבוצת הכדורגל האמריקאי (פוטבול) המקומית נקראת "המבורזלים של פיטסבורג"</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span> Pittsburgh Steelers</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span> בדומה לקבוצה הירושלמית, גם הצבעים שלהם הם שחור וצהוב, אבל הם קוראים לזה שחור וזהב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אחד הסעיפים הראשונים שמעבירים בחפיפה למבקרים בפיטסבורג היא האהדה המטורפת של התושבים המקומיים לקבוצה הזו. בעקרון, כשיש משחק, כל העיר נסגרת (עינו <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1279880">בערך מורחב שכתב שליח הסוכנות</a>) כיוון שיש כאן רק קבוצה אחת בליגה הלאומית, אין דבר כזה "דרבי" ולכן לכל משחק חוקים משלו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">באצטדיון היינץ (על שם הקטשופ המפורסם שמיוצר גם הוא בפיטסבורג) ישנם 65,000 מושבים (לעומת 22 בטדי) ובכל פעם שיש משחק האצטדיון מתמלא.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">למרות שאנני מבין את החוקים של המשחק, הלכתי בשבת שלפני שבועיים לצפות במשחק של נבחרת "פיט" (שזה בעצם כמו לספר לכם על בית"ר ולהגיד שהלכתי למשחק של הפועל אוניברסיטת באר-שבע, אבל כתבתי את זה ככה שלא תשימו לב, כי יש מספיק התלהבות גם סביב המשחקים הללו)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">החוויה כמובן מתחילה כבר בדרך לשם, בפקקים, אבל פקקים הם פקקים, וכמו בכל מקום הם מעצבנים פקקופוב שכמוני. אבל ממרומי המחלף שנכנס לחניון הענק אפשר לראות כבר את האווירה המיוחדת. ה"מקצוענים" שלא רוצים לעמוד בפקקים, מגיעים שעה וחצי קודם, והם, שיכללו את השיטה של החבר'ה של לאוניד, ובמקום סתם לשתות וודקה על הבגאז' לפני המסיבה, הם עושים פיקניק שלם. המנהג הזה קיבל את השם </span><span dir="ltr">Tail-Gate </span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span style=""> </span>או בשפת הקודש, על הזנב בשער. החלק האחורי של משאיות ה"פיק-אפ" (או טנדר) נקרא הזנב, והמקום ממנו נכנסים לאצטדיון נקרא השער. הפקה שלמה של מנגל פחמים, בירות וסלטים לבחורות (ולאופיר) על שולחן מתקפל באחוריים של הרכב.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">את מקום החנייה שלך אתה לא בוחר לבד, אלא כל החבר'ה שנפלו מקורס מכוויני טייס משתמשים באותם מקלות ההנחיה כדי להכניס אותך למקום החניה הפנוי הסמוך (כנראה שחלק ניכר מהקורס הוא מילוי שורות בטטריס).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">הכניסה לאצטדיון מזכירה מאוד כניסה לרפת (אם אתה הפרה), ולאחר הבדיקה הביטחונית (יש נשק?) נוהרים אלפי האנשים ומתפזרים בין השערים השונים. עשרות סדרנים מבטיחים שכל אחד יישב במקומו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אני לא אספר לכם את <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C#.D7.9E.D7.94.D7.9C.D7.9A_.D7.94.D7.9E.D7.A9.D7.97.D7.A7">כל חוקי המשחק</a> כרגע, (כי זה ממש לא מעניין אם אתם לא ממש צופים בו) אבל הדבר שהכי הפתיע אותי הוא שגם קבוצת פוטבול, כמו גדוד חי"ר, מחולקת ל3 פלוגות. רובאית, מסייעת ופלס"ר. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">לכל אחת מהקבוצות תפקיד שונה, וכל 11 השחקנים מתחלפים בהתאמה למצב המשחק הנוכחי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">למסייעת, התפקיד הברור ביותר <b>- <span style=""> </span>הגנה</b>, או כמו שאומרים </span><span dir="ltr">De-fence</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span>, כלומר הם צריכים לתפוס את הטמבל עם הכדור (כדור עלק.... קפסולה מהחומר של הכדורסל) ולהשכיב אותו על הרצפה, בכל האמצעים הדרושים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">לרובאית, התפקיד המנוגד – <b>התקפה</b>, הם צריכים לדאוג שהטמבל עם הכדור לא יושכב על הרצפה מוקדם מידי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">ולפלס"ר התפקיד המוזר ביותר. או כמו שהם נקראים כאן "<b>משימות מיוחדות</b>" שהתפקיד שלהם הוא לעשות את בעיטות הפתיחה, הבעיטות לשער, וכד'.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">זמן המשחק "נטו" של הפוטבול הוא 15ד' כפול 4 רבעים, שזה בסה"כ שעה. אבל בגלל שמדובר בזמן נטו, ורוב הזמן במשחק השעון לא רץ, זה יוצא משהו הרבה יותר ארוך מזה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אז חוץ מהעובדה המרשימה שבכל פעם שמשתנה מהלך המשחק, כל הקבוצה מתחלפת. והעובדה שלשחקנים יש מכשיר קשר בקסדה כדי לתאם מהלכים, דבר ויזואלי מעניין נוסף שראיתי היה "זמן הפציעות".<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">אחד השחקנים נמרח על הרצפה וככל הנראה המצב היה קשה עד כדי כך שעגלת העזרה הראשונה הייתה צריכה להגיע אליו (לא ברור איך זה לא קורה לעיתים תכופות יותר כשמדובר באנשים מגודלים שרצים אחד לכיוון השני…). כאשר העגלה עלתה על המגרש, ואחרי שוודאו שלא מדובר במשהו שיכולים לרפא עם ספריי כמו בכדורגל שלנו, ניצבו <b>כל 66 </b>השחקנים, המאמנים ובעלי התפקידים, של <b>שתי</b> הקבוצות משני צידי המגרש, יוצרים צורת ראש חץ, כורעים ברך וממתינים לסיום הטיפול או הפינוי. וכל הקהל בדממה או מריע (כולל הקבוצה המתחרה) ביחד עם תזמורת הצעידה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">תזמורת הצעידה, לא צועדת כל המשחק, אבל ממלאת "שער" שלם. במקום כרסתן עם תוף ואחיו הקוף בחצוצרה, ישנה תזמורת שלמה של תופים וכלי נשיפה, שמפעילה את הקהל לעידוד המתאים. ביחד עם קבוצת המעודדות (שגם הן מתחלקות לשתיים, קבוצה המעודדות וקבוצת הריקוד, או כמו שאני חילקתי את זה כששאלתי מה ההבדל ביניהן, המעודדות היפות, והיפות פחות).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">בזמן המחצית, שכל הקהל יוצא לקנות נקניקיות, בירות, ובובות של הקמע של הקבוצה במחירים מופקעים (ורק מושיק קונה אורנג'דה), תזמורת הצעידה עולה על המגרש ומפגינה ביצועים מרשימים ביותר. לקראת ליל כל הקדושים – "מותחן" של מייקל ג'קסון.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">כיוון שהתזמורת וקבוצות המעודדות כנראה לא מספיקים, ישנו גם מסך ענק שמפעיל את הקהל כדי שיעודד את הקבוצה בסנכרון. <br /><table style="width: auto;"><tbody><tr><td><a href="http://picasaweb.google.com/lh/photo/YdJB7-iyT2HwmJ0xqISSww"><img src="http://lh6.ggpht.com/_F9nUSSQTRvc/SQ_WH0ZDDRI/AAAAAAAABG4/5UrfAgIIVEY/s144/Marching%20band.jpg" /></a></td></tr><tr><td style="font-family: arial,sans-serif; font-size: 11px; text-align: right;">From <a href="http://picasaweb.google.com/dekel3000/CMU">CMU אוניברסיטת קארנגי מלון</a></td></tr></tbody></table> <br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"> <br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">-----<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">היו אופטימיים! – זו הדרך למות שמחים!<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="ltr"> <br /></span><span lang="HE">בסרט מועדון קרב, באחד הדיאלוגים היותר מעניינים, שהגיבורים הולכים</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">לקבוצות תמיכה של חולי סרטן (למרות שהם בריאים לחלוטין) הם מציינים שהסיבה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">שהם עושים את זה היא שרק כשאנשים חושבים שאתה הולך למות, הם ממש מקשיבים</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">למה שיש לך להגיד במהלך שיחה, ולא רק ממתינים לתורם לדבר</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>. <br /></span><span lang="HE">בגלל שהשבוע הזכיר המרצה שלי לממשקי אדם-מחשב את הפרופסור ראנדי פאוש (שהם</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">שלו כאן עכשיו הוא כמו השם של רבין ב96), החלטתי שהגיע הזמן לצפות ב</span><a href="http://il.youtube.com/watch?v=ji5_MqicxSo"><span lang="HE">ההרצאה האחרונה ראנדי פאוש</span></a><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>. </span><span lang="HE">בהתרשמות כללית מדובר בעוד פרופסור אמריקאי שמאוד מאוהב בעצמו, אבל בגלל</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">הנתון שאת ההרצאה הוא נתן בידיעה שהוא הולך למות, נפתח עוד חלון להקשבה. </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span style=""> </span></span><span lang="HE">מדובר בשעה, שש עשרה דקות ושבע עשרה שניות, שזה כמו אורך ממוצע של</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">סרט</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span>. <br /></span><span lang="HE">ההרצאה מכילה הרבה נקודות מעניינות ומעוררות השראה, וגם מספיק מצחיקה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">ומשעשעת כדי להשאיר אותך ער. לא יצאתי עם תובנות חריגות לגבי החיים, אבל</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">אני ממליץ לכם ערב אחד להזמין פיצה עם החבר'ה ולצפות בהרצאה על הכורסה</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span> </span><span lang="HE">בסלון על תקן של סרט לילי בינוני. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"> (רק שימו לב שאתם נותנים ליוטיוב כמה דקות "לאגור" את הוידאו.... כדי שתוכלו לצפות ברצף). <a href="http://il.youtube.com/watch?v=ji5_MqicxSo">http://il.youtube.com/watch?v=ji5_MqicxSo</a></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="ltr"> <br /><!--[endif]--></span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">----- <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">עדכנתי עוד כמה תמונות ספורות באלבום.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE">החל מהשבת האחרונה נשארו לי עוד 93 שנים למנאייק (לפי התחזיות האופטימיות).... והפז"מ דופק, תודה לכולם על המילים הטובות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span dir="ltr"> <br /></span><span lang="HE">מזל טוב לחן וירדן על הולדת הבן.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"> <br /></span></p> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-2812796911622412566?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-44409852840595180592008-10-22T19:30:00.012+02:002008-10-22T20:45:58.878+02:00כמה אנשים העירו לי שאני לא כותב על חוויות אלה סתם מספר סיפורים כללים, אז הפעם אני אספר לכם על הטיול שעשינו בחג לטורנטו. זה ארוך יותר מבדרך כלל, את תתכוננו... ותקחו את זמן (או שכרגיל תמחקו בלי לקרא בכלל ותסננו "למה לעזאזל אני ברשימת תפוצה שלו")<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />בחול המועד השנה, החלטתי שאני לא מוותר על המנהג הקבוע, ויוצא לטייל.<br />כיוון שפיספסנו כבר 4 ימי לימודים (וצפוי עוד יום כזה בשמחת תורה) החלטנו שנצא בשישי ל<a href="http://technion.net/wiki/index.php/%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%AA">ציפה ודאית</a> גלותית IV - אתגר המים הלבנים.<br />התחלנו בביצוע סקר שוק והגענו לעסקה לא רעה שבה אנחנו יכולים לשכור רכב ב 25 דולר ליום. כשהגענו לקחת את הרכב, הסתבר לנו שאנחחנ וצריכם להוסיף עוד 13 דולר ליום על ביטוח, ועוד 11 דולר ליום על נהג נוסף (כדי שאני לא אאלץ לנהוג כל הדרך) ועוד 2 דולר מס (ובנוסף, כמובן מע"מ של 7%).<br />אבל לפחות קיבלנו GPS בלי לשלם עליו, כי לא היה להם כוח לנתק אותו מהרכב שלנו.<br /><br />התחלנו את הנסיעה אחרי שוודאנו שאנחנו זוכרים את כל חוקי התנועה המוזירים של אמריקה (מותר לפנות ימנה באדום, אם יש ירוק שמאלה, זה לא אומר שאתה יכול באמת לסוע שמאלה, כי גם למי שבא מולך יש ירוק - כמה הגיוני...)<br />הקול הנשי במכשיר הGPS הבהיר לנו מהר מאוד למה בחרו המתכננים לשים קול נשי במכשיר - כדי שהמשתמשים ידעו כבר משמיעה עד כמה איכותית יכולת הנווט של המכשיר.<br /><br />תחילת הסיעה הייתה על הכביש המהיר I79 צפונה. במהלך כל הנסיעה היינו מוקפים בעצים בשלבי שלכת שונים. מה שמוביל למחזה מאוד צבועני בשלל גווני חום-אדום-ורוד ואפילו סגול. בעוד בגן בארץ העונה הכי צבעונית היא האביב, כאן הסתו צבעוני הרבה יותר ולא מסתכם בנחליאלי וחצב.<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9j9OITFoI/AAAAAAAABAE/46_sb4HvLSg/s1600-h/IMG_0040.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9j9OITFoI/AAAAAAAABAE/46_sb4HvLSg/s320/IMG_0040.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260032793208100482" border="0" /></a><br />לאחר שעתים וחצי חלה תפנית דרמתית בנסיעה! פנינו ימינה לכביש I90. והמשכנו בנוף זהה. אני מניח שלו היתה לי השכלה כמו של אורי האגרונום, הייתי מרותק מסוגי עלי השלכת השונים. אבל כיוון שני לא, הנושא התחיל קצת לשעמם ונתקפתי געגועים לארץ שבה בנסיעה במשך זהה עוברים מנוף של הר מושלג למישור בזלתי, גבעות ירוקות חופים זהובים ומדבר (ואפילו אפשר לצוף בוודאות על אגם מלוח).<br />אז החלתנו לעצור להתרעננות <a href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2716993,00.html" target="_blank">בפונדק ורדה</a>.כיוון שלא מצאנו משהו דומה, החלתנו לעצור אצל הM הצהובה המוכרת.<br />לוטם קנתה המוברגר בדולר, אני קניתי צ'יפס בדולר ומילקשיק בדולר ורק מושיק קנה אורנג'דה. שאלנו אותנו "<a href="http://www.youtube.com/watch?v=2bqxK0l1cYc" target="_blank">מה יש לך מאורנג'דה מוש</a>יק?!" והוא אמר שיש לו מבחן עכשיו, ורק לאחריו הוא יחליט אם הוא מצטרף אלינו או לא.<br /><br />המשכנו בנס<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9k94mbG6I/AAAAAAAABAM/HqJVNjpgW3Q/s1600-h/IMG_0045.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 183px; height: 137px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9k94mbG6I/AAAAAAAABAM/HqJVNjpgW3Q/s320/IMG_0045.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260033904120372130" border="0" /></a>יעה לאורך אגם אירי. לקרא לדבר הזה אגם, כשאנחנו קוראים לשלולית שנשארה מהכנרת "ים" זה מאוד משעשעש. ואחרי כשעתיים נוספות של נסיעה ושני מקטעי כביש אגרה הגענו לצד העליון של מפלי הניאגרה.<br />עצרנו בנקודה שנקראת שלושת האיים ששם רואים את הזרימה המטורפת של המים לפני מפל. ואת מה שנראה כמו אדים שעולים מהאיזור.<br /><br />בין קנדה לארה"ב מחבר "גשר הקשת" ובכל אחת מהגדות ניצב מעבר גבול לכניסה למדינה השכנה. כיוון שלא בודקים אותך ביציאה, אלה רק בכניסה, קרו מספר מקרים של אנשים ששכחו את הדרכון שלהם ולא הורשו להכנס לקנדה, כשניסו לחזור בחזרה לארה"ב - גם לשם לא הורשו לכנס ונשארו "תקועים" על הגשר. (אז אל תשכחו דרכון!).<br />שילמנו גם את האגרה לגשר הזה ונכנסנו לקנדה לאיחוד המרגש עם ליאת שנראתה זוהרת מתמיד. הצטלמנו מחובקים, עם המצלמה שלי, עם המצלמה של לוטם, עם המצלמה של ליאת, ועם המצלמה של ידיד של ליאת מהלימודים, איתי. (אף פעם לא הבנתי למה צריך לצלם מלא פעמים אם המצלמות דיגיטליות). ורק מושיק הצתלם עם אורנג'דה! שאלנו אותו "מה יש לך מאורנג'דה מושיק!?" אז הוא שלח לנו סמס שהוא החליט להצטרף אלינו והוא יגיע למחרת.<br />צהלות שמחה רבות בקעו מגרונינו, וחיפשנו דרך לבטא את השמחה. אומנם החג היחיד שבו אנו מצווים מהתורה לשמוח הוא סוכות, כשראינו אנשים מחופשים לדרדסים, הנחנו שמנהגי פורים יכולים להתאים גם הם. רכשנו לנו גם תחפושת דרדס וקיבלנו במתנה שייט לתוך המפל על סירה שנקראת MAID of the MIST. המילה MIST למי כמוני לא יודע, זו מילה לרסיסי המים העולים לאוויר בשל שצף המים העז. בתחילה זו הייתה הרגשה מוזרה שיש מילה שאין לה תרגום ישיר לעברית. אבל במחשבה מעמיקה, למרות שהיה לי קשה לראות את ההבדלים בין מפל התנור למפל הפרסה (המפל הגדול מבין השניים), התופעה הזו של רסיסי מים שעולים בגלל זרימה חזקה יתכן ונעלמה מעינו של דובר השפה העברית הקדום.<object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-323bc2734a5a120b" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v23.nonxt6.googlevideo.com/videoplayback?id%3D323bc2734a5a120b%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1331439616%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D83763FAF61F7BABA952F22121A3C2066D901B1D9.4A07191C627F3487AF39FE4C95BA9AE31C4EBD38%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D323bc2734a5a120b%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DfTw-0zY_18W6rgBOkN60qn9eXws&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v23.nonxt6.googlevideo.com/videoplayback?id%3D323bc2734a5a120b%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1331439616%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D83763FAF61F7BABA952F22121A3C2066D901B1D9.4A07191C627F3487AF39FE4C95BA9AE31C4EBD38%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D323bc2734a5a120b%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DfTw-0zY_18W6rgBOkN60qn9eXws&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object><br />השיט בתוך אגם אונטריו שאילו זורמים המים וצפיה במפל המים האדיר הזה גורם להבנה שיש דברים שלא עוברים בתמונות ובווידאו (אולי בהיי דפנישן כן, עוד לא צפיתי בטלוויזה כזו). נחשול המים האדיר היורד בכל שניה ומרסק על הסלעים כקצף לבן ואוורירי ממש נראה לא אמיתי גם כשהוא מרטיב את תחפושת הדרדס החדשה שלך.<br />במפל נופלים כ2400 מטר מעוקב של מיים בשניה כלומר בכ12 יום ממלא את כל הכנרת (ממצב בו היא יבשה לגמרי). המפל נופל מגובה של כ51 מטרים לאגם בעומק של 56 מטרים. הזרימה של המיים היא כל כך חזקה שהיא מכרסמת כמטר וחצי מהסלע בשנה ("מים ישחקו אבן באבו-אבוע..")<br /><br />לאחר השייט והסיור בסביבת המפל ובאיזור התיירות הצבעוני שבנו סביבו (שכולל גם מינ<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9qN0Ew10I/AAAAAAAABAU/3DhL8wxQFJU/s1600-h/IMG_0444.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9qN0Ew10I/AAAAAAAABAU/3DhL8wxQFJU/s320/IMG_0444.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260039675341494082" border="0" /></a>י כרמלית), נסענו לעיירה סמוכה שנקראת "ניאגרה על האגם". העיירה הציורית הזו ידועה בכרמים הרבים שיש בה, וברבים מהם מוצבים ייקבי בוטיק המציעים טעימות חינם מתוך תקווה שתרכוש אח"כ גם את היין שלהם. ואם מציעים לנו חינם, וודאי שנקח! אז אני טעמתי יין אדום, ליאת טעמה יין לבן, לוטם טעמה יין קינוחים - ורק מושיק טעם אורנג'דה! שאלנו אותו "מה יש לך מאורנג'דה מושיק?!" ופתאום הוא הודיע לנו בצער שהוא לא יוכל להגיע לאיחוד המרגש. מזל שהיה לנו את כל היין הזה להטביע את יגונינו, כי הרי יין ישמח לבב אנוש, ובשורות רעות מדכאות, אז בסה"כ יצאנו פייטים, וככה גם לא הייתה בעיה להמשיך לנהוג. אז לאחר השקיעה שמנו את פעמינו (או ליתר דיוק את 6 הפעימות של המכונית) לכיוון טורנטו.<br /><br />התחנה הראשונה שם הייתה בדירה של ליאת, שהסתדרה בדירת סטודנטים הזויה שממש לקוחה מסיט-קום אמריקאי. שני שותפים מקסימים, בעל הבית שגר במרתף. כולם חיים בקומונה אחת של צחוקים. לאחר שהכנסנו את הציוד יצאנו לרובע האיטלקי, רחוב קולג', שבו ממוקמים רבים ממקומות הבילוי. לאחר חיפוש חנייה מאומץ כמו בתל-אביב, הלכנו על הרחוב וצפינו במקומות השונים. רחוב גדוש וארוך של מועדונים בתי קפה, פאבים לכל סוגי הקהל ולכל סוגי המוזיקה - והמשותף לכולם - כולם נסגרים ב2:00, ולא מגישים אוכל אחרי 12.... וכל כך רצינו צ'יפס בטטה.<br />כשחזר<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9q5jJ-hWI/AAAAAAAABAc/EdlGfqkTW6I/s1600-h/IMG_0511.JPG"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer;" src="http://2.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9q5jJ-hWI/AAAAAAAABAc/EdlGfqkTW6I/s200/IMG_0511.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260040426714203490" border="0" /></a>נו לרכב גילינו פתק צהוב קטן על החלון שרמז לנו שחנינו במקום אסור כי אין לנו "מדבקה איזורית" (איך לעזאזל היינו אמורים לדעת שצריך כזו!?). לפחות בטורנטו הקנס הוא סביר, 30$ ולא כמו בארץ 100 שקל! החוויה הזו גרמה לנו להבין שמוטב להשאיר את הרכב בחנייה אצל ליאת ולהשתמש בתחבורה הציבורית המעולה כאן.<br />מערכת משולבת של אוטובוסים חשמליות ותחתית, הכל בכרטיס אחד - והמחיר - ללא תחרות!.<br />לחברת החתחבורה הציבורית קוראים The Toronto Transit Commission או כפי שהיא מכונה בפני המקומיים TTC. הססמא אומרת "גברת, ברכב אל תתסעי! יש TTC !"<br /><br />בבוקר המחרת יצאנו לסיור בעיר עם ליאת, הלכנו באיזור של היאפים, שם יש חנויות הזויות מעוצבות ביחד עם באסטות של סינים. ומלא מכוניות צבועות בצבעים משעשעים. לאחר מכן הלכנו לשוק ששם היה מאוד משעשע, כשאתה נכנס לשוק אתה מרגיש כאילו אתה בתוך שוק, רק עם מבטא קנדי. באסטיונר לקישואים שמציע הנחה לאנשים שנראים טוב (וכמובן "לא לא אדוני, לך לא מגיע הנחה"). בסטיונר לשטרודלים שאומר שלפתוח את היום בלי שטרודל זה כמו לפתוח את היום בלי אור השמש (שזה לדעתי קורה כאן לא מעט בחורף). והשיא באסטיונר שמוכר סלט תפוחי אדמה "תקנו סלט תפוחי אדמה! - זה כמו גלידה - רק עם גושים...". ליאת ולוטם קנו קערת פירות, אני קניתי לי מיץ, ורק מושיק קנה אורנג'דה! אמרנו לו: "מה יש לך...." (כבר הבנתם את הקטע נכון?)<br /><br />אח"כ עברנו באיזור בית הובוילר, שבו יש כל מיני בתי עסק עם קונספט ברור.<br />חנות שבה מיצרים שוקולד מפולי קקאו גולמיים, מבשלת בירה. חנות לדגמי מכוניות, חנות למערכות קולנוע ביתי. ומעניינת במיוחד החנות עם המוצרים של עיצב תעשייתי, בה ראינו המון המון רעיונותו שהיו יכולים להיות מוצר של הקורס "תכן המוצר" (וגם בלי קשר זה היה ממש מגניב).<br /><br />בלילה הוזמנו למסיבת בית של החברים של השותף של ליאת.<br />דמיינו בית עם מלא חדרים, חשוך לגמרי, עם מלא שנקינאים קיצוניים גודשים אותו - ומוזיקה שלא עובדת.... היה הזוי ומעניין גם יחד.<br /><br />לאחר מכן ליאת היתה<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9sXThm1bI/AAAAAAAABAs/M2gqZk1EH-I/s1600-h/IMG_0569.JPG"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer;" src="http://1.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9sXThm1bI/AAAAAAAABAs/M2gqZk1EH-I/s200/IMG_0569.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260042037426050482" border="0" /></a> צריכה ללמוד למבחנים, אז הלכנו לאיזורי התירות היותר מפורסמים, עם המעבורת הפלגנו לאים שממול לעיר, כדי לצפות ב"קו השמיים" ולחזות ב"מחט של טורנטו" שהוא מגדל תצפית ותקשורת המתנשא לגובה של 553 מטרים. קומת התצפית היא בוגבה של 342 מטרים ובה יש רצפת זכוכית, שזה די מגניב, ואפילו טיפה מפחיד. מהתצפית עצמה אפשר לראות ממש למרחקים, ובים טוב, אפשר אפילו לראות את החרמון.<br />ההרגשה על האיים הייתה של מושב בגליל, שזה די מגניב בהתחשב בעובדה שזה רק 6 דקות בסירה. אם אתה מספיק עשיר אתה יכל לקנות לעצמך סירה, ולשוט כל יום לעבודה (המרינה ממש במרכז העיר) ובכך להמנע מהפקקים.<br /><br /><br />בלילה הלכנו ללנוה פארק של טורנטו שנקרא "ארץ הפלאים של ק<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9roExV78I/AAAAAAAABAk/jG8F_2NBjuA/s1600-h/IMG_0548.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SP9roExV78I/AAAAAAAABAk/jG8F_2NBjuA/s200/IMG_0548.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260041226011668418" border="0" /></a>נדה" שהוא בבעלות סיזר פוינט שהם מובילים ברכבות ההרים בעולם. היה מגניב לאללה, הלכנו לשם בלילה בגלל שיש להם קטע כזה בחודש שקודם לליל כל הקדושים בו ברחובות הלונהפרק מסתובים אנשים מחופשים למפלצות ומנסים להפחיד אותך. נחמד.<br /><br />הקטע הזה של לפני ליל כל הקדושים מחרפן כאן את המקומיים, בהמלצתו של קלם, השותף של ליאת, הלכנו ל"מצעד הזומבים" מעל ל1000 אנשים, פרטיים לגמרי, שהחליטו להתחפש לזומבים ולצאת לעדלאידע ברחובות העיר בחיפוש אחר "מוח" לאכול. ממש נחמד לראות את הכמות של האנשים ששתפו פעולה, ואיך הם נשארים בדמות לאורך כל המצעד.<br /><object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-76303214a8c56278" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v11.nonxt3.googlevideo.com/videoplayback?id%3D76303214a8c56278%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1331439616%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D2B624587CB5BB5CEFD90A44FEEAA57E823199FFB.4C4E5B05923C73E5C3B0ED939520585AE751771B%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D76303214a8c56278%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DgE8QPyL1IkS-Foein2KIJdmOLlQ&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v11.nonxt3.googlevideo.com/videoplayback?id%3D76303214a8c56278%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1331439616%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D2B624587CB5BB5CEFD90A44FEEAA57E823199FFB.4C4E5B05923C73E5C3B0ED939520585AE751771B%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D76303214a8c56278%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DgE8QPyL1IkS-Foein2KIJdmOLlQ&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object><br />לקינוח עשינו סיור באוניבסיטה של ליאת (או בשמה הרשמי "האוניברסיטה של טורנטו") וראינו כמה מבנים עתיקים מאוד יפים (שאפשר לדמיין סוסים רצים בהם מבעד לשערים) וכמה מבנים חדשים ממש מדליקים (שאפשר לדמיין חלליות מרחפות עוגנות ליידם).<br /><br />מיד כשעזבנו התחיל לרדת גשם, ובנסיעה לילית ארוכה, עם עצירה במסעדת נהגי משאיות, חזרונו לפיטסבורג עיר האורות כדי לגלות 54 הודעות שלא נקראו...<br /><br />אז כמובן, לפני שאסיים, תודה רבה לליאת על האירוח המטריף!<br /><a href="http://picasaweb.google.com/dekel3000/xNKUsE#">אלבום התמונות מטורנטו</a><br />----<br /><br />אתמול הספקתי ללכת כאן להקפות (שאת השתים האחרונות עשינו סביב לגדר שסיפרתי לכם עליה בשבוע שעבר). היה ממש נחמד, אבל פתאום חשבתי על זה, שלמעשה אנחנו רוקדים ושמחים עם ספר החוקים - איזה דבר יפה זה אומר על העם שלנו. אתם מדמיינים אנשים משתכרים ומתחילים לנשק את הספר "דיני מיסים" או את ספר ההסטוריה המקומי?<br />ובלי קשר מאוד מעניין אותי אם למישהו יש את הכלים לבדוק. כמה, באחוזם, מהתורה היא חוקים, כמה סיפורים וכמה שושלות? (אני מתכוון אחוזים בספירת מילים או עמודות).<br /><br />אחרי החגים מהנים לכולם!<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4440985284059518059?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-15510231026701555942008-10-15T07:22:00.002+02:002008-10-15T07:25:39.788+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;">עד מתי?!!<br />"לטחון צעירוּת" זה מושג מוכר מאוד עבור כל מי שהיה בצה"ל, לפעמים נדמה שהתקופה בה הייתה בה הפכתה מ"צעיר" ל"צ'ונג" היא אחת התקופות הממצבות ביותר בחיים. כצעיר אתה מסונג'ר הלוך וסנג'ור לעבודות סרס"פ חסרות תחליט, שמטרתן היא אחת ש"תרוויח" את שיכותך ליחידה בזעה. מי שלא כתב באותיות נסקה "כל הרשע כל הפשע עד מתי נוב' 9" מסלעים על רמפה בשבטה, לא יודע כמה עזה היתה תחושת הסיפוק של סיזיפוס בהגיעו לראש ההר.<br /><br />במרכז הדשא של האוניברסיטה כאן ניצבת "גדר" כמו גדרות של אורווה (ויש שיגידו כמו ה"ברזלים" של הערסים, רק מעץ), שבמשך השנים התפתחה מסורת של "כבוד" <a href="http://cmufence.com/">למי שצובעים אותה</a>. לקח לנו זמן להבין מדוע התחושה המוזרה שהייתה לנו בכל יום כשהגענו לאוניברסיטה, עד שהבנו שכל יומיים בערך מתחלף הצבע שלה...<br />החוקים הם פשוטים - החל מחצות מותר לצבוע את הגדר בכל צבע ולרשום עליה כל דבר העולה על רוחכם. אבל אז... מישהו צריך ל<a href="http://www.youtube.com/watch?v=7GuNJuLzZp4">שמור עליה כל הלילה</a> כדי לוודא שהיא לא "נגנבת" על ידי גורם אחר...<br /> אז חברי האחווה שהם "מועמדים לכניסה" בדרך כלל יהיו האחראים לשמור עלייה בשעות הקשות (כל ה*ין בשמיר 2-6 בקור הזה.....)<br />------<br /><br />בימים הקרובים הסטודנים בארץ עושים משהו יותר טוב עם הזמן שלהם, לפני שנתיים השתתפתי בפרוייקט שיקום היערות שלהם, ומאוד התרשמתי, אז אם את מחפשים פעילויות לחוהמ"ס - אני ממיליץ - סטודנטים מובילים ירוק<br /><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3605538,00.html" target="_blank">http://www.ynet.co.il/<wbr>articles/0,7340,L-3605538,00.<wbr>html</a><br /><br />בלי קשר, כידוע סוכות הוא אחד הרגלים, אז אם מישהו רוצה להצטרף <a href="http://maps.google.com/maps?f=d&amp;saddr=32.822455,35.081416&amp;daddr=%D7%94%D7%A8+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&amp;hl=en&amp;geocode=FbfU9AEdyEwXAg%3B&amp;mra=ls&amp;dirflg=w&amp;sll=32.468061,35.293579&amp;sspn=2.048398,3.537598&amp;ie=UTF8&amp;ll=32.301063,35.062866&amp;spn=2.052188,3.537598&amp;z=8">לעלייה לרגל ;-)</a><br /><br />------<br />שלי יותר גבוה משלך!<br /><br /></div><div style="text-align: right;">פעם לא ממש הבנתי מה הקטע של גורדי שחקים, הרי אם יש מספיק מקום למה לא להתפרס.</div><div style="text-align: right;">אבל למי שיצא לבנות מערכת שעוות כזו, שהוא צריך לעבור מאולם ההרצאות בהנדסית לכיתה בתעו"נ, לא מבין למה לעזאזל לא בנו הכל על גורד שחקים אחד (ושל מי לעזאזל היה הרעיון לבנות קמפוס על הר?)</div> <div style="text-align: right;">כאן, באופן מאוד מפתיע, הקמפוס קטן בהרבה, אבל יפה מאוד לגלות שגם כאן, הבניין הותיק הכי גבוה בעיר, הוא הקטדרלה של האוניברסיטה</div><div style="text-align: right;">כבר בפרשה השניה של התורה, פרשת נח, מסופר על כך שלבני האדם היתה שאיפה להרגיש את עצמם בחבר'ה של האלים, ובגלל זה הם החליטו לבנות את מגדל בבל..</div> <div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"> גם היום יש לאנשים שאיפה כזו, אבל עם כל הטרנד של איכות הסביבה יש כאלו שרוצים דווקא לבנות <a href="http://www.facebook.com/group.php?gid=38262978131" target="_blank">מגדלים מחיות פלסטיק</a>, להבנתי יש תחרויות בקרוב...<br /><br />גמר חתימה טובה,<br />חג שמח, ובילוי נעים בפסטיבל עכו! (זה הסנונית שמבשרת על בוא האביב או הנחליאלי שמבשר על בוא הסתיו?)<br /><br /><br />תשבי קרית ביאליק (ואם אתם מכירים כאלו - העבירו אליהם!) - הפנייה הזו היא אליכם - הצביעו גבי בן גלים - <span style="font-family:Courier New;font-size:85%;"><span style="font-size: 10pt;" lang="HE"></span></span><span style="font-family:Courier New;font-size:85%;"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=jrob2Z-8a1I" target="_blank"><span dir="ltr" lang="EN-US">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=jrob2Z-8a1I</span></a></span><br />גם אני רוצה עיר שנותנת משהו לתושבים!<br /><br /> </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-1551023102670155594?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-43214877880144269812008-10-15T07:20:00.002+02:002010-03-21T00:19:29.658+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">חברים יקרים,<br /><br />שחר של עידן חדש נפרש לפנינו בימים אלו,<br /><br />אומנם, לקח לנו יותר מידי זמן לעלות על התגלית הזו, אבל גם ניוטון לא מצא את רומא ביום.<br /><br />מי שקורא באופן קבוע את רשמי בדוא"ל ודאי כבר מבחין בspirit של השינוי....<br /><br />שורות משולבות (Combined) עברית ואנגלית, שבעבר נראו משהו עתידני להיות מסודרות, כעת מאופשרות...<br /><br />סימני פיסוק, במיקום הנכון ללא הוספת "י" מיותר.<br /><br />כן, כן, גילית היום את צירוף המקשים לג'ימייל, שמאפשר לכתוב מכתבים בRTL סוף סוף.<br /><br />הוסיפו Star להודעה זו, והפנימו<br /><br />Ctrl+Shift+X<br /><br />ויתמו כל צרותיכם ומבקשי רעתכם.<br /><br />הרשו לי להודות, לאות "י" ששרתה אותי נאמנה שנים רבות, ולאחל לה הצלחה בהמשך הדרך.<br />לא תמוש מזכרונינו, נשתמש בך רבות במקומת אנטישמים אחרים כגון פייסבוק ושות'.<br /><br />שנה טובה ומפוסקת כראוי לכולם,<br /><br /><br />(* הכותב מניח שאתם משתמשי מחשב נבונים ומשתמשים בדפדפן <a href="http://www.mozilla.com/firefox/">שועל האש</a>)<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4321487788014426981?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-85096649208562005942008-09-29T08:33:00.001+03:002008-09-29T08:35:07.592+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">ראשית כמובן,<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>, שנת שלום ביטחון והצלחה,<br /><i>שתתחדש עלינו <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> ומתוקה</i>, לא רק מצופה בדבש מבחוץ, אלה גם <span class="nfakPe">טובה</span> ומזינה (ואפילו עם חידיקים פרו-ביוטים) מבפנים.<br /><i>שיתמו,יכרתו ויסתלקו אויבינו וכל מבקשי רעתנו</i>, גם הללו העוטפים על עצמם ארשת פנים מכובדת.<br /><i>שנתמלא במעשים טובים</i>, גם לחברים וגם לשכנים.<br /><i>שירבו זכויותינו</i>, שננצל את החופש שבידינו לעשות טוב עם הסובבים אותנו.<br /><i>שיקרעו גזירות מעלינו,</i> ושנזכה לנציגים שטובתינו, ולא טובתם האישית, תעמוד לנגד ענייהם.<br /><i><span class="nfakPe">שנה</span>יה לראש ולא לזנב</i>, שנוביל את העולם למקומות טובים יותר, ולא נגרר למקומות הנמוכים, גם אם הם נפוצים.<br />שישוחררו החבושים ממקום כלאם, ושלא נשכח שהם שם.<br /><br />שתהיי <span class="nfakPe">שנה</span> מלאת שמחה, צחוקים חיוכים ופעם בחודש - מסיבה.<br />וב<span class="nfakPe">שנה</span> הבאה, בירושלים הבנויה!<br /><br />--------<br /><br />טפו טפו טפו,<br />אני לא מאמין באמונות טפלות, כי אומרים שזה מביא מזל רע. . .<br />בשנים האחרות, את האמונות הטפלות החליפו ה"מחקרים" (שחברי מהטכניון שעשו את הקורס "פסיכולגיה תעשייתית" יכולים לספר לכם על התרשמותם) ואת המחקרים מכניסים לתוך מצגות חסרות תכלית, שדורשים מכם לשלוח לכל החברים שלכם בכל מחיר.... (ואם עדיין לא ראיתם את התגובה של מועדון מעריצי הכרמלית לנושא, <a href="http://dilgit.com/carmelit/spam.html" target="_blank">כנסו לקישור הזה</a>)<br />אני זוכר שבאחת המצגות הללו, נטען שאין להכניס את הביצים למקרר עם הקרטון. השאלה שלי, האם זה נכון, (ואם כן אז למה?) , ומה אם מדובר בקלקר כזה, ולא קרטון? (או במילים אחרות אין לנו במקרר כאן מתקן לביצים, האם אנחנו באמת נמות מזה, או שזה מסוכן כמו שמסוכן לאכול סטייקים)<br /><br />-----<br />בהמשך למצגות הללו, אחרי ששרפנו בבית (בקרית ביאליק, לפני כמה חודשים) את הקולט אדים, ניסחנו כמה "טיפים חשובים" כדי שתשלחו לכל החברים שלכם, כי זה באמת חשוב<br />טיפים חשובים למקרה של שריפה<br /><br />1. תמיד הזהרו שלא תתלקח אש מלכתחילה (לא להשאיר סירים ללא השגחה / מוצרי חשמל וכד')<br /><br />2.שריפות של שמן / נוזלים אחרים - אסור לעולם לכבות עם מים! המים "מערבים" את השמן, מתאדים ומלבים את האש!!!<br /><br />3. אם אין מטף בסביבה - מגבת / שמיכה ר<span class="nfakPe">טובה</span>! ניתן למצא כמעט בכל מקום (אפילו המעיל שלכם יכול לעשות את העבודה אם תרטיבו אותו) - חנקו איתה את האש, ואז אפשר להשפריץ מים מעל - כדי שהמגבת עצמה לא תתלקח.<br /> <br />4. רוב הנספים בשריפות נהרגים בגלל שאיפת עשן - ולא מהאש עצמה. אם אתם מנסים לברוח מהאש - תזחלו על הרצפה ותנשמו ממש בגובה הנעליים שלכם - רק כך תמנעו משאיפת הגזים הרעילים.<br /><br />5. בד"כ בבנינים חדשים מפסק החשמל יקפוץ לבד - אולם אם יש לכם גישה מהירה אילו - מומלץ להוריד אותו בעצמכם.<br /> <br />6. כאשר יש חושך - יש להכווין אחרים לכיוון פתחי היציאה בצעקות. אם אינך מוצא את פתח היציאה - הצמד לקיר - ועקוב אחריו - בסוף תגיע לדלת (וכל זאת בזחילה כמובן)<br /><br />7. הטלפון של מכבי האש 102 - גם אם אינכם זוכרים - התקשרו למשטרה 100 - הם כבר יעבירו את ההודעה.<br /> <br />סרטון לגבי שריפות במטבח:<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=qbQEl7JkxSo" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=qbQEl7JkxSo</a><br /><br />אז למה אני מספר לכם פתאום את כל זה? כי אנחנו לא חשבנו על המגבת כשהמטבח שלנו התחיל לעלות בלהבות, ושמחה שלחה את הסרטון, ונזכרתי שלא חלקתי את המידע החיוני הזה איתכם....<br /> <i><br />למדריך הטרמפיסט יש כמה דברים לומר לגבי נושא המגבות: מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבינכוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול</i>.<br /><br />-----<br />מזל טוב לנועה ודותן (אק"א דותנועה) - תבלו בירח הדבש ותחזרו מהר, יוצאי המכינה זקוקים למנהיג!<br /><br />העלתי תמונות בודדות, אולי בהמשך אעלה עוד, תקראו את ההערות!<br /><a href="http://picasaweb.google.com/dekel3000/CMU" target="_blank">http://picasaweb.google.com/<wbr>dekel3000/CMU</a><br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>,<br />כתיבה וחתימה <span class="nfakPe">טובה</span>,<br /><br />אייל דקל.<br />------------------------------<div style="text-align: right;"><wbr>------------------------------<br />אוסף ברכות <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> מעניינות:<br /><br />נוסח סליחות לחובבי השפה העברית בזירה הלשונית, אני אהבתי<br /> <a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART/786/837.html" target="_blank">http://www.nrg.co.il/online/1/<wbr>ART/786/837.html</a><br /> <br />ברכת <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> של "תגלית" - מכתבתינו רותם צור:<br />לחובבי השופר (אה! הכנתי כאן שופר... טוב אספר בפעם הבאה....)י<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=UjlnTh26lyk&amp;feature=related" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=UjlnTh26lyk&amp;feature=related</a><br /><br />מה חדש? - כלוּם! אופיר כבר שבע שנים עם אותה ברכה: י<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=PrCGQjXcKQw" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=PrCGQjXcKQw</a><br /><br />מנה מנה!<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=6ZLq_JB8H44" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=6ZLq_JB8H44</a><br /><br />ועוד משהו שאני ממש אוהב, ולא מצאתי, סרטון פלאש של משפחה שרה "<span class="nfakPe">שנה</span> הלכה <span class="nfakPe">שנה</span> באה" סביב השולחן, וכשמושכים בידית, הם משתגעים. אם מישהו יודע על מה אני מדבר ויכול לשלוח לי לינק, אשמח.<br /><br />המילים של השיר, אני לא הכרתי את כל הבתים<br /><span class="nfakPe">שנה</span> הלכה, <span class="nfakPe">שנה</span> באה<br />אני כפי ארימה<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> לך, אבא,<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> לך, אמא<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>, <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>!<br /><br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> לדוד גיבור<br />אשר על המישמרת<br />ולכל נוטר, בעיר, בכפר,<br />ברכת "חזק" נמסרת.<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>, <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>!<br /><br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>, טייס אמיץ,<br />רוכב במרום שמיים,<br />ורוב שלום מלח עברי,<br />עושה דרכו במים.<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>, <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>!<br /><br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> לכל עמל<br />בניר וגם במלט,<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span> ומתוקה<br />לכל ילדה וילד!<br /><span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>, <span class="nfakPe">שנה</span> <span class="nfakPe">טובה</span>!<br /> .<br /><br /><br />זהו, מספיק, זה גם ככה ארוך מידי, לכו תאכלו משהו ;-)</div></div><span style="font-style: italic;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-8509664920856200594?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-58096342608642027952008-09-22T04:52:00.002+03:002008-09-22T04:57:25.372+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;">הפעם אפתח בדבר שהכי חסר לי הרגע,<br />בזמן כתיבת שורות אלו (וחלק מהשורות הבאות) אחד מחברי הטובים ביותר, יניב, מקדש כדת משה וישראל את בחירת ליבו שירי. לצערי הרב, בגלל המרחק הגיאורגפי הרב שבינינו, לא יכלתי להגיע לשמוח איתם ביום המדהים הזה. אולם הקמצוץ של החומץ שבליבי, מתגמד לעומת השמחה הרבה שיש בליבי על הזוג הצעיר, שמתחיל בדרך חדשה (בדרך לירושליים).<br /><br />שירי ויניב, מכל הלב, ברכות.<br />ניצלתי את העובדה שיש הרבה אנשים מגוונים באוניברסיטה הזו, כדי להכין לכם ברכת חתונה חובקת עולם. אבל הכי חשוב <b>מזל טוב!</b><br /><embed id="VideoPlayback" src="http://video.google.com/googleplayer.swf?docid=-5688172560390768595&hl=en&fs=true" style="width:400px;height:326px" allowFullScreen="true" allowScriptAccess="always" type="application/x-shockwave-flash"> </embed><br /><a href="http://video.google.com/videoplay?docid=-5688172560390768595&amp;hl=en">http://video.google.com/videoplay?docid=-5688172560390768595&amp;hl=en<br /></a><br />---------<br />בשבוע שעבר הייתי לחוץ לשלוח לכם את המייל כדי שתספיקו לענות על הסקר של העבודה בשיווק (ותודה רבה לכל מי שענה!), ושחכתי לציין את הפותרת של החידה,<br />ישר כוח לאורה שגם ציינה את הרפרנס למקור! י<br />לממלאי הסקר, מילקי זה מוצר של שטראוס, אבל בגלל שהעבודה שלנו הייתה על תנובה, הובטח לכם מוצר דומה של תנובה....<br /><br />אנחנו בדירה כבר כמה שבועת, והיא מתחילה לקבל צורה של מקום שאנשים גרים בו, ביום שישי שעבר גם קבענו מזוזה (דרך אגב, למי ששוהה בחוצה לארץ, יש<a href="http://www.kitzur.net/main.php?nk=1&amp;siman=11"> פטור של שלושים יום</a> ממזוזה.... אז אל תצאו פריירים!)<br />השבוע, אנחנו צפויים לערוך בבית ערב שקשוקה, לכמה מחברינו היהודים בתפוצה, נקווה שזו תהיה שקשוקה טובה כמו של מונטג, או לפחות כמו של דוקטור שקשוקה.<br />בפיטסבורג יש אוכלוסיה יהודית בכלל, ובגבעת הסנאים בפרט. אני חייב לציין, שהידיעה הזו, שיש כאן הרבה אנשים, שברמה כזו או אחרת מרגישים "ערבים זה לזה" עושה את החיים הרבה יותר קלים.<br /><br />דַבֵּר במספרים<br /><br />ישנם אנשים שמודדים הצלחה של קבוצות מסויימות, לפי כמות האנשים שהם מגייסים לשורותייהם, או לפי כמות ה"מאמינים" שיש להם.<br />לא יודע לכמה מכם סיפרתי, אבל לפני שהגעתי לכאן, חקרתי קצת באינטרנט על העיר הזו, באתר של "הילל" הארגון היהודי של האוניברסיטאות, היה רשום שכ10% מהסטודנטים כאן הם יהודים, דבר שהפתיע אותי מאוד, אבל הנחתי שמשמעות היא שיש בעיר הזו הרבה יהודים. אולם באחת ארוחות הערב של ליל שבת, ששוחחתי עם סטונדטים לתואר שני בהילל, והתפלאתי מהעובדה הזו. הם גם התפלאו, מהכיוון ההפוך. לטענתם, בכל האוניברסיטאות ה"נחשבות" בארצות הברית ישנן כ30% של יהודים (הרוור, יייל ושות'), באם אי טי, יש "רק" 23%. קחו בחשבון, שבכל העולם (כולל ישראל) יש כ 13 מיליון יהודים, בארצות-הברית, ישנם בסה"כ 300 מיליון נפש. כלומר גם אם כל היהודים היו גרים בארצות הברית, הם היו מהווים בערך 4% מהאוכלוסיה. אז איך נוצר מצב בו מיעוט כ"כ קטן חולש בצורה כ"כ לא פורפורציונלית על תחום כל-כך רחב?<br /><br />טוב שם טוב משמן טוב<br /><br />כפי שמי שצפה בסרטון שהכנתי ליניב, הצליח לשים לב, באוניברסיטה כאן ישנם כ40% של סטודנטים זרים, שאינם אמריקאים (כחלק ממדניות "גניבת המוחות" של אהר"ב, או במילים עדינות, הם רוצים את האנשים הכי טובים בעולם אצלהם) תמיד הייתי גאה בארץ, שנחשפים להמון תרבויות מהמון חלקים שונים בעולם. אולם כאן אני מבין עד כמה אנחנו מכירים רק צד אחד של העולם....<br />יש כאן כמות גדולה מאוד של אסיאתים: סינים, יפנים, הודים, קוראנים, תיאלנדים, מלזים ועוד ועוד. אם אצלנו, כדי שיהיה לך חברים בפקולטה למדעי המחשב, כדאי לך להיות דובר רוסית, כאן כדאי לך לדעת יפנית או אנגלית במבטא הודי.<br />הרבה דברים מעניינים נחשפים כשמכירים אנשים לא צפויים שכאלו.<br />המלזי, לדוגמה, חשף בעיניי את העובדה שעל הדרכון שלו רשום שכוחו של הדרכון יפה בכל העולם, פרט לישראל (כבוד!)<br />פגשתי כבר שלשה סינים, שלא ידעו איפה זה ישראל, את המזרח התיכון הם הכירו, אבל לא את ישראל. הנקודה המפתיעה מאוד, שכשציינתי בפנייהם שאני יהודי, התגובה המיידית שלהם הייתה "ואוו... אז אתה בטח ממש חכם".<br />תגובה מאוד תמוהה, מה קורה אצלהם בקריקטורות? במקום אף גדול וכיסים עמוקים מציירים יהודים עם ראש גדול ועיפרון?<br /><br />סיוון, הפנתה אותי לסרטון נחמד שפונה לתומכים בחרם על ישראל, לעיונכם:<br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/wU221GA5-u8&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/wU221GA5-u8&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=wU221GA5-u8" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=wU221GA5-u8</a><br />-----<br />שנה חדשה עומדת בפתח, ואני מקווה שכולכם קיבלתם את <a href="http://www.pgisha.co.il/index2.php?id=926">ברכת השנה הטובה מאתר פגישה</a>. (כי אם לא, זה אומר שאתם לא חברים באתר, ואם אתם לא חברים באתר, אתם לא חברים....)<br />אז מהרו להרשם!<br />www.pgisha.co.il<br /><br />אבל למקרה שלא אספיק לשלוח בשנית, שהיה לכולם שנה מתוקה ומוצלחת, שנת שלום, ביטחון ואהבה.<br /><br />----<br />לחברים מהטכניון (וגם לסטודנטים אחרים שקשורים ללימודי טכנולוגיה)<br />אולי שמעתם על פרוקטור וגמבל, החברה שמייצרת על שמפו פנטן, הד ושולדרס, אבקת הכביסה אריאל, פמפרס ועוד ועוד.<br /> רובכם ודאי יודעים שבאביב האחרון השתתפתי בסדנאת סטודנטים מרחבי אירופה המזה"ת ואפריקה.<br />הסדנא אורגנה ע"י מחלקת "פתרונות מידע להחלטות" שזה שם מוזר שבחרו לתת בפרוקטור וגמבל למחלקת הפסאודו מערכות מידע שלהם.<br /> הסדנא שהשתתפתי בה, בת שבוע, נערכה בפראג, והיתה ממש מעשירה ומהנה, השנה הסדנא תהייה בפריז, שיש אומרים שזה אפילו יותר מגניב.<br />אני ממליץ לכל מי שבתחום, להרשם, זה תהליך ארוך, משגע את הראש, ויש מלא ראיונות ברמת החייל. אבל, גם מתהליך המיון עצמו אפשר ללמוד המון, וללא ספק, מהסדנא עצמה.<br /><br />כדי להרשם, כנסו לקישור הזה (ואם תגללו למטה, תוכלו אפילו לראות תמונה ממש גרועה שלי) אם אתם מעוניינים, מלאו את זה ברצינות. <br /><a href="http://www.pgcareers.com/index.asp?page=200" target="_blank">http://pg.sitebase.net/global/ceemea/pages/content/idsc.html</a><br />ושיהיה המון בהצלחה!<br /><br /><br />שוב מזל טוב לשירי ויניב.<br />"הרבה הרבה שנים מבורכות! "(<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Otto_Mann">א. מאן</a>, פיטסבורג) י<br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-5809634260864202795?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-89885145437159582352008-09-16T17:40:00.001+03:002008-09-16T17:41:35.096+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">ביימים אלו אנחנו מסימים את העבודה בשיווק של סמסטר אביב בטכניון (איזה מזל שיש אינטרנט) אז בבקשה תקדישו מספר דקות כדי לענות על השאלו הזה בהקדם האפשרי (עד רביעי על הבוקר, אבל עדיף קודם...): י<br /><a href="http://spreadsheets.google.com/viewform?key=pP83gs54l1mu7gBTIM57FfA" target="_blank">http://spreadsheets.google.<wbr>com/viewform?key=<wbr>pP83gs54l1mu7gBTIM57FfA</a><br /><br />--------<br /><br />הרבה אנשים בעולם התלהבו מהססמא הסינית לאולימפיאדה, "הבלתי אפשרי הוא לא כלום", והרבה אחרים דווקא לא התלהבו כי הם מכירים כבר מהעבר את הססמא הצה"לית הוותיקה "מה שקשה עושים מיד, בשביל הבלתי אפשרי - תן לנו כמה דקות"<br />בכלל, ישנם ביטויי לשון, שנחקקים עמוק בתודעה שלנו, ולפעמים עולים בסיטואציות לא קשורות.<br />אני לא יודע כמה מכם זוכרים, אבל בשבוע הראשון שלי בארה"ב בפעם הקודמת, צעקתי על הישראלי שעמד לפני בתור לברזיה "יאללה, אתה גומר את כל הכנרת!"<br />השבוע עשיתי את שיעורי הבית הראשונים שלי בעבודת צוות. האמת, שלא היה קל בכלל... וגם מהצוות... לא ממש הייתי מרוצה.<br /><br />בכל מקרה, באחד השלבים שהיה קטע משש קשה אמרה "סו" בדאגה:<br />Oooooo.... how we are going to do that?<br /><br />ואני, ללא היסוס עניתי לה בשליפה<br /><br />Don't worry! we will do what we did in 48....<br /><br />היא משום מה לא ממש הבינה מה אני רוצה ממנה....<br /> <br /><br />-----<br />התשובה לחידה של שבוע שעבר (ואז גם יוגרלו הגרסים) י<br />מדובר בנוסע זַקֵן באוטובוס.<br />גם שהייתי בן 8 לא הצחיקה אותי הבדיחידה הזו, אבל כל מה שניסיתי להגיד, בצורה מסובכת במיוחד, שבאוטובוסים העתיקים כאן, עדיין מושכים בחוט כדי לאותת לנהג לעצור בתחנה הבאה.<br />מה שגם מאוד לא הגיוני בעיר הזו, זה שהנהגים לא פותחים את הדלת האחורית (כי כנראה שמהנדס תעו"נ לא מוצלח במיוחד החליט שכשיוצאים מהעיר צריך לשלם ביציאה) ולכן, צריך לעבור הרבה אנשים באוטובוס הצפוף עד שיוצאים החוצה.... אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם גם כאן באוטובוסים היו מסתובבות ילדות בנות 19 עם אמ16 ארוך... י<br /> <br />------<br /><br />קובי ליברמן, חבר שלי מהמחנה קיץ בארצות הברית החליט שהוא נכנס ראש בראש עם סיגל דקל, והתחיל לעצב אופנה, <span style="font-family:Arial;font-size:100%;">יהיה להם דוכן עם החולצות שלהם בטי מארקט של חיפה ב-3-4 באוקטובר, אז אתם מוזמנים לבקר, ואם תגידו שאייל מהכרמלית שלח אותכם, (ויהיו מספיק אנשים כאלו) אז אני אפילו אולי אקבל חולצה חינם.</span> <br />האתר שלהם:<br /><a href="http://www.gogmagog.co.il/" target="_blank">http://www.gogmagog.co.il/</a><br /><br />-----<br /><br />אז יש לי הרבה דברים לעשות, עבודה בשיווק, והרבה שיעורי בית כאן,<br />תעדכנו גם מה קורה איתכם.<br /><br />טיסה נעימה לכל היוצאים לחופשת קיץ! י</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-8988514543715958235?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-46055633062001777982008-09-11T04:56:00.003+03:002008-09-11T05:34:15.982+03:00סלח לי, אתה מגיע לוויצמן? י<br /><div style="text-align: right;"><br />אני זוכר שמשהו שהיה נראה לי מוזר בסרטים האמריקאים, זה שה"סקול בס" היה אוסף את הילדים ממש מהבית. אבל עכשיו, שאני נאלץ לנסוע כאן באוטובוסים, אני מבין שאוטובוס "מאסף" של הארץ, הוא "ישיר" במושגים המקומיים. <span style="font-weight: bold;">*כל*</span> צומת רחובות בדרכו של נהג האוטובוס היא תחנה. כלומר, בממוצע, יש תחנה כל 100 מטרים. דבר שגורם גם לנסיעות ממש קצרות במרחק, להיות ממש ארוכות בזמן (וזה בלי להזכיר שבשעות העומס, הנהג עוצר בכל תחנה רק כדי להגיד לאנשים שממתינים בה, שהוא מלא, ולא יכול להעלות עוד נוסעים). והזכרתי כבר שהאוטובוס עובר ליד הסופר... אז אתם יכולים לדמיין כמה צפוף נהייה כש<a href="http://www.youtube.com/watch?v=sAoB2rf9nLE" target="_blank">לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים</a>..י.<br />באופן כללי, האוטובוסים כאן נראים בסדר מבחוץ, אבל בפועל הם ממש ישנים, הם עושים רעש של תומ"ת כשהוא מתחיל לנסוע. לנהגי האוטובוס כאן יש תפיסה שונה של מרחקים, לשם הפשטות אני לא אספר לכם על "אליגיני מול" אלה אתן דוגמה יותר מוכרת.<br />נניח שאתם בתחנה מרכזית ירושלים ורוצים להגיע להר הבית (לכותל המערבי), אתם שואלים את הנהג "סלח לי, אתה מגיע לכותל", והוא יגיד לכם שלא, ואתם תתעקשו, ותגידו שבמודיעין אמרו לכם שהוא כן מגיע, אז הוא יגיד לכם, "תראה, אני מגיע לשער האשפתות, משם תאלץ ללכת ברגל.." (למי שלא מכיר, זו הליכה של פחות מ5 דקות, כולל עצירה לבייגלה עם זעתר....)י.<br /><br />ובהקשר של האוטובוסים הישנים בפיטסבורג - חידה מספר הבדיחות לילדים של דידי מנוסי בשנות השמונים - מה זה:<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SMh9M5GCxiI/AAAAAAAAArM/GrdKGaxBsBU/s1600-h/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SMh9M5GCxiI/AAAAAAAAArM/GrdKGaxBsBU/s320/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5244579426511013410" border="0" /></a><br />את התשובות יש לכתוב בתגובות <בסוף העמוד><br /><br />בין הפותרים נכונה, יוגרל פותר שלא ענה נכונה. י<br /><br />-----<br /><br />הליגה הלאומית בפוטבול.<br /><br />באחד הקורסים יושבים לידי שני אמריקאים מצויים, גדולים עם חולצת וכובע פוטבול, הם זמזמו בגאווה שיר שנשמע לי מאוד מוכר... שאני שומע את השיר עכשיו, ברור לי שזה לא מה שחשבתי, אבל סתם אני תוהה אם תוכלו אתם לחשוב מה אני חשבתי<br />(ועד כמה זה מוזר ששני אמריקאים חובבי ספורט מזמזמים אותו....)י<br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/DiwK83Fj-FM&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;rel=0&amp;color1=0x2b405b&amp;color2=0x6b8ab6"><param name="allowFullScreen" value="true"><embed src="http://www.youtube.com/v/DiwK83Fj-FM&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;rel=0&amp;color1=0x2b405b&amp;color2=0x6b8ab6" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=DiwK83Fj-FM" target="_blank">http://www.youtube.com/watch?<wbr>v=DiwK83Fj-FM</a><br /><br />-----<br />שקיות ניילון בסופר<br /><br />עם כל הרעש שיש לאחרונה בארץ סביב החוק שאמור למנוע מהסופר לחלק שקיות ניילון בחינם, וכל המצגות שמתרוצצות על כך שמחזור השקיות למעשה יקר יותר מיצור חדשות (שזה הגיוני) אבל שגם בתהליך המחזור נפלטים יותר מזהמים מאשר בייצור, אני לא יכול לתהות על הנוהל כאן בפיטסבורג. פעמיים בשבוע, צריך להוציא, בנפרד משאר האשפה "שקיות כחולות" . השקיות הללו מכילות פלסטיק, זכוכית ופחיות למחזור.<br />כדי שלא יאלצו התושבים לקנות "שקייות כחולות" במיוחד, השקיות של הסופר כאן כבר באות בכחול. ככה שאפשר להשתמש בהן.<br />עכשיו יש רק אפשרות אחת מבין השתיים:<br />1. או שכאן, כמו שהיה בקרית טבעון במשך שנים - התושבים מפרידים את הזבל, ועובדי המזבללה מאחדים אותו בחזרה.<br />2. כל מה שמספרים לנו על מחזור שקיות - לא באמת נכון (ואני זוכר שגם אמרו שהצבע הכחול בבקבוקי המים מונע מהם להיות ניתנים למחזור.<br />אשמח אם מישהו יוכל להבהיר את הנושא, ובנתיים אתם מוזמנים לצפות בסרטון נחמד מאוד בנושא:<br /><a href="http://www.animalssavetheplanet.com/media/swf/design_video.swf?vidNumber=9" target="_blank">http://www.<wbr>animalssavetheplanet.com/<wbr>media/swf/design_video.swf?<wbr>vidNumber=9</a><br /><br />וגם שאר הסרטונים בסדרה ממש נחמדים.<br /><br />-----<br />לחיפאים שביניכם, דעו לכם שאני ממש מאוכזב ממש מזה שלא הבנתם ש<br />Naive Spring<br />זה נווה שאנן<br />ן<br />"cylinder" בין intermediate"<br />זה בין הגליל לתיכון.<br /><br />אבל אולי מצד שני, אני צריך להיות מאוכזב מחוש ההומור שלי....<br />-----<br />הלימודים ממשיכים.... עכשיו מתחילים להיות כמויות של שיעורי בית.<br />כבר שחכתי לעשות עבודה אחת, וממש היה קשה לי לעשות את השיעורים השניים (לכו תזכרו לעשות שיעורים כשאין לכם את מיטל, ולכו תבינו מה אמורים לעשות בלי צוות הכרמלית...)<br /><br />מזל טוב לעופרה על סיום קורס מפקדי הכיתות, עלי והצליחי! י<br /><i>"....הדבר הזה תלוי במפקדים שיהיו לנו. אם המפקדים יעודדו האמון, את האהבה, את הדבקות בחיילים שלהם, שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך" </i><small><i><a href="http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F">דברי בן-גוריון בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, </a>2.7.1963</i>)</small><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4605563306200177798?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-36782623637213867442008-09-07T03:33:00.001+03:002008-09-11T05:33:31.818+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;">שבוע טוב לכולם,<br /><br />סוף סוף יש לי טיפה זמן פנוי שוב לבלבל לכם את המוח....<br />----<br />אתה לא רואה לאן אתה הולך?!<br />בוקר אחד, כשמהרתי לאוטובוס כדי להגיע לבית הספר, מישהו נתקע בי. בלי לחשוב פעמיים צעקתי לעברו "תגיד לי! אתה לא רואה לאן אתה הולך?! י<br />ואז ראיתי את מקל העווירים שלו.<br /><br />האמת, לשמחתי זה לא קרה. אבל הסיבה שהתרחיש הזה עלה בראשי היא שיש כאן, ברחובות העיר, לא מעט עיוורים. יוצא לראות לפחות שני עוורים בשבוע הולכים באופן עצמאי עם המקל שלהם (אבל לא יצא לי לראות עיוור עם כלב)י.<br /><br />אני תוהה אם זה שיש כאן קהילת עוורים די גדולה, אומר משהו טוב על העיר, שהיא מקבלת גם בעלי מוגבלויות והם מרגישים נוח להשתלב בה. או אולי דווקא דבר רע, שיש כאן משהו באוויר שגורם להרבה אנשים להתעוור.<br /><br />ובכל מקרה, זה ממש מעניין להתבונן בעיוור שהוא כמעט עצמאי לחלוטין, איך הוא מהלך ברחוב בביטחון מלא, ויודע למשש את הדרך עם מקל העווירם שלו.<br />אירוע הזוי נוסף הוא לראות שני עיוורים הוליכים זה מול זה ברחוב, לי זה נראה כאילו סיכויי ההמנעות מהתנגשות שלהם היום קלושים, ולמרות זאת, הם העבירו את המקל בלי להיות מודעים האחד לשני, ועברו בשלום. הפעם היחידה שלעיתים עיוור יזדקק ליד מכוונת היא בחצייה הכביש, ואני מבטיח לכם שהוא לא ימתין הרבה עד שזה יקרה. זו כנראה עוד הוכחה לכך, שבניגוד לערים האחרות שהייתי בהם בארה"ב, כאן יש אנשים טובים באמצע הדרך....<br />-----<br />כל שלישי.... זה קורה!<br /><br />גבירותי ורבותי, קבלו במחיאות כפיים סוערות - את - המרצה!<br />לאחר שבועיים ראשונים של לימודים, אני יכול להגיד, שלחלק מהמרצים כאן יש כישורי משחק מפותחים. מאוד מעניין לראות סגנון של קורס שבו נוכחים, במקביל, שני מרצים באותה הכיתה! והם מנהלים את השיעור כאילו היה זה משדר חגיגי של חדשות ערוץ 10.<br /><br />אחת הסיבות לזה, אני מניח, נעוצה בעובדה שמדובר ב"מוסד לימודי" בניגוד לטכניון שהוא "מכון המחקר" .<br />המרצים כאן לא בהכרך (למרות שהרבה פעמים כן) מהמובילים בתוחמם, או הובילו לתגליות או פיתוחים מרעישים, אלה פשוט, מורים ממש טובים.<br /><br />כמובן, לא כולם כאלו, לוטם נתקלה במרצה ששמה בכיס הקטן את השיעמום הגדול ביותר בטכניון. אבל בקורסים שאני בחרתי (שכולם של שנה רביעית) המרצים, ברובם, מרתקים (למרות שהיקף חומר הקריאה שהם נותנים הוא לא ראילי... הם לא שמים לב שהכל באנגלית?!)<br /><br />-----<br />אחרי שבועיים של לחץ, וסידורים, סוף סוף מצאנו מנוחה קלה, ועברנו לדירה שלנו.<br />הדירה ממוקמת בשכונת<br />"Naive Spring"<br />והדירה שלנו נמצאת בין רחוב<br />"cylinder"<br />לרחוב<br />"intermediate"<br />במרחק של כ15 דקות נסיעה בקו 61 לאוניברסיטה שבה אנחנו לומדים.<br />ביום שלישי אני צפוי לקבל את המצלמה שלי, אז אני מקווה שאוכל לשלוח לכם תמונות.<br /><br />השכונה נקראת בפי המקומיים "גבעת הסנאים" או בלע"ז<br />Squirrel Hill<br />וזו שכונה שמתאפיינת באוכלוסיה היהודית העצומה שלה. אנחנו גרים במרחק של 7 דקות הליכה מה"נשר הענק" שזה ה"מגה" של פנסילווניה, ובדיוק מולו, נמצא המינימרקט "מורי כֹושר מימימרקט". מה שלא מונע מ90 אחוז מהמוצרים בנשר הענק, הסופר שגם כל הגויים באים לקנות בו, להיות כשרים. (בכלל, ההרגשה שלי בסופר כאן, היא כמו ההרגשה לעשות קניות לפסח, ולבדוק האם כל דבר כשר או לא, אבל כאן הסימנים ממש נוחים, וממש קל לזהות את זה בקלות)<br />רחוב "מורי" הוא הרחוב הראשי כאן, ויש בו המון חנויות, מסעדות ו4 פיציריות (מה שאומר שלא תהייה לי בעייה של אוכל כאן)<br />והספקנו להזמין כבר שלוש פעמים פיצה האט דרך האינטרנט, זה די מגניב, רק שלפעמים בדיוק לפני הביס האחרון - נתקע לך המחשב ואתה צריך להתחיל הכל מהתחלה....<br /><br /><br />מזל טוב לאילה ואיל על הולדת הבן,<br />מזל טוב לטלי ועינב, בקרוב אצלכם ;-)<br /><br />שאמשיך לפספס רק שמחות....<br /><br />שבוע טוב, והמשך צפייה מהנה<br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-3678262363721386744?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-11441684400213280392008-08-22T21:01:00.003+03:002008-08-22T21:07:36.842+03:00<div dir="rtl" align="right">משחקי מציאות<br /><br />כשרוצים לדרג משחקי מחשב "מציאותיים" (סימולטורים) בדרך כלל אחד מהמדדים הראשונים שלהם הם עד כמה הם דומים ל"חיים האמתיים" . אני זוכר שבפעם הראשונה שביקרתי בארה"ב, הדבר הראשון שאמרתי כשראיתי את הרחוב של בית דודתי היה "זה נראה כאן בדיוק כמו במחלק העיתונים" - משחק מחשב משנות השמונים. <a href="http://2.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SK7_TJStwRI/AAAAAAAAAqs/rosrt4bfxvo/s1600-h/GTA4_fake18--article_image.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5237404121055478034" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 197px; CURSOR: hand; HEIGHT: 140px" height="140" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SK7_TJStwRI/AAAAAAAAAqs/rosrt4bfxvo/s320/GTA4_fake18--article_image.jpg" width="254" border="0" /></a><br /><br />היום, יוני אסף אותנו לאירוע "פלאפל" של ארגון הסטודנטים היהודיים. הוא אסף אותנו במכונית "סאב קונברטיבול" ישנה. מכונית עם גג נפתח - שכמו בסרטים כדי להכנס למושב האחורי אפשר פשוט לקפוץ מבחוץ.<br />בעודנו נוסעים ברחובות פיטסבורג, ובעודו מעביר תחנות ברדיו, ממש הרגשתי כאילו אני צופה על מישהו שמשחק במשחק<br />GTA<br />אפילו לרגע היה נדמה לי שהקריין העבירי לפרסומות שאני שומע<br />Would you like a giraffe?<br />פשוט בדיוק אותו דבר (רק בלי הקטע של היריות.... וגם לא דרסנו אף אחד...)י<br /><br />----<br />חפץ חשוד.<br /><br />השבוע, כשנסעתי באוטובוס, בעודי מתעורר (ומי נסע איתי פעם באוטובוס - יודע שזה מה שאני עושה שם) הבחנתי בתיק קשיח בגודל בינוני לידי.<br />הבטתי לימין, ולשמאל, וראיתי שאין אף אחד סביבי, פרט לתיק שבהה בי בחזרה (ובעצב...). והרי אני יודע, ואת יודעת, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=PFtuGHUCYU4">שבחפץ חשוד אסור לגעת</a> - וגם לא להתקרב!, אבל הבעייה הייתה שכבר הייתי קרוב. וזה כמובן עורר את הבעייה הלוגית, אם כבר התקרבתי, אז מותר לי גם לגעת? י<br />בעוד האוטובוס ממשיך בנסיעתו התחבטתי עם עצמי מה עלי לעשות, הרי אני יודע שאם הם יחשבו שזה פצצה, הם יפנו חצי עיר. אז חשבתי לעצמי שהדבר הנכון הוא "ברומא התנהג כרומאי". הבעייה היתה שאני לא יודע איך מתנהג רומאי (ובעצם, אני בכלל לא ברומא)י<br />ניגשתי לנהג ברוגע, ואמרתי לו: " יש כאן תיק..... אני לא יודע למי הוא שייך.... איך אף אחד לידו...." י<br />ללא היסוס הוא ענה לי:<br />"kwj al; virejv ijv asdv"<br />מה!? שאלתי בנימוס<br />אז הוא אמר שוב, הפעם יותר לאט " תביא את זה לכאן" י<br />נעצרתי שנייה.... הרי בכל זאת הוא אמר לי הרגע לגעת בחפץ חשוד.... י<br />אבל בגלל שאני כבר שבוע בפיטסבורג, ואני יודע שכאן באוטובוסים הנהג שלנו תמיד חברמן, אז אי אפשר להגיד לו לא.<br />אז אחזתי את התיק בעדינות, כמו שעושים החבר'ה של ס"פ בסרטים, ובמינימום טילטולים, כדי לא לעורר את המרעום, הושטתי אותו לנהג. הוא הבתגובה השליך את זה על הרצפה משמאלו, אחרי שהוא חבט את זה בקיר.<br />כנראה שכאן, תיק שמישהו שכח, הוא סתם תיק שמישהו שכח, ולא "עומסי תנועה עד מורשה בגלל חפץ חשוד" י<br />--------<br />סיימנו את השבוע השני שלנו בפיטסבורג.... העניינים מתחילים להתבהר קצת יותר. נרשמנו לקורסים, יש מערכת שעות וביום שני מתחילים הלימודים.<br /><br />את סוף השבוע נבלה בלהתקדם עם העבודה בשיווק, בפסיכולוגיה, ובאפיו"ח של הסמסטר הקודם! (איזה כיף!)י<br /><br />שבת שלום, והמשך צפייה מהנה! י<br />(ורפואה שלמה לכל החולים!) </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-1144168440021328039?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-75256170067821565752008-08-20T03:25:00.004+03:002008-08-20T03:28:46.695+03:00כֹּמוֹ שאני אוהב...<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;"><br />לא הרבה פעמים קורה שעם ישראל מתאחד ומתקבץ ביחד, וגם שזה קורה, זה בדר"כ קורה בגלל משהו רע.<br />רק כשיש משבר לאומי אמיתי, כל ישראל, ולפעמים גם אחינו בגולה, מתקבצים ביחד בגלל מאורע אחד.<br />כך גם קורה הפעם.<br /><br />אני אדחה את הסיפורי ההסתגלות שלי למקום החדש, להודעה הבאה,<br /><br />יתכן שקיבלתי את הבשורה מעט מאוחר, וגם שהיו סימנים מקדימים לכך - פשוט סרבתי להאמין.<br />אבל הפעם, כך זה נראה.... אנחנו קרבים לסוף האמיתי.<br /><br />ספינת הדגל, ששרתה אותנו במשך שנים, ששטה בגאון בתקופת החרם הערבי, טובעה לאחר תקופת אפורה ארוכה.<br />רשת ה"בורגר-ראנץ'" נסגרת.<br /><br />את הבורגר ראנץ' הכרתי לראשונה עוד בתקופה שהייתי אוכל רק לחם עם מרגרינה, בצומת ביאליק (שעד היום נהגי מוניות וותיקים קוראים לה צומת הבורגר-ראנץ') שם, בדרך חזרה מסבתא בקרית אתא, לבית בקרית מוצקין, היינו עוצרים לקנות צ'יפס.<br /><br />בתקופת הצבא, בכל פעם שהייתי יוצא מהבסיס, הדבר הראשון שהייתי חושב עליו זה "רוטב טאקוס" על "ספרדי כפול" .<br />כשנכנסים להסטורית חיובי הויזה שלי, אפשר לדעת היכן שירתתי בצבא בכל תקופה, על-פי סניף הבורגר ראנץ בו מופיע חיוב אחת לשבועיים. (אבל אל תגלו לאף אחד... כי האויב מאזין....)י<br /><br />אני יודע, בורגר-ראנץ' זה זבל, אבל כאחד שאלרגי לויטמינים - זה המקום האידיאלי מבחינתי - לשילוב של ציונות וסעודה טובה.<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SKtk3vTwXXI/AAAAAAAAAqM/41Gw-THdK3g/s1600-h/BR.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_F9nUSSQTRvc/SKtk3vTwXXI/AAAAAAAAAqM/41Gw-THdK3g/s320/BR.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5236389900503244146" border="0" /></a><br />פרט לחוויה הקולינרית הנהדרת בבורגר-ראנץ', זה גם היה מקום העבודה האמתי הראשון שלי, בסוף כיתה י"א, בעקבות נועם, הצטרפנו, רז ואני, לצוות הבורגר-ראנץ' של הקיריון ("קניון הצפון" בשפתו של אלי המנהל) גם יניב הצטרף מאוחר יותר, אבל הוא שובץ בסניף אחר....<br />כך התקדמנו אט אט במקום העבודה החדש, משטיפת המגשים, אל הגריל, דרך הצ'יפסר, עד לעמדה הנכספת - אחראי מטבח! ממש בהזמנות!<br />ובתקופה שלפני הגיוס, שהינו עובדים "בוקר" - רק רז נועם ואני, היתה לנו פעילות חברתית יום יומית, במקום לדבר שעות בטלפון היינו מדברים שעות עם "קליפס" ביד, מעל ה"בלמרי" י<br />תחרויות הכנת ראנצ'ים היו האתגרים האמיתיים שלנו, ושתילת מסרים סמויים שנכתבו עם רוטב הבר-בי-קיו על קציצות הבשר הייתה הדרך שלנו לאנרכיזם אמיתי! (לא סתם "יושבים על הגדר" כמו החבר'ה מבלעין ;-) י<br /><br />השיר "ראנצ'יקס" המבוסס העל המנגינה של<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=um2Lxambevc">Tragedy </a><br />השיר "טבעות בצל" שמבוסס על השיר<br />"הפסקת חשמל" של כוורת.<br />והשיר "שוקופאי" המבוסס, כמובן, על<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=3rYoRaxgOE0">Lollipop</a><br />מתנגנים עד היום בראשי כשאחד מהשירים הללו משודר ברדיו.<br /><br /><br />הססמא של הבורגר-ראנץ' "כמו שאני אוהב" גילמה את תמצית של הישראליות בתרבות הפאסט-פוד האמריקאית. בשונה מכאן, שאם אתה מבקש "בלי חמוצים" מסתכלים עליך בתדהמה של "מה זאת אומרת, אבל זה בא עם חמוצים". הבורגראנץ' ניסה לשלב את המהירות של ההמבורגר עם המגע האישי של הפלאפל (וטיפה טיפה חריף.....)י<br />המיקרופון שמכריז לעובדי המטבח על ההזמנה, שהיה המודל לחיקוי של כמה וכמה קומיקאים, היה למעשה דרך נוחה מאוד לעבוד, וללא ספק מיתוג מעניין מאוד.<br /><br />אז נכון, בשנים האחרונות היה שם לא נקי במיוחד, וכמו שנכתב במדור של וואלה: י<br /><div>"<br />הפעם האחרונה שביקרתי בורגר ראנץ' הייתה לפני כחודש. ..... כשסיפרתי על הביקור לחבריי לעבודה הם לא הבינו למה לעזאזל לבזבז 40 שקלים על ארוחת ראנץ', כאשר באותו מחיר אפשר להזמין מנת נודלס מאחת המסעדות הנחשבות בעיר.<br />האמת? גם אני לא ממש מבין. ובכל זאת אני ממשיך לעשות זאת, ממש כמו ללכת למילואים או לשלם מיסים מוגזמים......<br />" <a href="http://news.walla.co.il/?w=//1332701">(נ. הדס, ואללה! אוג' 2008)</a>י<br /><br />הדרך הצינית שלי לסרב לטוס לטיולי נוף במקומות רחוקים ולא מעניינים (לטעמי) היא "מה נעשה שם?!, אין שם אפילו בורגר-ראנץ!'", אז עכשיו גם אין לי כ"כ מה לעשות בקריון....<br /><br />אז אני מקווה, שבעתיד... שיהיה לי מספיק כסף להפסיד.... אני אוכל לפתוח לפחות סניף אחד של בורגר-ראנץ' באזור מגורי.<br /><br />עד אז....<br /><br />שים לי 2 , 2 גדול ותחליף את הברביקיו הדליל, יש עוד מעט ביקורת.<br /><br />בתאבון!<br /><br /><br /></div> </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-7525617006782156575?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-40464166693847988872008-08-16T22:20:00.007+03:002009-06-13T17:25:17.938+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">שלום לכולם,<br /><br />אם אתם מקבלים את ההודעה הזו, סימן שאת ברשימת התפוצה שלי (לצערכם), כדי לצאת מרשימת התפוצה <a href="http://www.pgisha.co.il/">לחץ כאן</a>.<br />(זה לא יוציא אותכם מרשימת התפוצה, אבל ככה תכירו את האתר לארגון מפגשים חברתיים, אם אתם באמת רוצים לצאת מהרשימה, תשלחו לי מייל, אני מבטיח לא להעלב)י<br /><br />כיוון שהתוכנית היא לקנות מצלמה כאן, לא לקחתי את המצלמה הישנה איתי, אז יש כמה תמונות נחמדות שהפסדתם. כמו הילד שישב לידינו במטוס, שגנב את הקלמר של מונטג. אז אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אז אם אין תמונה, אין לי ברירה אלה לכתוב לכם לפחות אלף מילים....<br /><br />אז כמו שרובכם יודעים, אני מיום ראשון בפיטסבורג פנסילווניה, באוניברסיטת קארניגי-מלון.<br />פיטסבורג, לא פסחה על המנהג הקבוע של ערים בהם אני מבקר בארה"ב וכבר בערב הראשון להגעתי, ירד עלינו גשם.<br />מזג האוויר כאן די נעים, אבל מדי פעם ירד גשם.<br />המזוודה של לוטם כן פסחה על המנהג הקבוע של מזוודות, והחליטה לצאת לנקות את הראש (או את הידית, אני לא יודע מה מזוודות עושות) בפורטוגל. אם למישהו יש מושג מה עושים במקרים כאלו (כי עבר יותר משבוע כבר) נשמח מאוד לעזרתכם.<br /><br />בטח אתם סקרנים לדעת איך נראת העיר הזו, אז אני יכול להגיד לכם - אני לא יודע.<br />בשבוע האחרון, בילינו חצי מהזמן שלנו בחוות המחשבים של אולמן 300 (יחד עם כל הבני דודים) וחיפשנו דירה.<br />וכבר שמצאנו דירה נחמדה ומרוהטת... חטפו לנו אותה.<br /><br />אז אתמול, לפני כניסת השבת, חתמנו על חוזה ומצאנו דירה שמתפנה בראשון לחודש.<br /><br />ביום שני, קיבלנו את תעודות הסטונדט שלנו שמקנות לנו נסיעה חופשית באוטובוסים. באופן כללי השכנים בפיטסבוג טובים בעייני. נעים מאוד לפנות לאנשים ברחוב, ולבקש הכוונה, הם עונים באדיבות ושמחים לעזור. הרחובות בפיטסבורג לא נאים בעייני. אולי הם נעים בעייני. בכפר דבל יותר קל לנווט בשטח בנוי מאשר כאן. (לא אבא, כאן זה לא שתי וערב, כאן זה גוש צמר שחתול בעט בו). משום מה נראה למהנדסי העיר הגיוני, שרחוב יסתובב באמצע, למרות שאפשר להמשיך בו ישר. מה שגרם לנו לא אחת, לנווט כמו אהוד, כלומר, נניח שאתם בתל-אביב, ורוצים להגיע לירושליים, ואתם יודעים להגיע מחיפה לתל-אביב, ומחיפה לירושליים, אז תסעו חזרה מתל-אביב לחיפה, כדי לסוע בדרך שאתם מכירים לירושליים.....<br />בקיצור... סיוט... אבל בסוף התאפסנו.<br /><br />הקהילה היהודית כאן עצומה (באיזור של האוניברסיטה אפשר לראות בית כנסת על כל שלושה רחובות), ובזכות קשרים שהגענו אליהם דרך סבתא חיה, מקבלים אותנו כאן בצורה נהדרת, והנחיתה שלנו הרבה יותר רכה.<br /><br />יש כמה סיפורים נחמדים, אבל אשמור אותם להמשך.<br /><br />מזל טוב לדקלה ואחיה על הולדת הבת!<br /><br />שעון של פיטסבוג ניתן לראות כאן:<br />(זה שעון של 24 שעות, זה מגניב בעייני, אם אתם לא מצליחים לקרא אותו, תלחצו עליו והוא יהיה דיגיטלי)<br /><br /><br /><br /><table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0"><tbody><tr><td align="center"><script type="text/javascript" src="http://www.worldtimeserver.com/clocks/embed.js"></script><script type="text/javascript" language="JavaScript">objUSPA = new Object;objUSPA.wtsclock = "wtsclock024.swf";objUSPA.color = "C00000";objUSPA.wtsid = "US-PA";objUSPA.width = 200;objUSPA.height = 200;objUSPA.wmode = "transparent";showClock(objUSPA);</script><br /></td></tr><tr><td align="center"><h2>פיטסבורג</h2></td></tr></tbody></table><br /><br />תרגישו חופשי לכתוב תגובות, (לא באמת חייבים להרשם לאתר, פשוט תבחרו אחת מהאפשרויות למטה)<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4046416669384798887?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-29683959329864180922008-06-10T01:29:00.002+03:002008-06-10T01:42:17.067+03:00<div style="text-align: right;">אם תשאלו גבר יהודי, מה המשפט שנראה לו שהוא אמר הכי הרבה פעמים בימי חייו, ככל הנראה זה יהיה &quot;שמע ישראל&quot;,<br>אולם לעומת זאת, אם תשאלו גבר ישראלי מהוא המשפט הזה, ללא ספק התשובה תהיה:<br> <b>ידית קטנה - חצי מיכל | ידית גדולה - מיכל מלא</b><br>למעשה, כל גבר ישראלי ממוצע בכל פעם שהוא הולך לשירותים, הוא נתקל בכיתוב זה. וכיוון שבמהלך הפעולה, לאחר הכיוון הראשוני, אין מה לעשות, סביר שיקרא משפט זה.<br><br>אבל אל לכם לזלזל בהוגי הדעות שניסחו את המשפט (פלאסון 1986) מאחורי משפט תמים זה - נחבאת לה פילוסופיה שלמה, המבטיחה כי עמינו יעמוד איתן אל מול אויבו!<br> </div> <br />בעוד התמימים חושבים שמנגנון זה נועד אך ורק לחסוך מים בארצנו השחונה, אנשי הרוח ודאי הבחינו בפעולה המחשבתית העמוקה הנדרשת כאן.<br />הדת היהודית ידוע בכך שמעודדת את הפרט לחשוב על כל צעד במהלך חייו, ואנשי הציונות המודרנית לקחו את זה צעד קדימה!<br />מתוך ראיה שבמדינתינו חשובה מאוד יכולת קבלת ההחלטות, הציבו אבות האומה דילמה יומיומית בפני כל מלש"ב חייל ומיל' - כמה באמת צריך?<br /><br />לכן, בפעם הבאה שתגשו למיכל ההדחה - זכרו!<br />ידית קטנה - חצי מיכל | ידית גדולה - מיכל מלא<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-2968395932986418092?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-49322494476842625702008-06-10T00:17:00.008+03:002010-05-15T23:09:41.980+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><br /><object classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000" codebase="http://fpdownload.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=8,0,0,0" id="Keeeef" width="550" align="middle" height="400"><br /><param name="allowScriptAccess" value="sameDomain"><br /><param name="movie" value="Keeeef.swf"><param name="quality" value="high"><param name="bgcolor" value="#000000"><embed src="http://eyaldekel.com/Keeeef.swf" quality="high" bgcolor="#000000" name="Keeeef" allowscriptaccess="sameDomain" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer" width="495" align="middle" height="360"></embed><br /></object><br /><br /><a href="http://edekel.spaces.live.com/">http://edekel.spaces.live.com/ לארכיון הבלוג הישן</a><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-4932249447684262570?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5520615658168597513.post-84336017952195505892007-04-30T01:23:00.000+03:002011-05-08T15:15:06.441+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">אני זוכר כשהייתי קטן, בבית הספר היסודי, בזמן הצפירה הייתי מביט מטה, אל האספלט האפור, ומדמיין בראשי תמונות שאז נראו לי כמו מלחמה. את התמונות שראינו בטלויזיה של טנקים, נגמשים ופיצוצים בשחור לבן, רעש ובאלגן. והיה בליבי עצב על "חללי מערכות ישראל" הלא הם "יפי הבלורית והתואר"...י<br /><br />כבר כמעט 5 שנים שבצפירה אני לא מדמיין טנקים.<br /><br />אני מדמיין חוף ים נהדר ביוון, הופעה של כוורת, מועדונים, מסיבות, שיחות על בחורות, וספרדי כפול.<br /><br />משקפיים מלוככות, מחשבון מעופף, מערכונים של פלטפוס, וקריאה ממחברת ריקה.<br /><br />נסיעה ברכבת, מילק שייק של יטבתה, בלאדי מרי, כריך עם לבנה, פחית קולה, ומצבת שיש.<br /><br />על זה שבאיסוף ליציאה חוסכים גם 2 דקות של המתנה, וגם את פסי ההאטה המעצבנים ברחוב אהרון.<br /><br />אני חושב איזו קשה זה למשפחה שבכל אירוע ושמחה, במקום עוד זוג ידיים עוזרות שאפשר לסנג'ר לעשות טלפונים, יש עשרות מוזמנים חדשים שצריך לדאוג להם למקומות ישיבה.<br /><br />אני חושב על רז מינץ - חבר שלי.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5520615658168597513-8433601795219550589?l=keeeef.blogspot.com' alt='' /></div>אייל דקלnoreply@blogger.com0